אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / טעם של אור / רוחניות / אין כפייה ברוחניות
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

אין כפייה ברוחניות

שאלה: האם יישום התהליך הרוחני בצורה יומיומית, ביחסים עם בני משפחה, עם עובדים או חברים, פירושו לעבוד על המידות שלנו, כמו כעס וכדומה?

 

לעולם לא נוכל באמת לשנות את המידות שלנו. אמנם, עקב המכות שאנו סופגים מהחברה, בעקבות אי נעימויות ובושות, אנחנו לומדים להסתיר את הדברים שגרמו לנו הפסד. אבל אין זה שינוי של המידות עצמן, אלא רק "איפור" חיצוני כלפי החברה.

חכמת הקבלה לא הולכת נגד טבע האדם ולא מנסה לשבור אותו. היא אומרת בפשטות: עזוב את כל המידות שאיתן נולדת וחיית עד היום, אל תתעסק בהן. הנח להן להיות כפי שהן. אל תאנוס את עצמך – "אין כפייה ברוחניות". [1] בהמשך דרכך תראה עד כמה מידות אלה יעזרו להתפתחותך, מבלי ש"תכופף" אותן בצורה מלאכותית. בינתיים עליך לבנות בתוכך חלק נוסף, ללא שום קשר למה שיש בך עכשיו.

לא פשוט לתפוס את הנקודה הזו. הרי כולם מדברים על כך שצריכים להיות אנשים טובים יותר, אבל כוונתם לתיקון המידות שאיתן נולדנו. הקבלה, לעומת זאת, אינה עוסקת בזאת כלל. אפילו כשמקובלים מדברים על "ואהבת לרעך כמוך", אין הם מתכוונים למה שעובר לנו בראש כשאנו חושבים על אהבת הזולת. כוונתם ליחס חדש לגמרי כלפי המציאות.

למה הכוונה? חכמת הקבלה לא אומרת לאדם "צריך לאהוב את הזולת" אלא בונה באדם מעין חוש חדש, שבו הוא מתחיל להרגיש את החלק הנסתר של המציאות. בהדרגה, נחשפת בפניו תמונה בה קשורים כולנו כחלקי גוף אחד, והאהבה לזולת פורצת בו מאליה.

 

"על הכול אפשר לו לאדם שיכוף את עצמו וישעבד את עצמו לקיימו, אבל על אהבה אינם מועילים שום שעבוד וכפייה שבעולם".

בעל הסולם, "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", אות ס"ו

[1] בעל הסולם, "תלמוד עשר הספירות", חלק א', הסתכלות פנימית, אות י"ד.

חזרה לראש הדף
Site location tree