כתפוח בעצי היער

קצה) רבי אלעזר אירע במלון בלוד. והיה עימו שם רבי חזקיה. קם רבי אלעזר בלילה ללמוד תורה. עמד רבי חזקיה בסמוך לו, כי היה צר להם המקום. אמר רבי אלעזר, בארמון צר החברים מצויים. כלומר, מתוך שהם מרבים בתורה וממעטים במלאכה, לכן פוגשים אותם תמיד בבית מלונות צרים וקטנים. כי אין להם כסף לשכור בתים מרווחים.

קצו) ועוד אמר, הקב"ה כתפוח בעצי היער, שהוא נחמד ומתעטר בגווניו, בג' קווים חג"ת, הנבחנים לג' גוונים, לבן אדום וירוק. שאין דומה לו בכל שאר אילנות, שהם ע' שרים, הדומים לקדושה כקוף בפני אדם. מצוין הוא מכל, מצוין הוא שאין אחר כמותו.

מחמת חטא של עצה"ד, נמשכה השכינה לצד ע' (70) שרים, שהם חיצוניות דז"א. וע"כ אחר שנתקנה וחזרה ונתדבקה בז"א, הנקרא הקב"ה, אמרה השכינה, כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים, בצילו חימדתי וישבתי ופרייו מתוק לחיכי, כלומר, שאין דומה לו בע' שרים שנתדבקה מקודם, וניכר יתרון ה' עליהם עתה, כיתרון האור על החושך.

קצז) מטרם תיקונה הייתה השכינה בצל אחר, בצל של עלי תאנה, בצל של ע' שרים. וכתוב, בצילו חימדתי. ממתי חימדה? כי אי אפשר לומר שחימדה תמיד, שהרי מסיבת החטא נטתה לע' שרים. ואומר, שהוא מיום שבא אברהם לעולם, ואהב את הקב"ה באהבה, כמ"ש, אברהם אוהבי. אז תיקן את השכינה, וחזרה ונתיחדה בז"א.

ופרייו מתוק לחיכי, זהו יצחק, שהוא פרי קדוש של אברהם. כי בעוד שנטתה לע' שרים, שהוא הארת השמאל, הייתה ריקנית הן מחכמה והן מחסדים. ואחר שאברהם תיקן אותה לזיווג עם ז"א, וקיבלה ממנו קו ימין, חסדים המכוסים, הנבחנים לצל, חזר להאיר בה גם קו השמאל, הארת החכמה, המתלבשת בחסדים דימין. ונמצא הארת החכמה בבחינת פרי ותולדה דקו ימין. כי לא יכלה להאיר מקודם לכן. כמ"ש, אברהם הוליד את יצחק.

קצח) פירוש אחר. בצילו חימדתי וישבתי, זה יעקב, קו אמצעי, שלהיותו מכריע במסך דחיריק, הממעט הקומה, ע"כ נבחן לצל, ולבחינת ישיבה. ופרייו מתוק לחיכי, זה יוסף, יסוד, שהוא עשה פירות קדושים בעולם, הנשמות. וע"כ כתוב, אלה תולדות יעקב יוסף, שכל אלו תולדות של יעקב ביוסף הצדיק, עומדים, שהוא בחינת יסוד של יעקב. ומשום זה נקראים ישראל ע"ש אפרים, שכתוב, הבן יקיר לי אפרים.

קצט) כתפוח בעצי היער, זהו אברהם, שהוא דומה לתפוח המעלה ריח. והוא נצטיין באמונה שלמה יותר מכל בני דורו. ונצטיין לבחינת אחד למעלה ובבחינת אחד למטה, כמ"ש, אחד היה אברהם.

ר) היה אחד, שלא היה אז אחר בעולם, שיתעלה באמונת הקב"ה חוץ ממנו. אבל כתוב, ואת הנפש אשר עשו בחרן, שפירושו, שאברהם היה מגייר את האנשים ושרה את הנשים. א"כ הרי היו בעלי אמונת הקב"ה חוץ ממנו? ובכל זאת, עוד לא היו באותן מדרגות העליונות שאברהם נתעטר בהן.

רא) לא נקרא אברהם אחד, עד שנכלל ביצחק ויעקב. כיוון שנכלל ביצחק ויעקב, וכל השלושה יחד היו לאבות העולם, אז נקרא אברהם אחד. כלומר, אחר שנכלל כאחד בכל ג' הקווים, נקרא אחד, ולא מקודם לכן. ואז הוא נקרא תפוח בעולם, כלומר שיש לו ג' גוונים, לבן אדום ירוק, כמו תפוח, שהם רומזים לג' הקווים, והוא נצטיין מכל בני דורו.

רב) כתפוח בעצי היער, זהו הקב"ה, קו ימין. כן דודי, זהו הקב"ה, קו שמאל. בצילו, זהו הקב"ה, קו אמצעי. חימדתי וישבתי, ביום שנִגלה הקב"ה על הר סיני, וישראל קיבלו את התורה, ואמרו, נעשה ונשמע. אז אמרה השכינה, חימדתי וישבתי.

רג) ופרייו מתוק לחיכי, אלו הם דברי התורה, מתוקים מדבש ונופת צופים. ופרייו מתוק לחיכי, אלו הן נשמות הצדיקים, שכולן פרי מעשיו של הקב"ה, ועומדים עימו למעלה.

רד) כל נשמות העולם, שהן פרי מעשיו של הקב"ה, כולן הן אחד, למעלה עוד לא ניכר בהן שהן זכר ונקבה. אלא כשיורדות לעולם כל הנשמות בבחינות זכר ונקבה. וכל נשמה היא זכר ונקבה מחוברים כאחד.

רה) השתוקקותה של הנקבה לזכר עושה נפש. וכן רצון השתוקקותו של הזכר לנקבה, ודבקותו בה, מוציא נפש. והיא כוללת את הנפש מהשתוקקות הנקבה, ולוקחת אותה. ונכלל השתוקקות של התחתון, הנקבה, בהשתוקקות של העליון, הזכר. ונעשו ב' הנפשות רצון אחד בלי פירוד.

רו) ואז הנקבה כוללת הכל. שלוקחת ב' הנפשות ומתעברת מהזכר בהן. והשתוקקותם של שניהם מתדבקים ונעשו אחד. וע"כ כלול הכל זה בזה. וכאשר הנשמות יוצאות, זכר ונקבה כלולים בהן כאחד.

רז) אח"כ, כיוון שיורדים לעולם, נפרדות זה מזה הזכר מהנקבה. זה פונה לעברו וזה פונה לעברו. והקב"ה מזווג אותם לאחר כך. ולא ניתן מַפְתח הזיווג לאחר, אלא להקב"ה בלבדו, שרק הוא יודע זיווגם, לחבר אותם כראוי, שיהיו זכר ונקבה מנשמה אחת.

רח) אשרי האיש הזוכה במעשיו, והולך בדרך האמת. כדי שיתחברו לו נפש בנפש, זכר בנקבה, כמו שהיו מקודם שירדו לעולם. אבל אם אינו זוכה, לא יתנו לו בת זוגו. וע"כ כתוב עליו, ופרייו מתוק לחיכי. כי איש הזה נתברך בתיקון זכר ונקבה כראוי, שיתברך ממנו העולם בפירות מתוקים, כלומר תולדות נאות, משום שהכל תלוי במעשיו של האדם, אם זכה או לא.

רט) הקב"ה אמר לכנסת ישראל, לשכינה, כמ"ש, ממני פֶרְייךָ נמצא. ולא כתוב, פִריִי נמצא, אלא, פרייך, להורות על אותה השתוקקות של הנקבה, העושה בחינת הנקבה של הנפש, שנכללת בתוקפו של הזכר, ונכללו נפש הנקבה בנפש הזכר, ונעשו אחד, כלולים זה בזה. ואח"כ נמצאים שניהם נפרדים בעולם. ודאי שבכוחו של הזכר, נמצא הפרי של הנוקבא בעולם. המילה פרייך עומד על פירות הנקבה, על הנפש הנמשך בהשתוקקותה. ומשמיענו הכתוב, שאפילו נפש הנקבה אינה מבחינתה עצמה, אלא מכוח התכללותה בנפש הזכר. וע"כ אומר, ממני פרייך נמצא.

רי) ממני פרייך נמצא. כי בהשתוקקות הנקבה עצמה, שמשם באה הנקבה של הנפש, נמצא פִריו של הזכר. כי לולא השתוקקות הנקבה אל הזכר, לא היו נעשים פירות בעולם, כלומר שלא היו שום תולדות.