אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / טעם של אור / ספר הזוהר / זוהר עליון
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

זוהר עליון

"ולזה הספר ייקרא ספר הזוהר מפני השפעת האור ההוא מהזוהר העליון".

הרמ"ק, "דע את אלקי אביך", ב'

 

ספר הזוהר הוא המקור העיקרי שיש בידנו לתיקון האדם והעולם. בין כל כתבי הקודש שנכתבו אי פעם, החל מספר רזיאל המלאך דרך התנ"ך ועד ימינו, אין אף ספר שמשתווה בעוצמתו הרוחנית לזוהר. וכשאומרים שהקבלה היא "פנימיות התורה" או "תורת אמת" מתכוונים קודם כל לספר הזוהר.

בדורנו הזוהר התגלה בעולם בזכות פירוש "הסולם" ובזכות ההקדמות לזוהר שכתב הרב יהודה אשלג ("בעל הסולם").

ספר הזוהר הוא מערכת סגורה הבנויה בצורה מיוחדת. כביכול, הוא מספר לנו מה שקורה בעולם שלנו, סיפורים על בני אדם, על חיות, על עצים ופרחים, על הרים וגבעות, אך למעשה הוא מספר על הנשמה ועל הכוחות העליונים. מערכת זו נועדה לקדם אותנו לעבר קיום ללא גבולות, בהבנה ובהרגשה.

לפני כ-1,800 שנה חברו יחד עשרה מקובלים בדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר, וממנה הם כתבו עבורנו את הזוהר. בקבוצת המקובלים הזו היו נשמות מיוחדות שייצגו את "עשר הספירות" – עשרת היסודות במערכת הכללית של הבריאה, והיה ביכולתם להביע את כל מבנה המציאות. בראשם עמד רבי שמעון בר יוחאי כנגד ספירת כתר, ואיתו האחרים כנגד הספירות חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ו מלכות.

בעלי הזוהר הביעו בסימנים שנקראים "אותיות" את הצורה החיצונית של המערכת שבה הם נמצאים. אם אנחנו רוצים להתקשר אל המערכת הזו, אז דרך האותיות והמילים מתחילה המערכת לפעול עלינו. אפשר לדמות את ספר הזוהר למסך מגע – הנגיעה בזוהר מחברת אותנו אל המערכת הכללית של הבריאה וגורמת לנו לגדול ולהתפתח מבחינה רוחנית.

 

"מה שנגזר למעלה שלא יתעסקו בחכמת האמת בגלוי היה לזמן קצוב, עד שתשלים שנת הר"ן [1490]. ומשם ואילך ייקרא דור אחרון, והותרה הגזֵרה, והרשות נתונה להתעסק בספר הזוהר. ומשנת ה"ש ליצירה [1540] מצווה מן המובחר שיתעסקו ברבים, גדולים וקטנים".

ר' אברהם בן מרדכי אזולאי, הקדמת ספר "אור החמה", עמ' פ"א

חזרה לראש הדף
Site location tree