אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת ויחי. חלק ג' / צהלי קולך בת גלים

צהלי קולך בת גלים

תתכד) צהלי קולך בת גלים. צהלי קולך, נאמר לכנסת ישראל, הנוקבא, שמשבחת אל הקב"ה בקול זמרה. וע"כ נאמר לה, צהלי קולך. כל מי הרוצה לשבח להקב"ה בקול, צריך להיות לו קול נעימות, שיערב לאחרים השומעים לו. ואם לא, לא יקום להרים קולו.

תתכה) ללויים, שבאים מצד השירה וזמרה, נאמר, ומִבן חמישים שנה ישוב מצבא העבודה. משום שבזקנתו קולו נמוך, ואינו ערב לאוזניים, כמו קול שאר חבריו. לכן מעבירים אותו מצבא העבודה הזה של מעלה, העומדים לנגן אצל העבודה הזו, ולכבד השם הקדוש כראוי.

תתכו) צבאות למעלה וצבאות ומחנות למטה, המשבחים להשם הקדוש ומזמרים לו. ומשום זה, שהמזמרים של מטה הם דוגמא למזמרים של מעלה, ישוב מצבא העבודה. ומשום שכנסת ישראל משבחת להקב"ה, אמר הכתוב, צהלי קולך בת גלים, בת האבות. כי הנוקבא רביעי לאבות, לחג"ת, וע"כ היא בת האבות.

תתכז) עוה"ב, בינה, נקרא גלים, משום שהכל נמצא בו ונכלל בו תִלֵי תִלים, כמו גלי הים. וממנו יוצא לכל הפרצופים והעולמות. בת גלים ככתוב, גל נעול, שהמוחין של הנוקבא נקראים גל, מלשון גילוי. וכל אלו הגלים והמעיינות, כולם יוצאים מעוה"ב, בינה, וכנסת ישראל, הנוקבא, המקבלת מבינה, נקראת בת גלים.

תתכח) מתחילה כתוב, צהלי קולך. ואח"כ כתוב, הקשיבי. וא"כ, למה היא צריכה אל צהלי קולך, כיוון שכתוב, הקשיבי? כי בעת שמקשיבים, אין צריכים להרמת קול. אומר צהלי, כדי לשבח ולזמר. שהרמת קול לשם יופי השירה, ולא בשביל להשמיע. אם ישראל מתחילים לשבח ולזמר להקב"ה, כתוב, הקשיבי, משום שישראל משבחים ומזמרים בשביל הנוקבא, אל הקב"ה. ע"כ כתוב, צהלי קולך, וכתוב, הקשיבי, כי צהלי קולך סובב על ישראל, והקשיבי על הנוקבא, שבשבילה משבחים ומזמרים.

תתכט) כתוב, הקשיבי לַיְשָׁה, משום שהנוקבא באה מצד הגבורה. ע"כ נקראת, לַיְשָׁה, כמ"ש, לַיִשׁ גיבור בבהמה, ולַיְשָׁה גיבורה, כדי לשבר הכוחות והגבורות דס"א.

וכתוב, ענייה ענתות, משום מראָה שאינה מאירה, ענייה, שאין אור אל הלבנה, הנוקבא, הנקראת ענייה ענתות, אלא מה שנותן לה השמש.

תתל) ענתות, היא כפר אחד ששורים בו כהנים עניים המחַזרים על הפתחים, ואין מי שישגיח בהם, משום שכל אלו בני הכפר לקלס היו בעיני העם, ובתיהם היו ריקים יותר מבתי כל העם, ולא היה להם, חוץ ממה שנותנים להם, כעניים בזויי העם. ומשום זה נקרא הלבנה ענתות, שגם היא, אין לה אור מעצמה, אלא בשעה שמתחבר עימה השמש, היא מאירה.

תתלא) שכתוב, ולאביתר הכוהן אמר המלך ענתות לך על שָׂדֶךָ כי איש מוות אתה. האם על שקרא אותו אדוניהו אל סעודתו, נקרא איש מוות? אלא, משום שהיה ממקום עניות, שנתדבק בו הלבנה, הנוקבא, ענייה ענתות. אביתר היה דבוק בנוקבא, בעת שהייתה בקו שמאל, שכל האורות קופאים בה ואינם מאירים, שהיא ענייה ענתות. וע"כ נקרא גם הוא ענתות כמוה. ונקרא איש מוות, כי אין לו אור החיים.

תתלב) הרי כתוב, וכי הִתענִיתָ בכל אשר התענה אבי, שבשביל העניות שלו, זכה אביתר שלא הרג אותו שלמה. ואיך יתכן, שנקרא משום זה, איש מוות? אלא אביתר, משום שהיה ממקום עוני, זכה בו דוד מטרם שעלה למלוכה, כאשר ארב לו שאול, שהיו דרכיו כעני, ואביתר היה ג"כ כעין זה. וגם כשעלה למלוכה, עוד לא היה המלכות בכל השלמות, ולזמן ששלט שלמה עמדה הלבנה, הנוקבא, בכל השלמות, והיה בשמחה, שהכל היה לו, וע"כ לא זכה בו אביתר להתחבר עימו. כי מה שאמר לו, וכי הִתענִיתָ בכל אשר התענה דוד אבי, פירושו, עימו היית ראוי להתחבר, מטעם שמדרגתך שווה אליו, ולא עימי. אבל העניות עצמה שלו, לא הייתה בה שום מעלה, אלא שנקרא משום העניות שלו, איש מוות.

תתלג) שׂדֵה ענתות, הנוקבא בשליטת השמאל. וירמיהו שקנה את שׂדֵה ענתות, היה זה כדי לנחול את סוד העליון. כי אח"כ העלה מ"ן לזיווגה עם ז"א, שהחכמה שבשמאלה מתלבשת אז בחסדים דז"א, ונשלמת בכל השלמות.

כשהלבנה, הנוקבא, שולטת, מאירה בשלמות, נקראת, שׂדֵה תפוחים. וכשהיא בעניות, נקראת, שׂדֵה ענתות. משום זה, השירה של מטה עושה לה עשירות ושלמות. מהשירה מעוררת זיווג זו"ן. וכשמקבלת החסדים מז"א, יש לה כל השלמות.

תתלד) כמו דוד, שבכל ימיו היה משתדל לעשות לה שלמות, שינגנו מזמורים לזמר ולשבח. שע"י זה קונה הנוקבא השלמות. וכשדוד הסתלק מן העולם, הניח אותה בשלמות. ושלמה קיבל אותה בעשירות ובשלמות. כי הלבנה יצאה מעוני ובאה לעושר, שבעושר הזה שלט על כל מלכי ארץ.



חזרה לראש הדף
Site location tree