אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת יתרו. חלק א' / ואתה תחזה בסוד הפנים [ואתה תחזה ברזא דאנפין]

ואתה תחזה בסוד הפנים [ואתה תחזה ברזא דאנפין]

צג) סוד הפנים לאלו בעלי החכמה הפנימית. צורות הפנים אינן ניכרות ברשימות שמבחוץ על עור הפנים, כמו במצח, אלא בתוך רשימה של סודות פנימיים, כי צורות הפנים מתהפכות ובאות מכוח הצורות של רשימות הפנים, שהן סתומות ברוח, השורה בפנימיות, ומתוך הרוח ההוא, נראות מבחוץ צורות הפנים, שהן ניכרות אל אלו החכמים, בעלי חכמה הפנימית.

צד) צורות הפנים ניכרות מתוך הרוח, שיש באדם, שהאותיות חקוקות בו, וכל כ"ב (22) אותיות סתומות בתוך הרוח. ולפי השעה של האדם, עולות רשימות של אלו האותיות לתוך הפנים. וכמו שאלו האותיות עולות, כן הפנים נראות בצורות הרשומות לפי שעה של האדם, במראה שאינה מתקיימת, אלא הן צורות עוברות. ובעלי החכמה בלבד רואים אותן ומתקיימות בהם ואינן נשכחות מהם.

צה) ממקום שנקרא עוה"ב, בינה, יוצא התורה, ז"א, בכל כ"ב אותיות, כלל הכל. ונהר היוצא מעדן, ז"א, לוקח הכל. וכשפורחים ממנו הרוחות והנשמות, כולם מצטיירים בציור של האותיות האלו. וכן יוצאים כולם. וע"כ רוח האדם המצטייר בציור של האותיות, עושה ציור בפנים של האדם.

צו) ציור של אימו של הרוח, מלכות, אינו מצטייר תוך רוח ההוא. כי האותיות הן באות מאבי הרוח, ז"א. ציור האותיות בא מז"א, וציור של אמא, המלכות, שהוא ד' פנים שנא"ן, מצטייר ברוח ההוא מלמטה. וציור האותיות, הבאות מז"א, נגנזות מבפנים. וציור של אמא בולט לחוץ.

צז) הציור של אמא, מלכות, פני אדם, פני אריה, פני שור, פני נשר. והרוח עושה ציור של כולם רק לפי שעה, כי כל מה שמצד הרוח, בולט לחוץ ונראה ומיד נגנז. וכל אלו הצורות נראות מצטיירות בציור האותיות, הבאות מז"א, אע"פ שהן גנוזות מבפנים. אלו ארבע צורות נראות לפי שעה לאלו בעלי העיניים, בעלי החכמה, היודעים בסוד החכמה להסתכל בהן.

צח) ציור הראשון, הוא, כשהולך האדם בדרך האמת, אותם שיודעים בסוד אדונם מסתכלים בו, משום שרוח ההוא שבפנים מתתקן בו, ובולט לחוץ ציור הכולל הכל, וציור ההוא פני האדם. הוא ציור השלם יותר מכל הציורים והעובר לפי שעה לפני עיניהם של חכמי לב. זה, כשמסתכלים בפניו בחוץ, אלו הפנים העומדים לפניו, עיני הלב אוהבות אותם.

צט) ארבעה סימנים של אותיות יש בהם: גיד אחד בולט בפניו בשקיעה, שאינו בולט לחוץ, אלא כמו שבולט בשקיעה, מצד ימין. וגיד אחד הכולל ב' אחרים האחוזים בו, מצד שמאל של הפנים. אלו ד' סימנים הם ד' אותיות במילה עדות. וסימן זה הוא אות ע', גיד ההוא שמצד ימין הבולט בשקיעה, כלומר, בשכיבה. אות ד' ושתי אותיות המתחברות עימו, שהן ו' ת', הן גיד ההוא, הכולל שני גידים האחרים שמצד שמאל של הפנים. וזהו כמ"ש, עדות ביהוסף שמו. שכל מי שראה אותו, היה אוהב אותו בליבו. ובאהבה הוא נשלם.

ק) זרעו של דוד מתהפכים בו המראות של הגוונים. וע"כ טעה שמואל, שכתוב, אל תבט אל מראהו. משום שהצד האחר היה באליאב, שלא היה כן בדוד, הצורות של דוד מכוסות הן, כי הצורות של הצד האחר נכללו תוך הצורות שלו, והצורה של הצד האחר נראה בו תחילה, שעוברת על העיניים לפי שעה, והלב מבוהל ומתיירא. ואח"כ כתוב, וטוב רואי וה' עימו. וזהו עדות אצלו.

קא) צורה זו של פני אדם, כולל לכל הצורות, וכולן כלולות בו. זה, אינו מבוהל ברוחו. בשעת כעסו הוא במנוחה, ודבריו בנחת, ומיד מתרצה.

קב) זרעו של דוד, אשר נראה בו צורה ההיא של הס"א בתחילה ועוברת לפי שעה לפני העיניים. בכעסו הוא במנוחה ומיד מתרצה. אבל נוטר שנאה כנחש לבסוף. משום שהצד ההוא גרם לו זה, שמסובב בכל הצדדים, עד שלוקח נקמתו, אבל המוח שבתוך קליפה זו והלב מתיישרים. וזה נכון לצדיקים, אבל הרשעים אינם סרים מאותה צורה הראשונה הרעה, ומתחברים בה לגמרי.

קג) הציור השני הוא, אם אדם ההוא אינו הולך כל כך בדרך הרע, וסר מדרך ההוא ושב לאדונו זה, רוח טוב מתחיל לשרות עליו, ומתחזק על זוהמה הראשונה שהייתה בו, ובולט לחוץ, בהסתכלות עיניים לפי שעה, כצורה אחת של אריה המתגבר. זה, בשעה שרואים בו צורה זו, מראה ההיא גרמה לו, שיעבור בליבו אריה המתגבר לפי שעה, שליבו יתגבר על צד הרע לפי שעה.

קד) זה שיש לו פני אריה המתגבר, כשמסתכלים בפניו אח"כ, הם פנים שהלב אינו אוהב אותם לפי שעה, ומיד חוזר ליבו ואוהב אותם. כשמסתכלים בו מתבייש, וחושב שהכל יודעים בו, כלומר, שנדמה לו שיודעים כל מה שחושב ועושה במסתרים. ומתוך בושה, פניו מתמלאים בדם לפי שעה, ואח"כ מתהפכים ללבן או לירוק.

קה) ג' גידים דקים יש בפניו. א' לימין, שזה מתפשט בפניו ונאחז בו. ואחד, שעולה לחוטמו למעלה. ושניים לשמאל, ואחד מתפשט למטה מאלו השניים, ואוחז בזה ובזה. ואלו הן אותיות הנחקקות בפניו, והן בולטות ואינן שוקעות. וכשמתיישב ומתרגל בדרך האמת, הן שוקעות.

קו) ועניין של אלו האותיות, הוא קירוב. כי זה היה רחוק, ועתה ששב והתקרב, בולטות אלו האותיות בפניו ומעידות עליו בחופזה. וסימן זה הוא, ק' מצד ימין של הפנים. והאותיות האחרות שהן רוב, הן מצד שמאל של הפנים. ואע"פ שגידים אחרים מתראים בפניו, אינם בולטים לחוץ כמו אלו. חוץ אם הולך בדרך עקלקלות. בולטות גם הן.

קז) זה שהוא מזרעו של דוד, הוא מתהפך ממראה זו, מתחילה נראה בצורת אדם, ואח"כ עומד בצורת אריה, ונפרד מצד האחר. ובכל דבר, הוא מתהפך משאר בני אדם.

קח) ציור השלישי הוא, אם אדם ההוא הולך בדרך שאינו מתוקן, ודרכיו סרים מדרך התורה. ההוא, רוח הקדוש מסתלק ממנו, ורוח אחר נראה בו, וצורה אחרת, ובולט לחוץ, בהסתכלות עיניים של חכמי לב לפי שעה, צורה של שור. בשעה שרואים אותו, חכמי הלב, מעבירים בליבם צורה ההיא של שור, ומסתכלים בה.

קט) כשלושה גרעינים אדומים של כרכום פראי הנקרא קוּרטָמא, בפניו מצד ימין, והם גידים אדומים קטנים. וג' בשמאל של הפנים. אלו הן האותיות הבולטות בו. אחד, מן הג' שבימין ושמאל, הוא גיד קטן בעיגול, וב' גידים קטנים עליו, וכולם בעיגול. ואז עיניו שקועות בתוך המצח.

קי) והסוד של אלו האותיות הוא, שאחד משלושה הוא כ', ושני גידים האחרים הם ר"ת. וכן השלושה של צד השמאל, אחד מהם הוא כ' והאחרים ר"ת. וסימן זה הוא כמ"ש, הכָּרַת פניהם ענתה בם. ואלו האותיות בולטות בפנים יותר מכל שאר הגידים ואם שב בתשובה משמאל, ובא לצד ימין, נכנע רוח ההוא ומתחזק רוח של הקדושה, ואלו הגידים שוקעים ואחרים בולטים לחוץ.

קיא) זרעו של דוד הוא להיפך. שנראה בצורת אריה תחילה, ואח"כ חוזר לצורת שור. שני גידים שחורים בפניו, אחד מימין ואחד משמאל, ואלו הם האותיות, אחד נקרא ד' ואחד נקרא ע'. וכולו מתהפך משאר בני אדם.

קיב) ציור הרביעי, זהו ציור של אדם, העומד תמיד להתתקן על מה שעשה בראשונה, ואינו פוגם יותר. זהו מראֶה לחכמי לב בצורת נשר. רוח ההוא שלו הוא רוח חלש. זה אינו מראֶה בפנים אותיות בולטות לחוץ, כי אבדו ממנו ושקעו בזמן אחר בקדמות ימיו, שהסתלקו ממנו אז, וע"כ אינן בולטות בו.

קיג) עיניו אינן מאירות בהתנוצצות כשהוא בשמחה, ובזמן שגוזז שׂיער ראשו וזקנו, משום שרוחו אינו מאיר לו באותיות, ושקע ההתנוצצות שלו שהייתה לו מתחילה. אינו עומד בהסתכלות הפנים להסתכל בו, מפני שאין לו אותיות בולטות. והוא כמ"ש, ושבֵּח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר המה חיים עדֶנָה. זרעו של דוד כמ"ש, סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם.

קיד) ברוח האדם מצטיירים אותיות, והוא מבליט אותן לחוץ על הפנים. ונמסר חכמה זו לחכמי לב לדעת ולהכיר. הרוח עומד בעניין שכתוב, זה ספר, והכל עומדים בעניין זה, חוץ ממראֶה הפנים שנידון באופן אחר, כפי שליטת הרוח או בעל הרוח. אשרי הם החכמים שהכל נמסר להם לדעת. עד כאן סוד הפנים.

חזרה לראש הדף
Site location tree