אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת בשלח. חלק א' / ג' מיתות היו [תלת מותני הוו]

ג' מיתות היו [תלת מותני הוו]

כח) ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים, ותהי צעקה גדולה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת. נקמה העליונה, שעשה הקב"ה במצרים. ג' מיתות היו:

א. שעשו הבכורים במצרים, שהרגו כל אלו שמצאו,

ב. שהרג הקב"ה בחצות לילה,

ג. כשראה פרעה את המוות בביתו ובבניו ובעבדיו, קם וזירז עצמו, והרג את השרים והמושלים, וכל שיעצו לו למאן לשלוח את העם, עד שהתורה העידה עליו, שהוא קם בלילה ממש, בדיני הנוקבא הנקראת לילה. כמו שהלילה, הנוקבא, הרג בכורות ועשה נקמות. כך קם פרעה בארץ מצרים, והרג ועשה נקמות בשליטיו ושריו ופקידיו ובכל מיני השרים. כמ"ש, ויקם פרעה לילה, שקם להרוג ולהשחית.

כט) מדרך הכלב, כשמכים אותו באבן, הוא בא ונושך את חברו. כך עשה פרעה. אח"כ היה הולך בשווקים, והיה מכריז, ואמר, קומו צאו מתוך עמי, אתם הרגתם לכל בני העיר, אתם הרגתם המושלים והשרים וכל בני ביתי. כמ"ש, ויקרא למשה ואהרון לילה. כיוון שעל ידכם היה הכל. וברכתם גם אותי, שלא תהרגו אותי. ואח"כ הוא בעצמו ליווה אותם והוציאם מארץ. כמ"ש, ויהי בשלח פרעה.

חזרה לראש הדף
Site location tree