אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / הרב ד"ר מיכאל לייטמן / ספרים / טעם של אור / תענוג / ליהנות בחכמה
הרב ד"ר מיכאל לייטמן

ליהנות בחכמה

"הרצון לקבל הוא כל חומר של הבריאה מראשה ועד סופה, עד שכל מיני הבריות המרובות ומקריהן שאין להן שיעור, ודרכי הנהגתן שכבר נתגלו והעתידים להתגלות, אינם רק שיעורים ושינוי ערכים של הרצון לקבל".

בעל הסולם, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות א'

 

החומר היסודי בבריאה הוא "רצון לקבל הנאה ותענוג", רצון ליהנות. אנחנו לא יכולים להיפטר מהחומר הזה, כי הוא נמצא ביסוד החיים.

עוצמת הרצון היא הגורם שמבדיל בין הדומם, הצומח, החי והאדם. האבן שואפת להישאר אבן, לשמור על קיומה. הצמח רוצה לנוע לכיוון השמש, לשלוח שורשים לאדמה. בעל החיים רוצה יותר, הוא נע ממקום למקום בחופשיות ומוליד צאצאים. הדרגה המפותחת ביותר של הרצון מופיעה באדם.

קיים בנו הרצון ליהנות הגדול ביותר. הוא גורם לנו לרצות ליהנות מכל הטוב שבעולם. אבל חוץ מזה, הוא גם גורם לנו ליהנות מזה שרע לאחרים. סוג כזה של רצון לא קיים באף דרגה קודמת בטבע. הוא נובע מכך שנוצרנו כיצורים חברתיים שמרגישים את האחרים ומודדים את עצמנו כלפיהם. כתוצאה מכך, אנשים מנסים לתפוס לעצמם כמה שיותר, נהנים על חשבון אחרים. הדבר מוביל לכך שאנחנו נמצאים בהתנגשות זה עם זה. [1]

חכמת הקבלה מלמדת כיצד ליהנות בחכמה – איך להתעלות מעל הרצון ליהנות הפרטי ולבנות רצון ליהנות כללי. ברצון מאוחד שכזה, נגלה שאפשר ליהנות בצורה בלתי מוגבלת. כל אחד יתחיל ליהנות מזה שהוא חופשי, שאינו מוכרח להילחם על כל דבר ובכל רגע. כולנו נתמוך זה בזה ונגיע לשלווה ולהנאה אמיתית.

פתאום נרגיש שאנחנו יכולים ליהנות ממה שיש לכולם. עד כה ניסינו למשוך כמה שיותר לעצמנו וכשכבר הצלחנו ליהנות ממשהו, ההנאה הייתה קצרה והתפוגגה די מהר. הכול היה לא בטוח ושביר. ואילו עכשיו אנחנו יכולים ליהנות ממה שיש בכל העולם. אנחנו כבר לא מוגבלים, האחרים לא מוגבלים, וכולנו פשוט נהנים מהשלווה, מהשקט, מהאהבה ומההשפעה ששורה בין כולם.

יוצא שהחומר שממנו אנחנו עשויים, הרצון ליהנות, לא השתנה, רק שיטת ההפעלה שלו שודרגה.

 

"מה הוא הרע שלנו, שמסיבה זו אין לנו טוב ועונג? הווי אומר, שאינו לא פחות ולא יותר אלא אהבה עצמית שבנו, שהיא המפריעה לנו מלקבל את הטוב ועונג".

הרב"ש, מאמרי "שלבי הסולם" [2]

[1] "כל המלחמות והרציחות והגניבות וכו', שישנם בעולם, הוא מטעם שכל אחד שואף לקבל תענוג" (הרב"ש, מאמרי "שלבי הסולם", "לשמה ושלא לשמה").

[2] הרב ברוך שלום אשלג, מאמרי "שלבי הסולם", " צדיק וטוב לו, צדיק ורע לו".

חזרה לראש הדף
Site location tree