אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת בשלח. חלק א' / מה תצעק אליי

מה תצעק אליי

פב) ויאמר ה' אל משה מה תצעק אליי. כמ"ש, וַיְמַן ה' דג גדול לבלוע את יונה, ויתפלל יונה אל ה' אלקיו ממעי הדגה. מה כתוב למעלה וַיְמַן ה' דג גדול? וימן, פירושו נתינת מנה.

פג) היה צריך לומר, וַיְמַן ה' את יונה לדג. שהוא המנה, ששלח ה' לדג. אלא ודאי שדג הזה היה מנה ליונה, לשמור אותו מכל שאר דגי הים, ויהיה גנוז בו. וכיוון שהביאו ה' בתוכו, ראה יונה במעיו, את הרוחב של מקום מעיו, שהוא כמו היכל גדול, ושתי עיניו של אותו הדג היו מאירות כשמש, ואבן טובה הייתה במעיו, שהאירה לו, והיה רואה כל מה שיש בים ובתהומות.

פד) א"כ, מהו שכתוב, קראתי מִצָרָה לי, שלא נראה מזה, שהיה לו שם כל הרווחה הזאת? אלא ודאי, שאחר שהדג הזה הראה לו כל מה שבים ובתהומות, מת. שלא יכול לסובלו שלושה ימים. ואז נעשה צר ליונה.

פה) כיוון שראה יונה את כל הרווחה ההיא, היה שמח. אמר הקב"ה, ומה אתה צריך יותר, וכי לכך הבאתי אותך כאן. מה עשה הקב"ה? הרג את דג ההוא. וכל שאר דגי הים היו מסבבים סביב הדג. זה נשך אותו מצד ההוא, וזה נשך אותו מצד ההוא. אז ראה יונה את עצמו בצרה, מיד, ויתפלל יונה אל ה' אלקיו ממעי הדגה.

פו) מתחילה קרא לו הכתוב דג ועתה קורא לו דגה. מטעם שכבר מת. כמ"ש, והדגה אשר ביְאוֹר מתה. ואז כתוב, קראתי מצרה לי. ולא כתוב, הייתי בצרה או ישבתי בצרה. אלא, קראתי מתוך הצרה, שהֵצֵרו לי דגי הים. וכתוב, מבטן שְׁאול שיוועתי. שמת, ולא כתוב מבטן חי, או מבטן דג, אלא ודאי שהיה מת. וע"כ נקרא שְאול.

פז) כיוון שהתפלל תפילתו, קיבל אותו הקב"ה, והחיה לאותו הדג, והוציאו ליבשה לעיני כל, כמ"ש, ויאמר ה' לדג וַיָקֵא את יונה. וראו כולם מעשה הקב"ה.

פח) ויתפלל יונה אל ה' אלקיו. התפלל למקום שהיה קשור בו, למידת המלכות. שכתוב, ה' אלקיו. ולא כתוב, ויתפלל אל ה' ולא יותר, אלא ה' אלקיו. רומז למידה שהיה קשור בה. אף כאן, ויאמר הויה אל משה, מה תצעק אליי. אליי, הוא בדיוק, למידתי, שהיא ת"ת. שבה היה משה קשור. אלא במזלא תלוי הדבר. כמ"ש, כי קריעת ים סוף נמשכה ממזלא, היא הדיקנא קדישא.

פט) דבר אל בני ישראל וייסעו. שייסעו מלהרבות דברים. כי אין זמן לתפילה עתה. לאיזה מקום ציווה אותם שייסעו, הרי על הים היו שורים? אלא סובב למעלה, שכתוב, מה תצעק אליי, שפירושו לת"ת, והרי כולם עמדו במקום הזה, בת"ת, שכל ישראל היו קשורים בת"ת. וע"כ אמר, וייסעו. שישראל ייסעו מכאן, מת"ת, ויבואו להתקשר במזלא, שהיא הדיקנא. שאין עתה הזמן לת"ת, אלא במזלא תלוי הדבר.



חזרה לראש הדף
Site location tree