אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / טעם של אור / קבלה ודת / מה חשוב לבורא?
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

מה חשוב לבורא?

ב"מדרש רבה" נאמר: "לא ניתנו המצוות, אלא לצרף בהם את הבריות. וכי מה אכפת לו לקב"ה, למי ששוחט מן הצוואר או מי ששוחט מן העורף". [1] כלומר, לבורא לא אכפת איך נשחט בהמות, מהצוואר או מהעורף, כלומר בצורה כשרה או לא. מה כן חשוב לו? צירוף הבריות, זיכוך הבריות.

נסביר את הדברים. כאמור, ב"רצון לקבל" שלנו יש 613 רצונות שכולם מכוונים לעצמנו. שימוש כזה ברצונות נקרא עֲבֵרָה. תיקון הרצונות לטובת הזולת נקרא מצווה. היפוך כיוון הפעולה של הרצונות מפנימה החוצה נקרא בקבלה חזרה בתשובה. [2] זה כל מה שיש לנו לעשות בעולם הזה, כי החומר שממנו אנחנו בנויים הוא לא יותר מרצון, כפי שמסביר בעל הסולם ב"פתיחה לחכמת הקבלה".

לכן לא אכפת לבורא איך אנחנו שוחטים בהמות וכדומה, אלא אכפת לו מה נעשה עם הלב שלנו, עם הרצון שלנו. [3] תיקון הרצון מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע נקרא גם תיקון הנשמה, וזה מה שמביא אותנו להשתוות עם הבורא. זה כל הסיפור על רגל אחת, חוץ ממנו אין במציאות הזו כלום.

ובכל זאת נשאלת השאלה, מה עם כל מנהגי ישראל שאנחנו מכירים מזה דורות? ובכן, זוהי התרבות של העם שלנו, מסגרת קיום שנועדה לשמור עלינו כעם ישראל. לא כדאי לזלזל בה, כי היא החזיקה אותנו משך אלפי שנים, אבל אין לה השפעה על תיקון הנשמה. הרי בסופו של דבר, בני כל העמים יצטרכו לתקן את הנשמה שלהם, והם יעשו זאת מבלי לשמור כשרות וכדומה.

לסיכום, יש הבדל מהותי בין תיקון הנשמה לבין מסגרת הקיום המסורתית של עם ישראל. כיום אנחנו נדרשים להכיר בהבדל הזה, ולשים כל דבר במקומו. [4]

[1] בראשית רבה, מ"ד, א'.

[2] "עניין תשובה הוא השבת הרצון לקבל לרצון להשפיע, שעל ידי זה חוזרים ומתדבקים במקורם העליון, וזוכים לדבקות הנצחי... היינו שמתגלה אור החכמה והשלמות והבהירות" (הרב ברוך שלום אשלג, אגרת כ"ג).

[3] בספרו "יסוד מורא" מזכיר ה"אבן-עזרא" את הפסוקים הבאים: "כל לבבות דורש ה'" (דברי הימים א', כ"ח, ט'), "ומלתם את ערלת לבבכם" (דברים י', ט"ז) ומסביר "כי התורה לא ניתנה אלא לאנשי לבב" (ר' אברהם אבן-עזרא, "יסוד מורא", דף ח' ע"ב – דף ט' ע"א).

[4] בעניין ההבדל בין חכמת הקבלה לבין הדת אמר הרמח"ל: "הצורך בחכמת האמת רב הוא. תחילה אומר לך שאנו חייבים לדעת אותה, כי מצוה היא עלינו, שכן כתוב, 'וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקים' וכו', הרי שחייבים אנחנו לידע בידיעה, ולא באמונה בלבד, אלא בדברים המתיישבים על הלב, כמו שנאמר בפירוש 'והשבות אל לבבך'... אם כן, שני דברים צריכים אנו לדעת, שהאדון היחיד הוא המשגיח ומנהיג הכל, בין בעליונים בין בתחתונים; והשני – שאין אחר חס ושלום, והיינו לדעת אמיתת יחודו. שני הדברים האלה שצריכים אנו לדעת, אמור לי אתה מאין נדעם? ואיזו חכמה תודיעם לנו? מחכמת פשט התורה לא נוכל להבין את זאת, כי על מה סובב פשט התורה? רק על המצוות, על אופן עשייתם וכל משפטיהם, או על סיפור המעשים שהיו, אשר מוזכרים בה... ואם מכל אלה לא תוציא ידיעה זאת, עדיין מוטל עליך לקיים מצווה זו, וצריך שתמצא דרך לקיימה. ואין זה כי אם בחכמת האמת הזאת" (הרמח"ל, כללי ספר מלחמות משה, כלל א').

ר' חיים ויטאל, תלמידו וממשיך דרכו של האר"י, הדגיש: "אין הנאה להקב"ה מכל מה שברא בעולמו, רק בהיות בניו למטה עוסקים ברזי התורה להכיר גדולתו ויופיו ומעלתו, כי בפשטי התורה ובסיפוריה ובדיניה ובמצוותיה בהיותם כפשטם אין בהם שום היכר וידיעה לידע את בוראם יתברך, אדרבה יש בהם מצוות וחוקים שאין הדעת סובלם" (כתבי האר"י, הקדמת מהרח"ו על "שער ההקדמות").

חזרה לראש הדף
Site location tree