אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת יתרו. חלק א' / ואת שני בניה

ואת שני בניה

נד) ואת שני בניה. וכי בניה היו ולא בניו של משה? אלא משום שציפורה השתדלה אחריהם בלי בעלה, קרא להם התורה, בניה, ולא בניו. אע"פ שהיו בניו של משה, דיבר אמת, שודאי בניה היו, כי משה היה מתחבר במקום אחר קדוש עליון, ואין כבודו לקרוא להם בניו. עתה אע"פ שבניו היו, משום כבודו של מקום ההוא, שהתחבר בו, שהוא השכינה, קרא להם בניה כאן. לאחר כך, קרא להם בניו. משום שבשעה ההוא שהגיעו למשה, היה משה מדבר עם השכינה. אחר שנפרד מן השכינה ויצא לקראת חותנו, אז כתוב, ויבוא יתרו, חותן משה, ובניו.

נה) ודאי שבשביל כבוד השכינה, שהיא התחברות העליון שהתחבר בו במשה, כתוב בניה. ולמה כתוב, ויבוא יתרו חותן משה ובניו ואשתו אל משה, שקורא להם בניו? כי הכל הוא כלל אחד. ומה שאומר, בניו, כלומר, בניו של יתרו. כי לאחר שבא משה אליו, היה לו בנים.

נו) וכן היה ביעקב. כיוון שבא אצל לבן, ושם משכנו עימו, היו לו בנים. אף כאן, משה, כיוון ששם משכנו עם יתרו, היה לו בנים. וכל ביתו הביא עימו להכניס אותם תחת כנפי השכינה. ויתרו אמר למשה, אני חותנך יתרו, בא אליך ואשתך, ושני בניה עימה. ולא כתוב, ושני בניך. מאין לנו שבנים היו לו ליתרו? שכתוב, ובני קֵיני חותן משה עלו מעיר התמרים. ובניו עזב עם משה.

חזרה לראש הדף
Site location tree