אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / טעם של אור / ישראל / נולדנו מאהבה
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

נולדנו מאהבה

"בן ארבעים שנה, הכיר אברהם את בוראו... והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה... עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות, והם אנשי בית אברהם. ושתל בלבם העיקר הגדול הזה, וחיבר בו ספרים... והיה הדבר הולך ומתגבר בבני יעקב ובנלווים עליהם, ונֶעֱשָׂת בעולם אומה שהיא יודעת את ה'".

הרמב"ם, "משנה תורה", ספר המדע, הלכות עבודה זרה, י"א-ט"ז

 

אם אנחנו רוצים להיות אומה מחוברת, עם מטרה משותפת והתחשבות כללית הדדית, יש לנו רק שיטה אחת. מדוע? כי זו השיטה שהפכה אותנו לאומה בעבר.

במקורנו אנחנו קבוצת אנשים עם מטרה רוחנית, שנוצרה על ידי אברהם אבינו. לאחר שאברהם פיתח את השיטה לגילוי הבורא, הוא הזמין את תושבי בבל העתיקה ללמוד קבלה. כך התאספה קבוצת אנשים שלמדו איך להתעלות מעל האגו ולגלות ביניהם את הבורא, את כוח האהבה והנתינה. עם הזמן, קבוצת המקובלים הזו נקראה "עם ישראל", על שם התשוקה שלה ללכת ישר-אל, ישר לגילוי הבורא.

אין עוד עם שנולד מתוך העיקרון של אהבה וחיבור בין אנשים. אלה הם כל חיי האומה, זהו חוק קיומה. לשם כך היא קמה, ולכן אנחנו לא יכולים לחיות בצורה אחרת. ברגע שנעלם הכוח שמדביק אותנו "כאיש אחד בלב אחד", הפסקנו להיות אומה. כתוצאה מכך נחרב בית המקדש ויצאנו לגלות.

גם היום אפשר לראות שהחוסר בעיקרון היחיד הזה שיכול לאחד אותנו, גורם לכך שאנחנו לא מרגישים את עצמנו כאומה. לאנשים לא אכפת זה מזה, ולא מעט ישראלים מחפשים דרך לברוח מכאן. אם רואים כאן חיבור מדי פעם, זה רק בגלל הצרות המשותפות שמאיימות עלינו מבחוץ. כשלוחצים על כולנו, אנחנו מוכנים להתחבר כדי לשרוד. אבל אילולא הצרות, היינו כבר מזמן אוכלים זה את זה. [1]

אין בנו כוח חיבור לאומי-טבעי כמו זה הקיים בקרב עמים אחרים. החיבור שלנו הוא חיבור רוחני, ואם איבדנו אותו, אנחנו כבר לא יכולים להיות מחוברים, אנחנו כבר לא אומה. יוצא שאין לנו ברירה – כדי להיבנות כאן, אנחנו זקוקים לשיטה שתאפשר לנו לממש את חוק הקיום של עם ישראל, "ואהבת לרעך כמוך".

[1] "ואנו דומים בזה לגל של אגוזים, המאוחדים לגוף אחד מבחוץ, על ידי שק העוטף ומאגד אותם. שמדת האיחוד ההוא אינה עושה אותם לגוף מלוכד. וכל תנודה קלה הנעשה על השק, מוליד בהם התרוצצות ופירודים זה מזה. ובאים על ידה בכל פעם לאיחודים ולצירופים חלקיים מחדש. וכל החיסרון הוא, מה שחסר להם הליכוד הטבעי מבפנים. וכל כוח איגודם הוא מתוך מקרה חיצוני. בענייננו אנו – דבר זה מכאיב מאד את הלב... והתקווה היחידה היא – לסדר לעצמנו חינוך באופן יסודי מחדש, לגלות ולהלהיב שוב את האהבה העמומה בנו" (בעל הסולם, מאמר "היחיד והאומה").

חזרה לראש הדף
Site location tree