להתבונן מלמעלה
כשמדען חוקר את הטבע, הוא לוקח חומר מסוים, מבצע עליו פעולות שונות כגון חימום או קירור ומודד את תגובת החומר לשינויים שביצע. הוא מתבונן בו מלמעלה, כביכול. בני האדם יכולים לבצע פעולות כאלה כלפי הדרגות הנמוכות מהם בטבע, כלפי הדומם, הצומח והחי, אבל לא על עצמם.
איננו יכולים באמת לעלות מעל עצמנו ולחקור את עצמנו מלמעלה. כדי ללמוד מיהו האדם, עלינו להתבונן בו מהדרגה שמעל האדם. לכן הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה שחוקרות את הבעיות הפנימיות של האדם, את הרצונות והמחשבות שלו, אינן מדע כמדעי הטבע. כמה שלא נתקדם בתחומים אלה, הדברים יישארו סתומים. אמנם נדע קצת יותר, אבל לא נוכל באמת לחדור לעמקי הלב והמוח. הכניסה לעומקים האלה וההבנה שלהם אינן אפשריות ללא החכמה הפנימית, חכמת הקבלה.
הקבלה עוסקת בפנימיות האדם, היא מתבוננת בחומר שממנו אנחנו בנויים ומגלה לנו כיצד אנחנו מופעלים, מגיבים ופועלים. הקבלה מאפשרת לנו להכיר את הכוחות שמפעילים אותנו, לעלות לרמה שלהם ומשם לחקור את עצמנו.
"כשם שהאדם צריך להסתגל אל הטבע החומרי וכוחותיו, ככה ויותר מזה צריך ומוכרח הוא להסתגל לחוקי הטבע הרוחני, שהם יותר שולטים במציאות כולה... והם יותר שולטים בתוכו כולו".
הראי"ה קוק, אורות הקודש ד', עמ' ת"מ