וילך למסעיו
קסד) וילך למסעיו עד המקום, אשר היה שם אוהלו בתחילה. כלומר, שהלך לפקוד את מקומו ומדרגתו. למסעו כתוב בלי י', לשון יחיד. זו היא מדרגה הראשונה שנראה לו בתחילה. כתוב כאן, וילך למסעו. וכתוב, אבן שלֵמה מסע נבנה. אבן שלמה, מלכות של המלך, שהשלום שלו, שהוא ז"א. אבן שלֵמה, נוקבא דז"א. אף כאן היא הנוקבא דז"א.
קסה) למסעיו, שהלך בכל אלו המדרגות מדרגה אחר מדרגה, כמ"ש, מנגב ועד בית אל, כדי לתקן את מקומו, חסד, הנקרא נגב, ולחבר אותו עם בית אל, שהיא הנוקבא, ביחוד שלם. כי מנגב עד בית אל, נמצא החכמה. כי הנוקבא, הנקראת בית אל, היא מאירה באור החכמה, כי נקראת חכמה תתאה. אמנם אין החכמה יכולה להאיר בה בלי חסדים. וע"כ אומר, מנגב עד בית אל נמצא סוד החכמה כראוי. כי כשמחבר את הנגב, שהוא חסדים, עם החכמה, שבבית אל, יכולה החכמה להאיר כראוי. אבל מטרם שנתחברה בנגב, אין החכמה שבבית אל יכולה להאיר.
קסו) עד המקום, אשר היה שם אוהלו בתחילה. כתוב אוהלׂה עם ה' ולא עם ו'. זהו אשר אוהלׂה הוא בית אל, הנקראת אבן שלֵמה, הנוקבא דז"א. עוד מציין שכוונתו על הנוקבא. ואומר, אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשונה, שכתוב בו, לה' הנראה אליו, הנוקבא. ואז, ויקרא שם אברם בשם ה'. כי אז נתדבק באמונה שלמה, בנוקבא בשלמותה, שנקראת אמונה שלמה.
קסז) מתחילה עלה במדרגות ממטה למעלה. שכתוב, ויירא ה' אל אברם, וייבן שם מזבח לה' הנראה אליו. וזהו מדרגה הראשונה, אבן שלֵמה, הנוקבא, שבה נוהג ראייה. ומכאן השיג נפש. ואח"כ כתוב, הָלוך ונָסוע הנגבה, שהלך מדרגה אחר מדרגה, עד שנתעטר בדרום, שהוא חסד דז"א, שהוא חלקו וגורלו. ומכאן השיג רוח. אח"כ, כשעלה יותר למעלה, סותם הדבר, ואומר, וייבן שם מזבח לה' סתם. ואינו אומר, לה' הנראה אליו. זהו עולם העליון, בינה. ומכאן זכה בנשמה. ומשם נסע עוד במדרגות, שירד למצרים ועלה משם, שבזה השיג מדרגת חכמה שמצד ימין, שחסד נעשה לחכמה. ואח"כ ירד ממעלה למטה, כמ"ש, וילך למסעיו. ונתדבק הכל במקומו כראוי להיות.
קסח) כאשר תסתכל במדרגות שבכתוב, תמצא כאן עניין חכמה העליונה, החכמה דימין. כתוב, וילך למסעיו מנגב, מצד ימין, דרום. והוא התחלה של העליון, בינה, הסתום ועמוק למעלה עד א"ס. הנגב, חכמה שבראש קו ימין, התחלה ושורש אל הבינה, העומדת בראש קו שמאל. שחכמה זו סתומה ועמוקה עד א"ס. ומשם ירד מדרגה אחר מדרגה ממעלה למטה, מנגב עד בית אל, שהיא הנוקבא.
קסט) ויקרא שם אברם בשם ה'. שהדביק היחוד במקומו כראוי, שכתוב, אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשונה. אשר עשה שם, כי מתחילה העלה את הנוקבא ממטה למעלה, ועתה הוריד אותה במדרגות, ממעלה למטה כדי שלא תעבור מאלו מדרגות העליונות, והן לא תעבורנה ממנה. ויתיחד הכל ביחוד אחד כראוי.
קע) אז נתעטר אברהם ונעשה חלק גורלו בה'. אשריהם הצדיקים שמתעטרים בהקב"ה, והוא מתעטר בהם. אשריהם בעוה"ז, ואשריהם בעוה"ב. עליהם כתוב, וְעַמֵךְ כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ. וכתוב, ואורַח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום.
קעא) אמר דוד, פנֵה אליי וחָנֵני. והאם דוד, שהיה עניו, יאמר, פנֵה אליי וחָנֵני? אלא שאמר זה בשביל מדרגה שלו, שמתעטר בה, שהתפלל בשביל הנוקבא דז"א, כמ"ש, תְנָה עוזךָ לעבדך והושיעה לבן אֲמָתֶךָ. תְנָה עוזךָ, זהו עוז העליון, חכמה, שכתוב, וייתן עוז למלכו. מלכו זהו מלך סתם, שהוא מלך המשיח, המלכות, נוקבא דז"א. אף כאן, לעבדך, הוא מלך המשיח, כמו שאמרנו מלך סתם, הנוקבא.
קעג) והושיעה לבן אֲמָתֶךָ. והאם לא היה בנו של ישי, עד שהיה צריך לומר בשמו של אימו, ולא בשמו של אביו? אלא כאשר יבוא האדם להזכיר עצמו לקבל דבר עליון, הוא צריך לבוא בדבר שהוא ברור. וע"כ הזכיר את אימו, שאמר לבן אֲמָתך, ולא לאביו. ועוד, הרי זהו מלך סתם, שלא התפלל בשביל עצמו, אלא בשביל הנוקבא, הנקראת מלך סתם. וע"כ הזכיר לאימו, הנוקבא. ולא הזכיר לאביו.