אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת יתרו. חלק א' / ויבוא יתרו חותן משה

ויבוא יתרו חותן משה

נז) והלכו עמים רבים, ואמרו, לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב. עתידים שאר העמים לבוא תחת כנפי השכינה. כל אלילי העולם יש להם ירידה. ומי שמתדבק בהקב"ה יש בו עלייה. ע"כ כתוב, לכו ונעלה.

נח) אל הר ה', זה אברהם. כמ"ש, אשר יאמר היום בהר ה' יראה. כי אברהם קרא לו הר. כמו הר הפקר לכל מי שרוצה בעולם, אף מקום זה הקדוש, ביהמ"ק, הוא לקבל לכל מי שרוצה בעולם. אל בית, זה יעקב, שקרא למקום הזה בית. כמ"ש, אין זה כי אם בית אלוקים.

נט) הר ובית, אע"פ שהכל מדרגה אחת, עולה זה על זה. הר הוא לשאר העמים, כשבאים להיכנס תחת כנפיו. בית הוא לישראל, להיות עימהם, כאישה עם בעלה בדירה אחת בשמחה, ורובץ עליהם כאם על הבנים.

ס) כתוב, ויבוא יתרו חותן משה, ובניו ואשתו אל משה אל המדבר. כיוון שכתוב, אל משה, למה כתוב אל המדבר? אלא עיקר הכל הוא מה, שיתרו בא אל המדבר. ומי הוא? הוא הר האלוקים, שזהו המקום לגֵרים להתגייר. וע"כ כתוב, אל משה אל המדבר. אל משה, לגייר אותם, ולהביאם תחת כנפי השכינה. אל המדבר, היו באים. שהוא הר האלוקים, לעשות נפשותם, לקבל משם נפש הגר.

סא) ומשום זה עומד המקום ההוא בסוד הר. שכל מי שבא זוכה בו. ונקרא גר צדק. והרי, גר נקרא אע"פ שהתדבק במקום זה העליון הקדוש. כי מפני שעזב עמו ואבותיו, נקרא גר. גר צדק נקרא, כמי ששם דירתו במקום שלא ידע מקודם לכן. כלומר, בשכינה, שנקראת צדק.

חזרה לראש הדף
Site location tree