אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת לך לך. חלק ב' / כי מי אל מבלעדי ה' ומי צור מִבּלעדי אלקינו

כי מי אל מבלעדי ה' ומי צור מִבּלעדי אלקינו

שכז) דוד המלך אמר, כי מי אל מבלעדי ה' ומי צור מבלעדי אלקינו. מי אל, מי הוא המושל או הממונה שיכול לעשות דבר, מבלעדי ה', אלא שעושים מה שנצטוו מאת הקב"ה, כי כולם אינם ברשותם עצמם, ואינם יכולים לעשות משהו. ומי צור, ומי הוא תקיף, שיוכל לעשות תוקף וגבורה מעצמו, מבלעדי אלקינו, אלא כולם הם ביד הקב"ה, ואינם יכולים לעשות משהו אלא רק ברשותו.

שכח) כי מי אל מבלעדי ה'. כי הכל הוא ברשותו של הקב"ה. ולא כמו הנראה במראה הכוכבים ומזלות, שהם מראים דבר, והקב"ה מחליפו לאופן אחר. ומי צור מבלעדי אלקינו, שאין צייר כמו הקב"ה, שהוא צייר השלם, שעושה ומצייר צורה תוך צורה, עובר במעי אימו, ומשלים אותה הצורה בכל תיקוניה, ומכניס בתוכה נפש עליונה, הדומה לתיקון העליון.

שכט) מאותו זרע של האדם, בעת שמתעורר חשקו אל הנוקבא, והנקבה מתעוררת אליו, אז מתחברים שניהם יחד, ויוצא מהם בן אחד, הכלול מב' הצורות כאחד. וע"כ צריך האדם לקדש את עצמו באותו זמן, כדי שתהיה אותה הצורה בציור שלם כראוי.

של) כמה גדולים הם מעשיו של הקב"ה. כי האומנות והציור של האדם הוא כמו אומנות וציור של העולם. כלומר, שהאדם כולל בתוכו כל מעשה העולם, ונקרא עולם קטן. ובכל יום ויום הקב"ה בורא עולם, שמזווג זיווגים לכל אחד כראוי לו, שזהו נבחן לבורא עולמות. והוא צייר צורתם של כל אחד מטרם שבאו לעולם.

שלא) כתוב, זה ספר תולדות אדם. והאם היה לו ספר? אלא שהקב"ה הראה לאדה"ר דור דור ודורשיו. ואיך הראה לו כל הצורות? לא הראה לו ברוח הקודש, שהן עתידות לבוא בעולם, כמו המסתכל בחכמה לדעת מה שעתיד לבוא בעולם, אלא ראה אותן כולן בעין, ובאותו הצורה שהן עתידות לעמוד בה בעולם. משום שמיום שנברא העולם, כל הנפשות העתידות לקום בבני אדם, כולם עומדים לפני הקב"ה, באותה הצורה ממש, שעתידים להיות בעולם.

שלב) כעין זה, כל אלו הצדיקים, אחר שנפטרים מעוה"ז, כל הנפשות שלהם עולות. והקב"ה מזמין לכל אחד שם, צורה אחרת להתלבש בה, כעין שהיו מלובשות בעוה"ז. משום זה, כל הנשמות נמצאות לפניו. וראה אותן אדה"ר בעין.

שלג) והאם אחר שראה אותן, לא נשארו בקיום, אלא שנתבטלו? כל דברי הקב"ה הם בקיום, ועומדים לפניו עד שהגיע זמנם לרדת לעולם. כמ"ש, כי את אשר ישנו פה עימנו עומד היום, ואת אשר איננו פה עימנו היום. שכל בני אדם העתידים להיות בעולם, היו כולם נמצאים שם.

שלד) כתוב, ואת אשר איננו פה עימנו היום. שרק אותם שייוולדו מאלו העומדים שם, כי ע"כ לא כתוב, עימנו עומד היום, שהיה משמע שעומדים שם עימהם. אלא כתוב, ואת אשר איננו פה עימנו היום, שמשמע שאינם נמצאים עימהם. אלא ודאי שהיו עומדים שם כולם, אלא משום שלא היו נראים לעין, ע"כ אומר הכתוב, עימנו היום. כלומר, אע"פ שאינם נראים. ולא היה יכול לומר, משום זה, עימנו עומד היום.

שלה) מה הטעם, שלא נראו כאן על הר סיני, כמו שהיו נראים לאדה"ר, שהוא ראה אותם עין בעין? והרי במתן תורה היה ראוי יותר שיתראו כל הדורות עין בעין? אלא כשניתן התורה לישראל, מראֶה אחרת ומדרגות עליונות היו רואים ומסתכלים עין בעין. שהיו משתוקקים להסתכל ולראות בכבוד ריבונם, ומשום זה ראו את כבוד העליון של הקב"ה בלבדו, ולא ממה שהוא אחר חוץ ממנו.

שלו) וע"כ, כל בני אדם העתידים להימצא בעולם, כולם עומדים לפני הקב"ה באלו הצורות ממש העתידים להיות בהן. וכמ"ש, גולמי ראו עיניך ועל ספרך כולם ייכתבו. גולמי ראו עיניך, מהו הטעם, שראה הקב"ה את גולמו? משום שצורה אחרת העליונה העומדת לפניו מקודם בריאת העולם, הייתה כמוה. וע"כ ראה אותה. ומי צור מבלעדי אלקינו? מי היה צייר טוב שיוכל לצייר הכל, כמו הקב"ה?

שלז) כי מי אל, הנוקבא, שנקראת אל, שהיא כלל. כי היא כלולה מכל המדרגות. הן ממדרגות הימין, שהן חסדים, והן ממדרגות השמאל, שהן גבורות. הכתוב מדבר בעת שהויה אלקים מיוחדים, כמ"ש, הויה הוא האלקים. ואז הנוקבא כלולה מכל המדרגות מימין ומשמאל. הימין שבה מקבלת מהויה, והשמאל שבה, היא בחינתה עצמה, השם אלקים. וכמ"ש, מי אל, הנוקבא בימין שבה. מבלעדי ה', שמקבלת מהשם הויה, ז"א. ומי צור, הנוקבא בשמאל שבה. מבלעדי אלקינו, זאת בחינתה עצמה של הנוקבא הנקראת אלקינו.

והלוא השם אל, הוא מדרגה אחרת ואינו בחינת ימין, משום שכתוב, ואל זועם בכל יום, שמשמע, שמידת השם אל, הוא זעם וגבורות? בכתוב, כי מי אל מבלעדי הויה, הנוקבא אינה בלבדה, אלא מיוחדת עם הויה, ז"א, בזיווג שאינו נפסק לעולם. כי הכתוב מדבר בעת שזו"ן עלו והלבישו לאו"א עילאין, שאז נבחנים בזיווג שאינו נפסק לעולם, כמו או"א. כי התחתון שעלה לעליון נעשה כמוהו.

וע"ז כתוב, כי מי אל מבלעדי הויה, ומי צור מבלעדי אלקינו. כי צור, השמאל שבנוקבא, אינו בלבדו אלא הכל אחד, כמ"ש, וידעת היום וַהֲשֵבוֹתָ אל לבבך כי הויה הוא האלקים. כשזו"ן עולים ומלבישים לאו"א, אז נעשה היחוד הזה של הויה הוא האלקים. ואז כל המדרגות כלולות בנוקבא, הימין שם אל, השמאל שם צור. ומיוחדים כאחד. אבל הכתוב, אל זועם בכל יום, מדבר בנוקבא במקומה, מטרם שעלתה לאו"א, ואז יש בה גבורות תמיד.



חזרה לראש הדף
Site location tree