אש של יצחק [אישו דיצחק]
עב) זאת תורת העולה. זאת תורת, כנסת ישראל. העולה, מחשבה רעה, העולה ברצון בן האדם, להטותו מדרך האמת. היא העולה, העולה ומשׂטינה על האדם. וצריכים לשרוף אותה באש, שלא לתת לה רשות להשׂטין, ומשום זה, על המזבח כל הלילה. לילה זה כנסת ישראל, שנקראת בתחילת הכתוב, זאת, כדי לטהר האדם מן הרצון הזה.
עג) על מוקדה. נהר דינור הוא מקום לשרוף, לכל אלו שאינם נמצאים כמו שצריכים להיות. ומביאים אותם באש שורף ההוא, ומעבירים ממשלתם מן העולם. וכדי שלא תשלוט, צריך על מוֹקְדָה כל הלילה, ונכנעת ואינה שולטת.
עד) כתוב, והנה ה' עבר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים, לא ברוח ה'. רוח גדולה, רוח סערה, העומד קודם הכל ושומר הקדושה כקליפה השומרת את המוח. וכתוב, ואחר הרוח רעש, לא ברעש ה'. רעש כמ"ש, ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד ה' ממקומו. הרי רעש זה, הוא אחרי הרוח, כמו רעש דאליהו. כאן הרעש מפני שאומרים, ברוך כבוד ה' ממקומו. ואחר הרעש אש. כמ"ש, נהר דינור עובר ויוצא מלפניו, והוא האש שראה אליהו.
עה) כתוב, ודמות החיות מראיהן כגחלי אש בוערות כמראה הלפידים היא מתהלכת בין החיות ונוגה לאש ומן האש יוצא ברק. האש שראה אליהו. אשר החיות האלה הם מרכבה אל המלכות. וכתוב, ואחר האש קול דממה דקה. קול זהו קול האחרון, המלכות, דממה, כי אין לה דבר פרטי משלה, אלא היא דממה מעצמה, כי המלכות אין לה מעצמה כלום, אלא הכל נותן לה ז"א. וכשמתקבצים עליה הספירות דז"א להשפיע לה, היא נשמעת בכל העולמות, שכל העולמות בי"ע מקבלים ממנה, וכולם מזדעזעים ממנה. דממה דקה נקראת, משום שהיא דקה וקטנה מכל הספירות דאצילות.
עו) אש תמיד תוּקַד על המזבח לא תכבה, זו אישו של יצחק. שכתוב, הנה האש והעצים, הם דינים הנמשכים מקו שמאל, מטרם התכללותו בקו ימין. אש תמיד, שעומד תמיד במלכות, כדי שתקבל החסדים מז"א. והעצים, אלו הם העצים של אברהם, החסדים הנמשכים מקו ימין. שכתוב, וביער עליה הכהן עצים בבוקר בבוקר. והכהן הוא איש החסד.
עז) אישו של יצחק, דין של קו שמאל דז"א, יורד ומגיע למזבח, למלכות, ויוצאת גחלת אחת לצד מזרח, וגחלת אחת לצד מערב, וגחלת אחת לצד צפון, וגחלת אחת לצד דרום, שהם חו"ג תו"מ, לד' קרנות המזבח, והכהן מחזיר אותה לד' קרנות.
כי הגחלת באה מהצפון, קו שמאל, אישו של יצחק. וא"כ הייתה צריכה להגיע לצד צפון של המזבח. אלא הכהן, חסד, קו ימין, מקבל הגחלת הזאת, שהיא משמאל, ונכלל בה והיא בו, ע"י קו האמצעי, ישראל, וגם המזבח עצמו, מלכות, המקבלת אותה, נכלל ממנה, וע"כ נכללה הגחלת בכל ג' קווים, דרום צפון ומזרח, ובמלכות, וע"כ הגיעה ע"י הכהן לד' קרנות המזבח.
עח) במזבח יש כבשׂ אחד, מדרגה שהכהנים עומדים עליה לשמש במזבח, ויש בה מדרגות ידועות חג"ת נהי"מ, והמדרגה התחתונה מלכות שבה, מגיעה ויורדת לתהום העליון, בינה דקליפה, מתוך נקב חלל אחד, המגיע ממנה עד התהום, ובשעה שאלה הגחלים מגיעים לד' קרנות המזבח, מתעורר ניצוץ אש אחד מהם ויורד דרך הנקב לתהום העליון ההוא. שמניצוץ הזה מקבלת הקליפה כוח לענוש הרשעים.
עט) במקום ההוא, על הכבשׂ, יש צבאות צבאות, שאומרים קדוש בקול גדול עליון, מקו ימין, חסד. ומצד אחר אומרים קדוש בקול נעימות עליונה, מקו שמאל, גבורה. ומצד אחר צבאות אחרים אומרים קדוש, מקו אמצעי, ת"ת. וכן לד' קרנות של הכבשׂ. שבכל קרן עומדים ג' כתות, ואומרים ג"פ קדוש. שהם כנגד י"ב צירופי אלכסון, שהם ד' בחינות חו"ג תו"מ, שבכל אחת ג' קווים, והם י"ב. שש מאות אלף רבבות צבאות. שש הוא חג"ת נה"י, והארת הבינה היא מאות, ומחכמה היא אלף, ומכתר רבבות. ומבחינת יסוד צבאות. כלומר, שעליהם הארת הג"ר. נמצאים בכל קרן של הכבשׂ, ועליהם ממונה אחד, וכולם מתלבשים אפוד, בגדי כהונה, ועומדים על הכבשׂ לסדר עבודת המזבח, המלכות, כנגד התחתונים, שבביהמ"ק.
פ) במקום אחר לעומת הכבשׂ, נמצאים גלי הים הרועשים, כמ"ש, ויַעמֵד רוח סערה ותרומם גליו, שהוא כמ"ש, ואחר הרוח רעש, שיורדים במדרגות ושם אומרים הצבאות בקול נעימות, ברוך כבוד ה' ממקומו. כמ"ש, ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד ה' ממקומו. כי הם עומדים לעומת הצבאות, העומדים על כבשׂ המזבח, ואומרים ג"פ קדוש קדוש קדוש. ולעומתם משבחים ואומרים, ברוך כבוד ה' ממקומו. וכולם משבחים בשירה ואינם שותקים ביום ובלילה, וכולם מסדרים שבחים בקול נעימות.
פא) במקום אחר נמצאים צבאות, העומדים ביראה ברעדה וברתת, כמ"ש, וגובה להם ויראה להם. ואומרֵי, קדוש, כנגד חסד, קו ימין. ואומרי, ברוך, כנגד גבורה, קו שמאל. ואלו שכאן הם כנגד ת"ת, קו האמצעי. וע"כ אין בהם חידוש, כי כל החידושים הם בימין ובשמאל. וקו אמצעי אינו מוסיף עליהם, אלא שכולל את שניהם בתוכו. וכולם מסתכלים, כלומר, שמקבלים שפע שלהם, אל מזבח שלמעלה, מלכות.
פב) ובשעה שמגיע אש של יצחק, דינים דקו שמאל, על המזבח, כמה שביבים עולים ויורדים לכל צד, ומתלהטים מהם כמה תקיפים בעלי כוח גיבורי העולם. ואם לא היה הכהן עומד על המזבח ומסדר העצים, לא היה יכול העולם לעמוד מפניהם. מאלו הגחלים והשביבים היוצאים מהם, מתלהטים גביהם של החיות. כמ"ש, ודמות החיות מראיהם כגחלי אש בוערות כמראה הלפידים.
פג) מצד ימין של אלו החיות מתעורר רוח אחד מלמעלה, מחסד דז"א, נושב ומתישב באש של החיות, ומתלהט ומתבשם, ולוהט, ושוקט בזיו היקר, ומאיר לכמה צבאות, הנמצאים בצד ימין. מצד שמאל של החיות מתעורר רוח אחר חזק, מגבורה דז"א, משבר סלעים, ונושב באש של החיות, ומתחזק ומתגבר. אז מתלבש בה באש ההוא הרוח שמצד שמאל דז"א, ומאיר לכמה צבאות העומדים בצד שמאל של החיות. וכן לד' רוחות חו"ג תו"מ, לד' מחנות. שנמשכים מד' רוחות חו"ג תו"מ דז"א, ד' רוחות, לד' מחנות שבחו"ג תו"מ של החיות, וכולם מתבשמים בעת שהכהן עולה על המזבח.