ועשיתם לו כאשר זָמַם

יט) מצווה שלאחר זו, לעשות לעד זומם, כמ"ש, ועשיתם לו כאשר זָמַם לעשות לאחיו. ב' עדי שקר, ס"מ ונחש, אם יבואו להעיד עדות שקר על ישראל, שטעו בין ו' לז', בין ז"א, חג"ת נה"י, למלכות, ז', שחטאו והרחיקו בחטאם ו', ז"א, מז', מלכות, שהם אותיות זו. וזהו, עַם זוּ יָצַרתי לי תהילתי יסַפֵרו. רומז על העם, שמיחד ז' עם ו'.

כ) ולא תתיחד ו' עם ז', אלא בשריפת חמץ, לשרוף הקליפות, הנאחזות בין ו' לז', בין ז"א למלכות. ואע"פ שמהתורה מותר לאכול עד סוף שש, גזרו חכמים, אוכלים כל ארבע, ותולים כל חמש, ושורפים בתחילת שש. ולמדו חכמי המשנה מהעדות של שעות החמץ, ששורפים מהתורה לאחר שש, בשעה שבע, אל העדות של בדיקות העדות שעל אותו שהרג את הנפש, שצריכים ג"כ שבע חקירות. והכל מפורש במשנה. ויקוים בס"מ ונחש, כמ"ש, כי בדבר אשר זָדוּ עליהם, בדבר שחשבו המצרים לדון את ישראל, בו נדונו הם. וזהו, ועשיתם לו כאשר זָמַם.