אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת עקב / בעל הבית בוצעַ ואורח מברך

בעל הבית בוצעַ ואורח מברך

יז) כתוב, כי אתה אבינו כי אברהם לא ידָעָנו. לעת"ל אומרים ליצחק, כי אתה אבינו. הרי שיצחק, קו שמאל, נקרא אב, משום שהשמאל נכלל בימין. אבל מטרם שנכלל בימין, לא נקרא אב, משום שאז נמשכים ממנו דינים קשים. אבל ימין, מאין לנו שגם הוא נקרא אב? שנאמר, וישׂימהו לו לאב ולכוהן, משמע, שהכוהן, שהוא ימין וחסד, נקרא אב. ואע״פ שלמעלה נקרא אב, אפילו האור שאינו מאיר, מלכות, הנה בשעה שמתדבק בימין, נקרא "אתה", כמ"ש, אתה ה׳ אבינו גואלנו.

יח) בתוך כך הזדמן זקן אליו ואמר, משה, התקן שולחן לאדונך, לו ולמלכה, מכל מיני מעדנים, לקיים בו הכתוב, זה השולחן אשר לפני ה'. והרי עד עתה, כולם מתענגים משולחן המלך, כמ"ש, לכו לַחמוּ בלַחמי. לחם, זהו תושב"כ, ז״א. יין של תורה, זהו תשבע"פ, המלכות. ובהמלכות כמה מטעמים ממיני טעמי תורה המתוקים, ומכל המאכלים ומעדני עולם, ושל המלך.

יט) קם משה ואמר, אהרון הכוהן קום משנתך, לשחוט פרים וצאן וטלאים ועופות וכל המינים הצריכים לסעודת המלך. ולחם הפָנים, י״ב כנגד ב׳ לוחות התורה, שמזה ומזה הם כתובים, "זה" בגי' י״ב פנים, י״ב אותיות שבג׳ הויות של הכתובים, יברכך הויה, יָאֵר הויה, יישׂא הויה. "זה" השני כנגד ג"פ אדני אדני אדני, שיש בהן י״ב אותיות, שהן י״ב חיות, שכתוב בהם, ופני אריה אל הימין לארבעתם, ופני שור מהשמאל לארבעתן, ופני נשר לארבעתן, שהם ג׳ חיות אריה שור נשר. וכתוב עליהם, ארבעה פנים לאחת, שבכל חיה מהשלוש יש ד׳ פנים אריה שור נשר אדם. וג"פ ד׳ הם י״ב חיות. וזהו, וקרא זה אל זה ואמר, שהם י״ב פנים של הויה, לי״ב חיות של אדני. וכנגד עשרים וארבעה ספרי תורה, כנגד כ״ד (24) ספרים שבתנ״ך. וזהו, זה השולחן אשר לפני הויה, כי שולחן הוא מלכות. זה, הוא י״ב חיות אשר באדני, במלכות. אשר לפני הויה, כלומר, כנגד י״ב פנים שבהויה. הכלים של שולחן המלך הם בעלי המשנה, בעלי התפילה, שהתקינו אותם חכמים כנגד הקורבנות.

כ) כתוב, ועשית שולחן עצי שיטים. מנהגים טובים ויפים היו נוהגים בעלי סעודת המלך, להראות שהם מבני שולחן המלך. אחד הגדול מבני הסעודה, נוטל ידיו תחילה. בזמן שנכנסים לסעודה להסֵב, גדול מֵסֵב בראש, השני תחתיו, השלישי תחת השני. ואלו נקראים ג׳ מיטות, כי היה דרכם להסב כל אחד על מיטה, כנגד ג׳ אבות, וכנגד כוהנים לויים ישראלים, חג״ת. מכאן ולהלאה אין להם סדר, אלא כל הקודם זוכה.

כא) מנהג שני. בעל הבית בוצעַ, כדי שיבצַע בעין יפה, ומשלים ברכת המוציא, ואח״כ בוצע. ולומדים, שאין המסובים מותרים לטעום, עד שיטעם המברך. ואין הבוצע מותר לטעום, עד שיִכלה אמן מפי המסובים. ואם רצונו לחלק כבוד, לכבד אחר בבציעה, הרשות בידו. ועוד התבאר, שהאורח מברך ברכת המזון, כדי שיברך את בעל הבית.

כב) בעל הבית בוצע, זהו עמוד האמצעי, קו האמצעי, ז״א. ובשבת צריך לבצוע מב׳ חלות, ה׳ ה׳ דהויה. בעל הבית זהו ו׳ דהויה שבאמצע ב׳ אותיות ה'. ובכדי שלא יהיה נראה כמו זוללות, יכול לבצוע בה לכל אחד ואחד כביצה. כביצה, הוא י׳ דהויה וכזית הוא י׳ דאדני, שהן נקודות של שם הקדוש. ונקראים, פירורים בכזית. והם הפירורים כנגד טיפות זרע. לפיכך, מי שמזלזל בפירורים וזורק אותם במקום שלא צריך, עניות רודפת אחריו, והולך נע ונד. כמ"ש, נודד הוא ללחם איֵה. ואין לחם אלא תורה. והוא צועק, איה מי שירחם עליו, ולא ימצא מי שירחם עליו.

כג) פירורים כזית, הם בצדיק, יסוד, שהוא כותש כתישות מאלו הזיתים, הספירות, שמוציא מהן השמן, השפע. ואורח מברך, צדיק, כמ״ש, ואורַח צדיקים כאור נוגה. וכן, ברכות לראש צדיק חי עולמים. ומשום זה אורח, שהוא צדיק, יסוד, מברך.



חזרה לראש הדף
Site location tree