אל תתחַר במרֵעים
תרח) פתח אותו הילד ואמר, לדוד אל תתחַר במרֵעים. כתוב לדוד, אם שירה הוא, למה אינו אומר לדוד מזמור שיר? ואם תפילה, למה אינו אומר תפילה לדוד? אלא בכל מקום שכתוב דוד סתם, רוח הקודש אמרו.
תרט) אל תתחַר במרֵעים. הלוא היה צריך לומר, אל תתחבר במרֵעים? אלא, אל תעשה מדָנים במרֵעים, משום שאינך יודע היסוד של עצמך, בחינת גלגול נשמתך, ויכול להיות שלא תוכל לו, אם הוא אילן שאינו נעקר לעולם, כלומר, נשמה בלתי מגולגלת לעולם, שהיא חזקה מאוד, אז תדחה לפניו.
תרי) ואל תקַנא בעושי עוולה. לא תסתכל במעשיהם, ולא תבוא לקַנא אותם. כי כל מי שרואה מעשיהם ואינו מקנא לכבוד הקב"ה, עובר על שלושה לאווין, כמ"ש, לא יהיה לך אלקים אחרים על פניי. לא תעשה לך פסל וכל תמונה. לא תשתחווה להם ולא תעבדם, כי אנוכי ה' אלקיך, אל קנא.
תריא) משום זה, צריך האדם להיפרד מהם, ולהטות דרכו מהם. ע"כ נפרדתי והטיתי דרכי ממנו. מכאן ולהלאה שמצאתי אתכם, אומר מקראות אלו לפניכם.
ואמר, ויקרא אל משה. במילה ויקרא, א' קטנה, להורות, שקריאה זו לא הייתה בשלמות, משום שלא הייתה אלא במשכן, שאינו מקום קבוע, ובארץ אחרת, כי לא נמצא שלמות אלא בא"י.