אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת ויחי. חלק ג' / אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה

אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה

תתלה) ע"כ כתוב, אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה, אלא הכל היה זהב, שגדל זהב. ובזמן ההוא כתוב, ועפרות זהב לו. כי העפר של מעלה, הנוקבא, היה השמש, ז"א, מסתכל בה, ובהסתכלות השמש וגבורתו, עושה ומגדל את העפר לזהב.

תתלו) מההרים, ששם תוקף אור השמש, מעפר הארץ שבין ההרים, כולם עושים זהב. ולולא חיות רעות הגדלים שמה, האנשים לא היו עניים, כי גבורת השמש מגדיל זהב. זהב, הארת החכמה שבקו שמאל דבינה. הרים, חג"ת, שאין הרים אלא אבות. העפר שבין ההרים, הנוקבא המחוברת עם החג"ת, רביעי לאבות. וכל עוד שאינה מקבלת החסדים מהשמש, ז"א, אין החכמה שבה מאירה, כי אינה יכולה להאיר בלי לבוש החסדים, וע"כ נקראת אז עפר. אבל כשהשמש מסתכל בה, שמשפיע לה אור החסדים, אז החכמה מתלבשת בחסדים, ומאירה כמו הארת השמאל דבינה, ונעשית הארתה זהב כמוה. בשליטת השמאל יש שמירה מרובה, להט החרב המתהפכת, ולא כל אדם יכול לקבל משם זולת הכדאיים לה.

תתלז) ע"כ בימיו של שלמה, אין כסף נחשב למאומה, כי תוקפו של השמש הסתכל בעפר, ועשה אותו זהב. ועוד, כי עפר ההוא דין, שמאל בלי ימין, ואינה מאירה. וכשמסתכל בה השמש, ז"א, שמשפיע לה חסדים, לוקח תוקף הדין ממנה, ונגדל זהב, כי עתה החכמה שבה מאירה בכוח התלבשות החסדים, כמו קו שמאל דאמא, שנקראת זהב, כיוון שהסתכל בה שלמה, שיבח והכריז, הכל היה מהעפר.

תתלח) וע"כ שלמה לא היה צריך לנגן כמו דוד, כי הנוקבא כבר הייתה מתוקנת בשלמות. אלא אמר שירה, שה"ש, שהוא אהבה ועושר, שהיא אור ואהבה, שכל השירה שבעולם היו בשירתו של שלמה, שאמר שירת המטרוניתא, הנוקבא, בעת שיושבת בכיסא מול המלך.

תתלט) וכתוב, וייתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים. משום שהכל היה זהב. והעפר, הנוקבא, נקשר בשמאל בצד האהבה, אהבת דודים הנוהג בשמאל, כמ"ש, שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני. והשמש, ז"א, נתדבק אליה ולא פרש ממנה.

תתמ) שלמה טעה בזה. כי ראה שהתקרבה הלבנה אל השמש. שהימין, דז"א, מחבק אותה, בחסדים, והשמאל, דז"א, תחת ראשה, בהארת חכמה. והשמאל נעשה הראש שלה, כיוון שהתקרבו ימין ושמאל זה בזה. והחכמה שבשמאל כבר התלבשה בימין. אמר שלמה, הרי כבר התקרבו יחד, מה עוד כאן הימין, כי הימין, חסדים, אינו אלא כדי לקרב ז"א ונוקבא יחד, כדי שהחכמה שבנוקבא תתלבש בחסדים דז"א, וכיוון שכבר התקרבו זה בזה, למה נצרך עוד הימין, החסדים? מיד כתוב, אין כסף נחשב בימי שלמה, כי דחה את הכסף, ימין.

תתמא) אמר לו הקב"ה, אתה דחית את הימין, חסד, בחייך, אתה תצטרך עוד לחסד בני אדם ולא תמצא. מיד, פנה השמש, ז"א, ממול הלבנה, הנוקבא, והלבנה התחילה להתחשך. והיה שלמה מחַזר על הפתחים, ואומר, אני קוהלת, ולא היה מי שיעשה עימו חסד, משום שדחה את הימין, חסד, ולא החשיב אותו. וכמ"ש, אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה.

תתמב) וע"כ, כל המרבה תשבחות אל הקב"ה, ימין, מרבה שלום למעלה. משום זה כתוב, הקשיבי לַיְשָׂה, הנוקבא, בזמן שמרוחקת מהקב"ה, ימין. כמ"ש, לַיִשׁ אובד מבלי טָרֶף. לַיִשׁ, לַיְשָׂה, כמו, חוק, חוקה, יש להם משמעות אחת. אובד, כמ"ש, ובאו האובדים, שהמשמעות נאבדים. אובד משמעותו נאבד. מבלי טָרֶף, משום שהנוקבא, תובעת מז"א, שייתן, כמ"ש, ותקם בעוד לילה ותיתן טֶרֶף לבֵיתה.

תתמג) ובני לביא יתפָרָדו. משום שכל הצבאות, המלאכים המתפשטים ממנה, כשהיא נותנת להם טרף, מתחברים כולם כאחד, ויונקים יחד. וכשמחמת הגלות היא יושבת מבלי טרף, ודאי בני לביא יתפָרָדו, שהצבאות שלה נפרדים לכמה צדדים ואורָחות, כדי למצוא מקום לעשות דין. וע"כ בעת שהקרבן נקרב, מתתקנים כולם ומתקרבים יחד. ובעת הגלות, שקרבן לא נקרב, בני לביא יתפָרָדו. ומשום זה אין לך יום, שלא ימצא בו דין, משום שאין העליונים ותחתונים מתעוררים בשלמות העליון.

תתמד) עתה בזמן הגלות, תפילתו של אדם מעוררת שלמות למעלה ולמטה, ובברכה שמברך להקב"ה מתברכים עליונים ותחתונים. וע"כ, בתפילתם של ישראל מתברכים העולמות. מי שמברך להקב"ה, יתברך. מי שאינו מברך להקב"ה, אינו מתברך.



חזרה לראש הדף
Site location tree