אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת בשלח. חלק א' / וַיָסַר את אופַן מרכבותיו

צה) וָאֵרֶא החיות, והנה אופַן אחד בארץ אצל החיות. הקב"ה מראה בכל דבר את הממשלה שלו, וממשלתו לא תסור לעולם ולעולמי עולמים.

צו) ועושה ממשלה באבות. לקח את אברהם וקיים בו את העולם, כמ"ש, אלה תולדות השמים והארץ בְּהִבָּראם. אל תקרא בהבראם אלא באברהם, שבו נתקיימו שמים וארץ. לקח את יצחק ושתל בו את העולם, שיהיה קיים תמיד. כמ"ש, ואת בריתי אקִים את יצחק. לקח את יעקב והושיבו לפניו, והשתעשע עימו, והתפאר בו. כמ"ש, ישראל אשר בך אתפאר.

צז) יעקב אחוז בעה"ח, שאין בו מוות לעולם, שכל החיים השתכללו באילן הזה, והוא נותן חיים לכל אלו שהם נאחזים בו. ומשום זה, יעקב לא מת. ומתי מת? הוא בשעה שכתוב, ויאסוף רגליו אל המיטה. המיטה, הוא כמ"ש, הנה מיטתו שֶׁלִשְׁלׂמה, שהיא המלכות. ומשום שבמיטה הזו כתוב, רגליה יורדות מוות, וע"כ כתוב, ויאסוף רגליו אל המיטה, ואז, ויגווע וייאסף אל עמיו. אבל כל עוד שהיה נאחז בעה"ח, שהוא ז"א, לא מת. כי אין מיתה אלא מצד המלכות. ועשה הקב"ה את יעקב לבחיר האבות. כמ"ש, יעקב אשר בחרתיך.

וארא החיות, והנה אופן אחד בארץ אצל החיות. איזה יחס יש להכתוב הזה עם הכתוב, וַיָסַר את אופן מרכבותיו? החיות הם בחג"ת דז"א עד החזה, והאופנים הם מחזה ולמטה בנה"י דז"א, ששם הנוקבא דז"א.

ובנוקבא דז"א יש ב' נקודות:

א. נקודה הממותקת בבינה, שהוא רחמים, נקראת מפתחא,

ב. נקודת מדה"ד דצ"א הבלתי ממותקת, נקראת מנעולא.

ומצד הנקודה השנייה אין המלכות ראויה לאור עליון, כי הצמצום רוכבת עליה. וכל המוחין שמקבלת הוא רק בבחינת הנקודה הראשונה, הנקראת מפתחא. ולפיכך נגנזה נקודה השנייה בתוך הראשונה, ונקודה הראשונה היא מגולה ושולטת. וע"י תיקון זה המלכות ראויה לקבל מוחין.

ע"כ כתוב, והנה אופן אחד בארץ אצל החיות. שאע"פ שיש ב' נקודות במלכות, כמ"ש, ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופַן בתוך האופַן, שאופן דמנעולא גנוזה בתוך אופן דמפתחא, מ"מ משמש בה רק אופן אחד, שהוא מפתחא, ואופן שני אינו ניכר כלל. שבתיקון אופן דמפתחא תלויים כל המוחין דמלכות, ומכ"ש הס"א המקבלת ממנה. וכשרצה לאבד את המצרים, הסיר את תיקון הזה. כמ"ש, ויסר את אופן מרכבותיו.

המרכבה העליונה שהיא שורש כל המרכבות, חג"ת דז"א והמלכות, שמחזה ולמעלה דז"א. האבות הם המרכבה. ושנאמר, ועושה ממשלה באבות. שהבינה עשתה ממשלה בחג"ת דז"א, שהם רגלי המרכבה שלה. לקח את אברהם וקיים בו את העולם, כי אברהם, קו ימין, חסד דז"א, בו מתקיים העולם, שהוא המלכות. כי כל עוד שהחכמה שבה אינה מתלבשת בחסד דז"א, אין לה קיום. לקח את יצחק ושתל בו את העולם, כי יצחק, קו שמאל, גבורה דז"א שממנו נבנה המלכות, כי המלכות נבנה מקו שמאל דז"א. הרי שיצחק שתל אותה, ואברהם רק קיים אותה, שהלבישה בחסדים. לקח את יעקב והושיבו לפניו, באמצע, כי יעקב קו האמצעי, ת"ת דז"א, המכריע בין ב' הקווים ימין ושמאל, ומקיים הארת שניהם. ושנאמר, והשתעשע עימו, והתפאר בו, כי ולולא קו האמצעי לא היה אור בבינה.

יעקב אחוז בעה"ח, כי עה"ח אחוז בבינה, ששם החיים, והוא נקרא עה"ח. ומשום זה יעקב לא מת, שאין אחיזה בו לס"א, אבל כשיתחבר עם הנוקבא, יש אחיזה בס"א מחמת הנוקבא שהתחברה עימו. ומתי מת? הוא בשעה שכתוב, ויאסוף רגליו אל המיטה, שהתחבר עם המלכות, ואז מת. משום שבמיטה הזו כתוב, רגליה יורדות מוות. כי מפרנסת הס"א, שהם מוות. שכל מה שיש לס"א מקבלים מן המלכות, הנוקבא דז"א.

ונתבאר ד' רגלי המרכבה העליונה, בינה, שהם חג"ת דז"א והנוקבא המקבלת מהם. והם נקראים ג"כ ד' חיות. וד' רגלי המרכבה התחתונה שמחזה ולמטה, הם נהי"מ, ונקראים אופנים, מחמת האופן בתוך האופן המתוקן בהם. כי כל החלק שלמטה מחזה דז"א שייכת לנוקבא, המתוקנת באופן.

צח) כל המחנות של מעלה, שנמשכות מד' מחנות שכינה, האופנים. וכל המרכבות כולן אחוזות אלו באלו, מדרגות במדרגות, העליונות ותחתונות משתלשלות זו מזו ונכללות זו בזו. וחיה קדושה עליהן, שהיא הנוקבא שמחזה ולמעלה דז"א, ששם ד' חיות. והנוקבא היא חיה הד'. וכל ההמון והמחנות כולן נוסעות תחת ידה, תחת רשותה, על פיה תיסענה ועל פיה תחנינה. כי כל המרכבות והחיות והאופנים, אין להם אלא מה שמקבלים מחיה העליונה הזו.

צט) וזו היא חיה, שכל שאר החיות נאחזות בה. והשתלשלו ממנה כמה חיות לחיות, שהרבה חיות השתלשלו זה מזה, ונכללו מדרגות במדרגות. וכל העליונים והתחתונים הולכים ושטים בים, בנוקבא. העליונים נכללים בה, שמשפיעים לה, והתחתונים נכללים בה, שמקבלים ממנה. כמ"ש, זה הים גדול ורחבידיים.

ק) וכשהים מעלה גליו, הדינים, כל האוניות עולות ויורדות, כמ"ש, יעלו שמים יירדו תהומות, וסערה נמצאת, ורוח חזק הולך עליו בחוזקה. ודגי הים מתפזרים לכל צד, אלו למזרח ואלו למערב, אלו לצפון ואלו לדרום. וכל בני העולם, שדגי הים האלו רואים רשימה עליהם מחמת חטאם, לוקחים אותם ובולעים אותם במערות העפר.

כשהתחתונים חוטאים מתקלקל בשבילם התיקון של גניזת אופן בתוך האופן, ומתגלה המלכות דמדה"ד, שמצידה אין המלכות, הים, ראויה לקבלת אורות. וע"כ האוניות שבים, שהם כמו המרכבות שביבשה, עולות ויורדות, וחושבות להישבר. ודגי הים, שהם המלאכים שבמלכות, שהיו מקושרים בד' רוחות, שהם חו"ג תו"מ, כיוון שנסתלק האור הזה, הותר הקשר הזה של חו"ג תו"מ, ומתפזרים כל אחד לצידו שנמשך משם. ובני העולם שקלקלו מעשיהם וגרמו את זה, שמחמת זה נרשם חטאם בהם, בולעים אותם במערות העפר, במלכות דמדה"ד. כי עפר היא שם המלכות, ומדה"ד שנגלה בה מכונה מערה.

קא) וכל האוניות אינן זזות ממקומן, ואינן עולות ויורדות, חוץ מאותה שעה, שבא מנהיג אחד של הים, וידע להשלים את רוח הסערה של הים. וכיוון שעולה זה על הים, הוא נח מזעפו, ומנוחה נמצאת. ואז כל האוניות הולכות בדרך הישר, ואינן סרות לימין ולשמאל. כמ"ש, שם אוניות יְהַלֵכוּן לוויתן זה יצרת לשחק בו. זהו יסוד דז"א, קו האמצעי. וכל דגי הים מתקבצים למקומם, וכל החיות שמחים עליו, וחיות השדה העליון שמחים. כמ"ש, וכל חיות השדה ישחקו שם.

רוח סערה שבא בים והאוניות עולות ויורדות, זה כבר התחלת תיקון. כי בעת הדינים, נעשה הים קפוא. כי בשעת הדינים קופא הים, והאוניות שבו אינן יכולות לזוז ממקומן. חוץ מאותה שעה, שבא מנהיג אחד של הים, קו האמצעי, שמעלה המסך דחיריק, אז מתגלה תחילה אותו רוח סערה, מלכות דמדה"ד, שאז האוניות עולות ויורדות. ואח"כ ממתיק אותה במדה"ר, עד שראויה לקבל אור. שידע להמתיקו במדה"ר, ואז כל האוניות הולכות בדרך הישר, ואינן סרות לימין ולשמאל שאז מייחד הקווים ימין ושמאל זה בזה בדרך קו האמצעי.

קב) כעין של מעלה בחג"ת דז"א, יש למטה בנה"י דז"א. וכעין של מטה יש בים התחתון, במלכות. ועוד, כעין של מעלה בחג"ת דז"א יש בים העליון, בבינה. וכעין של מעלה יש למטה בנה"י דז"א. וכעין של מטה יש בים התחתון, מלכות.

קג) הגוף של ים העליון, בינה, האורך והרוחב שלו, הראש והזרועות, והגוף, הכל כמו שצריך, וכולם בשמו נקרא. וכעין זה בים שלמטה, המלכות, יש ג"כ ראש של הים וזרועות של הים והגוף של הים.

וכעין של מעלה בחג"ת דז"א, שכמו שיש בז"א ד' גלגלי המרכבה, חג"ת דז"א והנוקבא, כן הם נכללים בים העליון בבינה. וחג"ת אשר שם, מכונים זרועות, חו"ג, וגוף ת"ת, וג"ר ראש.

קד) זבולון לחוף ימים ישכון, ויַרכָתו על צידון. והרי ים אחד היה בנחלתו ולמה אומר לחוף ימים? חוף ימים הוא כמ"ש, יוצאי ירך יעקב, כי זבולון שוֹק הימין של הגוף היה, נצח, וע"כ כתוב, וירכתו. וים כנרת היה בנחלתו. ומכאן נמצא חילזון לתכלת.

קה) כמה מרכבות על מרכבות נמצאים, וגלגלי המרכבה רצים במהירות, וסומכי המרכבה אינם מתעכבים מנסוע עליהם. המרכבה של הממונה על מצרים לא נמצא שהיא מרכבה שלמה, כי כתוב, וַיָסַר את אופַן מרכבותיו. כמה מרכבות היו, שהיו נוסעות על סומך גלגל אחד, שנתמנה עליהם, כיוון שזה הוסר משליטתו, כל המרכבות עברו משליטתם ולא נסעו. אז כולם שלמטה בעוה"ז, עברו משליטתם. שכתוב, על מצרים ועל פרעה ועל הבוטחים בו.

ושנאמר, כמה מרכבות היו, שהיו נוסעות על סומך גלגל אחד, כלומר, על אופן אחד, נקודת המלכות המתוקנת במדה"ר, שזולתה לא היו ראויים לקבלת אור. כי אחר שהוסר התיקון של מלכות הממותקת במדה"ר, כל המרכבות עברו משליטתם ולא נסעו, שכבר אינם ראויים לקבלת אור, וע"כ הוסרה השליטה שלהם, וע"כ ולא יכלו לנסוע.

קו) ובזמן ההוא ממשלת מצרים הייתה מושלת על כל שאר העמים, כיוון שנשבר הכוח של המצרים, הכוח של מלכות הממותקת, שממנה ינקו המצרים כל הכוח שלהם. נשבר הכוח של שאר העמים, שכתוב, אז נבהלו אלופי אדום. וכתוב, שָמעו עמים יִרְגָזון. משום שכולם היו נאחזים בעבודת מצרים, ונאחזים במצרים שיושיעו להם. ובזמן ההוא ביקשו כולם עזרה ממצרים להתחזק. וע"כ כיוון ששמעו הגבורות שעשה הקב"ה במצרים, רפו ידיהם ולא יכלו לעמוד, וכולם הזדעזעו ונשברו משליטתם.

קז) ודאי, כשנשבר הכוח שלהם למעלה, ונשבר הכוח של כל אלו הנאחזים בו, כי כיוון שנשבר הכוח של כולם למעלה, נשברו כל אלו שלמטה, משום הכוח ההוא שנשבר תחילה. ומשום זה, וַיָסַר את אופן מרכבותיו. כלומר, הכוח של מעלה. ויְנַהֲגֵהוּ בכבדות. כי כשזה נשבר, לא היו הולכים.

קח) כי לא כתוב, ויסר את אופני מרכבותיו, או אופן מרכבתו. שניהם בלשון רבים או שניהם בלשון יחיד. אלא כתוב, ויסר את אופן מרכבותיו, שאופן הוא בלשון יחיד, ומרכבותיו בלשון רבים, משום שאופן הוא הכוח, שכולם היו מתדבקים בו. וע"כ נאמר בלשון יחיד.

קט) אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה רצה בהם להתדבק בהם, ולהיות להם חלק, והם יהיו חלקו. כמ"ש, ובו תדבקון. וכתוב, ואתם הדבקים בה' אלקיכם. בה' ממש. וכתוב, כי יעקב בחר לו יה. וכתוב, כי חֵלק ה' עַמו יעקב חבל נחלתו, שהוציאם מזרע קודש, להיות חלקו. משא"כ הס"א ואוה"ע, אין להם שום אחיזה בז"א. וע"כ נתן להם תורה הקדושה העליונה, שהייתה גנוזה שני אלפים שנה מטרם שנברא העולם. ובשביל אהבתו נתן אותה לישראל ללכת אחריה ולהידבק בה.

קי) כל המחנות של מעלה וכל המרכבות, כולם אחוזים זה בזה מדרגות במדרגות, אלו העליונים ואלו התחתונים קשורים יחד. כמ"ש, זה הים גדול. והחיה הקדושה עליהם, הנוקבא שמחזה ולמעלה דז"א, המקבלת מג' חיות דז"א, והיא חיה הרביעית, שהכל מקבלים ממנה. אפילו המרכבות דס"א ואוה"ע. וכל ההמון והמחנות כולם נוסעים תחת ידה, על פיה יסעו ועל פיה יחנו. בעת שהיא נוסעת, כולם נוסעים. משום שכולם אחוזים בה.

קיא) בשעה שרצה הקב"ה להעביר המוניו של פרעה למטה, העביר תחילה אותו הכוח שלהם למעלה. העביר והסיר אותו מקום הקדוש העליון, נקודת המלכות הממותקת בבינה, המתוקן בחיה הקדושה, שהייתה מנהיגה לכל אלו המרכבות של שר מצרים למעלה. כי כל המרכבות ברשותה היא, ואפילו דס"א. כיוון שזו הסתלקה, כל המחנות והמרכבות לא יכלו לנהוג. וכיוון שלא יכלו, הוסר הממונה של מצרים מממשלתו, והעבירו אותו באש דולק. ואז הוסר ממשלת מצרים. וע"כ אמרו, אנוסה מפני בני ישראל. מה הטעם? משום שראו את הממונה של מצרים שנשרף באש.

קיב) בשעה שקרבו ישראל אל הים, קרא הקב"ה לשר הממונה על הים, אמר לו בשעה שעשיתי את העולם, פקדתי אותך על הים, ויש לי תנאי עם הים, שיבקעו מימיו לפני בניי. עתה הגיע הזמן שיעברו בניי בתוך הים. ואח"כ כתוב, וַיָשָב הים לפנות בוקר לאֵיתנו. מהו לאיתנו? לתנאו שהיה לו עם הקב"ה כשברא את העולם. כי לאיתנו הוא אותיות לתנאו.

קיג) והיו ישראל שורים על הים. וישראל היו רואים גלי הים עולים ויורדים. נשאו עיניהם, וראו פרעה והמונו, יָיראו וצעקו. כתוב, הים ראה. מה ראה הים? ארונו של יוסף ראה וברח מלפניו, משום שכתוב ביוסף, ויָנוֹס וייצא החוצה. וע"כ בזכות הזה הים ראה וינוֹס. וכתוב, וַיָסַר את אופן מרכבותיו, ויאמר מצרים אָנוּסָה מפני ישראל. משום שראו את ארץ מצרים כאילו היא נשרפת באש. אז אמרו, אנוסה מפני בני ישראל.

קיד) כאשר הקב"ה רוצה להעביר ממשלה בארץ, אינו עושה עד שמעביר הממשלה שלה ברקיע. ואינו מעביר הממשלה ברקיע, עד שממנה אחר במקומה, מטעם, שלא יחסר השימוש שלהם ברקיע. כדי לקיים מה שכתוב, ולמי שירצה יִתְנֶנָה.

קטו) ה' אדוננו, מה אדיר שמך בכל הארץ. כשרוצה הקב"ה לשבֵר כוח העמים עכו"ם, מגביר דינו עליהם ומשבר אותם, ומעביר מלפניו הממשלה שלהם.

קטז) אשר תְּנָה הודך על השמים. מהו, אשר תנה הודך? הוא הנהר העמוק מכל, בינה, ודוד התפלל תפילתו להמשיך ממנו על השמים, ז"א. וזהו אשר, שהוא שם הבינה, כמ"ש, אהיה אשר אהיה.

קיז) בשעה שנהר הזה, העמוק מכל, בינה, נמשך ויוצא על השמים, ז"א, אז הכל בשמחה, והמטרוניתא, מלכות, מתעטרת במלך, ז"א, וכל העולמות כולם הם בשמחה, וממשלת העמים עכו"ם הוסרה מפני המטרוניתא, ואז זוקפים ראשים כל מי שנאחז בה.

קכא) וייקח אהרון את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאישה. כנ"י, מלכות, מכונה אלישבע, ע"ש שבע ספירות שבה. שאהרון הוא השושבין שלה, לתקן ביתה ולשמש אותה, ולהביאה אל המלך, ז"א, להתחבר יחד. מכאן ולהלאה, כל כהן המשמש במקדש, הוא שושבין של המלכות, כמו אהרון.

קכב) אחימלך, כהן גדול עליון היה. וכל אלו הכהנים שעימו, כולם היו שושבינים של המטרוניתא, המלכות. כיוון שנהרגו, נשארה המטרוניתא לבדה בלי זיווג עם ז"א, ונאבד השושבין שלה, ולא נמצא מי שישמש לפניה, ויתקן ביתה, וישמח אותה להזדווג עם המלך. אז מיום ההוא עברה לצד שמאל, ועומדת על העולם אורבת על כל, הרג לשאול ולבניו, ומתו מישראל כמה אלפים וכמה רבבות, ועד עתה אותו החטא תלוי, עד שבא סנחריב, והחריד הכל.

קכג) כתוב, עוד היום בנוב, זהו יום העליון, זו כנ"י, המלכות, שאיבדה השושבין שלה, שנשארה בלי ימין, להתדבק בשמאל, כי הכהן הוא ימין. ומשום זה, עוד היום בנוב לעמוד, לתבוע דין על הריגת נוב עיר הכהנים, עד שככתוב בחטא ההוא, והלבנון באדיר ייפול.

קכד) כתוב, גבעת שאול נָסָה. שאול הוא כאן, משום שהרג הכהנים שבנוב, וגרם שזרוע הימין ייעקר מן העולם. ומחמת חטאו זה, נסו בני מקומו, גבעת שאול, בפני מלך אשור. מיום ההוא לא עבר אדם באותו מקום, כדי שלא יסכן את עצמו.

קכה) אשרי אדם מצא חכמה. וזה הוא אדם, שהזמין לו הקב"ה אוצר בדרך, פני השכינה, וע"ז כתוב, ואורַח צדיקים כאור נוגַה.

קכו) לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה. ובמקום אחר כתוב, מזמור לדוד. לדוד מזמור, יורה על השירה, שאמר דוד על כנ"י, המלכות. מזמור לדוד, מורה על השירה, שאמר דוד על עצמו.

קכז) לה' הארץ ומלואה, תבל ויושבי בה. לה' זה הקב"ה, ז"א. הארץ ומלואה, זה כנ"י, המלכות. וכל ההמון שלה המתחבר עימה, ונקראים מלואה, כמ"ש, מלוא כל הארץ כבודו. תבל ויושבי בה, ארץ שלמטה נקרא תבל, ונאחזת בדין של מעלה, דמלכות, כמ"ש, והוא ישפוט תבל בצדק. בין ליחיד, בין לעם אחד, בין לכל העולם, מדין הזה הוא נידון. מדין המלכות, שנקראת צדק.

קכח) פרעה ינק מדין הזה, עד שנאבדו הוא וכל עמו. כיוון שדין הזה של המלכות התעורר עליהם, ממונה ההוא, שנתמנה עליהם לשלוט, הוסר ועבר, ואז כולם שלמטה, נאבדו, כמ"ש, וַיָסַר את אופן מרכבותיו. אופן מרכבותיו, מרכבותיו של פרעה. ואופן שלהם הממונה השולט עליהם. וע"כ מתו כולם בים, בים העליון, במלכות, שהתעורר עליהם, ונמחו על ידו. וע"כ טבעו בים סוף, שפירושו, סוף המדרגות, המלכות, שנמחו על ידה.

קכט) וַיְנַהֲגֵהוּ בכבדות. בדרך שהאדם הולך, מוליכים אותו. בפרעה כתוב, ויכְבַּד לב פרעה, בדבר הזה הוליך אותו הקב"ה, בכבדות ממש. אמר לו הקב"ה, אתה הכבדת את ליבך, אני מוליך אותך בזה, וע"כ וינהגהו בכבדות.

קל) ויאמר מצרים אנוסה. ויאמר מצרים, זהו הממונה שהתמנה על מצרים, השר שלהם במרום. כיוון שהעבירו אותו מממשלתו, איך היה יכול לרדוף אחרי ישראל?

קלא) ודאי כן הוא. אבל הכתוב, ויאמר מצרים, אינו הממונה שלהם אלא מצרים של מטה, כי ה' נלחם להם במצרים, כלומר במצרים של מעלה, בממונה שלהם. כי כיוון שנשבר כוחם מלמעלה, נשבר כוחם וגבורתם למטה. כמ"ש, כי ה' נלחם להם במצרים. במצרים בדיוק, זה הוא תוקפם של מעלה, הממונה שלהם. במקום שנאמר מלך מצרים סתם, ולא נאמר פרעה, הכוונה הוא על שר הממונה על מצרים. אף כאן במצרים, הוא הממונה על מצרים. וכאן שנאמר, ויאמר מצרים אנוסה מפני בני ישראל, כלומר מצרים שלמטה, שראו שנשבר כוחם וגבורתם שלמעלה, של הממונה שלהם.

קלב) כשמתעוררת כנ"י, המלכות, מתעוררים כל אלו האחוזים בה, וכל האחרים של מטה, כל האומות, וישראל למעלה מכולם, משום שהם לוקחים אותה בגוף האילן. כלומר, כשהיא מחוברת בז"א, שנקרא עה"ח. ומשום זה ישראל נאחזים בה יותר מכל אוה"ע. וכשהם מתעוררים להרע לישראל, נשבר תוקפם של השולטים עליהם, הממונים שלהם של מעלה.

קלג) ממונה ההוא המושל של מצרים, הֵצֵר לישראל בכמה שעבודים. ולאחר שנשבר מתחילה, נשברו הממלכות של מטה. כמ"ש, כי ה' נלחם להם במצרים.