בשעה שמשה נכנס בתוך הענן [בשעתא דעאל משה בגו עננא]

רצח) בשעה שמשה נכנס בתוך הענן, כמ"ש, ויבוא משה בתוך הענן, כאדם ההולך במקום הרוח, פגש בו מלאך גדול אחד, ששמו קמואל, הממונה על י"ב אלפים ממונים שליחים. רצה להתחבר במשה. פתח משה פיו, בי"ב אותיות חקוקות של השם הקדוש, שלימד אותו הקב"ה בסנה, והתרחק ממנו י"ב אלף פרסאות. והיה הולך משה בענן, ועיניו לוהטות כגחלי אש.

בכל מדרגה יש נרנח"י. וכשבא משה למדרגת קבלת התורה בשביל ישראל, היה צריך להשיג את הנרנח"י של מדרגה ההיא. גם נודע, שתפקיד המלאכים הוא לעזור את הנשמות שישיגו מה שצריכים. וכן מלאכים אלו שלפנינו, באו לעזור למשה, שישיג את הנרנח"י הגדולים הללו.

והנה בחינת נפש רוח, השיג משה ע"י הענן עצמו. ויבוא משה בתוך הענן, כאדם ההולך במקום הרוח, שהענן היה לו למקום השגת אור הרוח, ו"ק בחיסרון ג"ר. וכדי לעזרו להשגת ג"ר, נגלה לו המלאך קמואל, שהוא ממונה על י"ב אלפים ממונים שליחים, אור ג"ר, המקובל ע"י ג' קווים בד' פנים חו"ב תו"מ, שהם י"ב. ולהיותם ממשיכים חכמה, הם במספר אלפים. וי"ב אלפים אלו, ממונים שליחים לעזור לנשמה להשגת ג"ר.

ורצה להתחבר במשה, ומיד השיג משה הג"ר דנשמה, הנקרא פה. ע"כ נאמר, פתח משה פיו, שזכה לאור הנשמה, המכונה פתחון פה, בי"ב אותיות חקוקות של השם הקדוש, שלימד אותו הקב"ה בסנה, כי אלו י"ב אותיות חקוקות שקבל משה בסנה היו ג"כ בחינת אור הנשמה לפי המדרגה שלו אז. ונודע שאור הנשמה דוחה חכמה ומתדבק בחסדים, כמ"ש, כי חפץ חסד הוא. וע"כ דחה משה את המלאך קמואל, הממשיך ג"ר בהארת חכמה, והתדבק באור החסדים. וע"כ נאמר, והתרחק ממנו י"ב אלפים פרסאות. כלומר י"ב פנים דנשמה, העומדים בשליטת אור החסדים, דוחים י"ב פנים, העומדים בשליטת החכמה, הנקראים אלפים.

התרחק ממנו י"ב אלפים פרסאות, מחמת חשקו לחסדים. וחזר להתדבק באור הרוח שבענן ועיניו לוהטות כגחלי אש, כי לא הוכר הארת הג"ר בעיניו, מחמת שהתדבק בקומת הרוח, שיש שם דינים דמסך דבחי"א, הנקראים גחלי אש.

רצט) עד שפגש בו מלאך הדרניאל, גדול ומכובד מהראשון. והוא עליון על שאר המלאכים אלף ושישים ריבוא פרסאות, וקולו הולך במאתיים אלף רקיעים, המסתובבים באש לבנה. כיוון שראה אותו משה, לא יכול לדבר, רצה להפיל עצמו מתוך הענן.

ש) אמר לו הקב"ה, משה, וכי אתה הוא שהרבית דברים עימי בסנה, שרצית לדעת הסוד של השם הקדוש, ולא פחדת. ועתה אתה מפחד מפני אחד ממשמשיי. כיוון ששמע משה קולו של הקב"ה, התחזק. פתח פיו בע"ב (72) האותיות של השם העליון. כיוון ששמע הדרניאל האותיות של השם הקדוש מפי משה, הזדעזע. קרב אליו, אמר לו, אשרי חלקך, משה, שנגלה לך מה שלא נגלה למלאכים עליונים.

כי אחר שהשיג בעזרת קמואל מוחין דנשמה. היה צריך להשיג עתה מוחין דחיה. ונשלח לו לעזרה המלאך הדרניאל שהוא גדול ומכובד מהראשון, כדי לעזור לו במוחין דחיה היותר חשובים. והזוהר מפרש גדלות ג' הקווים של הדריאל. ונודע, שהחכמה הוא במספר אלף, והחסדים הם במספר ריבוא. והוא עליון על שאר המלאכים, שחשיבותו הוא אלף וס' (60) ריבוא פרסאות. ס' ריבוא פרסאות בימינוֹ, שהם חסדים הנמשכים משש ספירות תחתוניות דעתיק, שספירותיו עשרה ריבוא. והם שישים ריבוא. ובשמאלו אלף, שהוא החכמה שמספרה אלף.

וקולו, קו אמצעי המכונה קול, הולך במאתיים אלף רקיעים דאו"א עילאין, אלף רקיעים לאבא ואלף רקיעים לאמא. המסתובבים באש לבנה, כי או"א עילאין הם באוירא דכיא, שהי' אינה יוצאת מאויר שלהם, ובהם מתוקן המנעולא, המלכות דמדה"ד, שנקראת אש. אלא מתוך שאו"א עילאין הם תמיד כי חפץ חסד הוא, אין האש הזה פוגם אצלם כלום, וע"כ נקרא אש לבנה, שאין בו פגם משהו, וקולו של הדרניאל, שהוא קו אמצעי שלו, ממשיך האוירא דכיא הזה דאו"א עילאין.

וכיוון שראה אותו משה, לא יכול לדבר. מחמת הפחד של אש לבנה, שראה בו מלכות דמדה"ד, שמפחד הזה לא יכול לשמש עם הג"ר דנשמה שלו, הנקראים דיבור. ולא עוד, אלא אפילו קומת רוח, שהיה לו מכוח הענן, לא יכול לשמש עימה, מטעם היותה ממלכות הממותקת בבינה. רצה להפיל עצמו מתוך הענן, כי המלכות דמדה"ד שראה, פגמה מדרגת הענן, שהייתה ממלכות דמדה"ר. ואז נגלה לו קולו של הקב"ה, שהוא ז"א, שקול הזה ממתיק כל הדינים. כיוון ששמע משה קולו של הקב"ה, התחזק. ואז, בעזרתו של הדרניאל, המשיך המוחין דחיה, פתח פיו בע"ב (72) האותיות של השם העליון, שהשיג פתחון פה, ג"ר מע"ב. וכששמע הדרניאל, שכבר משך מוחין דע"ב, התחבר עימו.

שא) והיה הולך עימו עד שהגיע לאש החזק של מלאך סנדלפון, הגבוה על שאר חבריו חמש מאות שנים. והוא עומד אחר הפרגוד של אדונו, וקושר לו כתרים מבקשותיהם של תפילות ישראל. ובשעה שמגיע כתר הזה לראש המלך הקדוש, הוא מקבל תפילות ישראל. וכל הצבאות וההמונים מזדעזעים ונוהמים ואומרים, ברוך כבוד ה' ממקום בית שכינתו.

שב) אמר הדרניאל למשה, איני יכול ללכת עימך, מפחד שלא ישרוף אותי אש החזק של סנדלפון. בו בשעה הזדעזע משה, עד שהחזיק הקב"ה במשה, והושיבו לפניו, ולימד אותו תורה. וכיסה את משה באור ההוא, והזיו של אותו הנועם, והיה פני משה מאירים בכל הרקיעים. וכל צבאות השמים היו מזדעזעים לפניו, בשעה שהיה יורד עם התורה.

סנדלפון עומד בראש עולם הבריאה מתחת המסך של המלכות דאצילות. שנאמר, והוא עומד אחר הפרגוד של אדונו. ומקבל שם מהארת חג"ת נ"ה דבינה. וספירות דבינה במספר מאות. וע"כ הם ה' מאות. וע"כ נאמר, שהוא הגבוה על שאר חבריו חמש מאות שנה. והוא מעלה מ"ן לצורך זיווג המלכות עם ז"א, מתפילות ישראל. וקושר לו כתרים מבקשותיהם של תפילות ישראל, ובשעה שמגיע כתר הזה לראש המלך הקדוש, הוא מקבל תפילות ישראל. ולהיות עמידתו תחת המסך דמלכות נבחן בו אש חזק, מדינים שבמסך דמלכות.

ע"כ אמר הדרניאל למשה, איני יכול ללכת עימך, מפחד שלא ישרוף אותי אש החזק של סנדלפון. ואז, הזדעזע משה עד שהחזיק הקב"ה במשה, והושיבו לפניו, ולימד אותו תורה. ויש כאן סוד גדול. כי בכל פעם שהזדעזע משה מחמת אש החזק של סנדלפון, החזיק בו הקב"ה ולמד עימו תורה, עד שלימדו הקב"ה כל התורה והמצווה, שבגמר גילויַים זכה משה לאור היחידה.

שג) כיוון שחטאו ישראל למטה, לקח הקב"ה ממשה אלף חלקים מאותו הזיו. בשעה שאמר למשה הקב"ה, לך רד כי שׁיחֵת עמך, רצו מלאכים העליונים וכל ההמונים לשרוף את משה. הזדעזע משה ולא יכול לדבר, עד שהִרבה בקשות ותפילות לפני הקב"ה.

שד) אמר לו הקב"ה, משה, אחוז בכיסא שלי. עד שגער הקב"ה בכל אלו ההמונים, בכל אלו הצבאות, ואז אחז משה בשני לוחות אבנים והורידם למטה. כמ"ש, עיר גיבורים עלָה חכם וַיורֶד עוז מִבְטֶחָה. ומזיו ההוא שנשאר בו, היו מבריקים פניו של משה. וכמו בזה שנשאר בו, לא יכלו להסתכל בפניו, במה שהסתלק ממנו, על אחת כמה וכמה שלא יכלו להסתכל.

שה) ימינך ה' נֶאְדָרי בכוח. זהו התורה, שמאדירה את הימין. וע"כ, ימינך ה' תִרְעַץ אויב. כי אין דבר בעולם שישבור כוחם של עמים עכו"ם, כמו בשעה שישראל עוסקים בתורה. שכל זמן שישראל עוסקים בתורה, מתחזק הימין, ונשבר כוחם ועוזם של העמים עכו"ם. ומשום זה נקראת התורה עוז, כמ"ש, ה' עוז לעמו ייתן.

שו) ובשעה שישראל אינם עוסקים בתורה, מתחזק השמאל, ומתחזק כוחם של העמים עכו"ם, שיונקים מן השמאל, ושולטים על ישראל, וגוזרים עליהם גזרות שאינם יכולים לעמוד בהם. ועל זה נגלו בני ישראל והתפזרו בין האומות.

שז) כמ"ש, על מה אבדה הארץ, ויאמר ה', על עוזבם את תורתי. כי כל זמן שישראל עוסקים בתורה, נשבר כוחם ועוזם של כל עובדי עבודה זרה. כמ"ש, ימינך ה' תרעץ אויב. כל זמן שקולם של ישראל נשמע בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. כמ"ש, הקול קול יעקב, ואם לא הידיים ידי עשיו.