אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת יתרו. חלק א' / ואתה תחזה בסוד קווי ידיים [ואתה תחזה ברזא דשרטוטי ידין]

ואתה תחזה בסוד קווי ידיים [ואתה תחזה ברזא דשרטוטי ידין]

קכב) כתוב, וידי אדם מתחת כנפיהם. שהם ידיים לקבל בעלי תשובה, השבים אל הקב"ה. אבל ידי אדם אלו הם צורות וסודות עליונים, שׁשׂם הקב"ה באדם, וסידר אותם באצבעות מבחוץ ומבפנים, בכף היד.

קכג) והקב"ה, כשברא את האדם, סידר בו כל הצורות של סודות העליונים של עולם העליון, של בינה, וכל הצורות של הסודות התחתונים של עולם התחתון, של מלכות. וכולם נחקקים באדם, הנמצא בצלם אלוקים, משום שנקרא, יציר כף, יציר כפו של הקב"ה.

קכד) וסוד הכף, הוא של אות הזו הנקראת כף. שכתוב, ויברא אלוקים את האדם בצלמו. זהו סוד של אות כף. אות זו יש בה סודות עליונים וצורות עליונות. בכף הזו, כלומר בכף היד, תלויים עשרה מאמרות מימין ומשמאל, חמישה בכף ימין וחמישה בכף שמאל. והם אחד בסוד אחד. שהימין והשמאל מתייחדים לאחד.

קכה) כתוב, וגם אני אכה כפִי אל כפִי. פירושו, שתהיינה זו עם זו במחלוקת, ותסתלקנה הברכות מעולם, משום שגאוות ישראל ניתנה לעכו"ם. כי מייחוד ימין ושמאל, נמשכות משמאל ג"ר לישראל, שהן גאוותם, וכשהם במחלוקת, יונקים העכו"ם מקו שמאל, וגאוות ישראל ניתנה לעכו"ם. כשמתחברים יחד, כתוב, כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת, שזה רמז לחיבור אחד. שהעשרה שמימין ושמאל נעשו כף אחת. וכשהם בחיבור אחד, כתוב, ויברא אלוקים את האדם בצלמו. ויברא אלוקים, הוא הסתלקות המחשבה הפנימית.

שתחילת הכל צריכים להמתיק המלכות בבינה, מדה"ר. ע"י עליית המלכות לבינה, הנקראת מחשבה. ואז יסתלקו הג"ר של המחשבה, שהן הפנימיות שלה, ונשארת בו"ק, שהן חצי מדרגה. ופעולה זו מכונה ברא או ויברא, שהיא לשון מיעוט. ולולא מיעוט הזה לא היה האדם ראוי לקבל מוחין.

את האדם, זכר ונוקבא ביחד. כי אֶת היא נוקבא ואדם הוא זכר. בצלם אלוקים, כף, ב' הכפות, ימין ושמאל, בעת שנעשו כף אחת, שאז יוצא מהן כל המוחין העליונים.

קכו) כשנברא האדם, כתוב בו, עור ובשר תלבישני. ומהו האדם עצמו? האם האדם אינו אלא עור ובשר ועצמות וגידים? אינו כן. כי ודאי האדם אינו אלא הנשמה. ואילו עור בשר עצמות גידים, מלבוש בלבד. הם כלים של האדם, ולא האדם עצמו. וכשהאדם נפטר הוא מתפשט מאלו הכלים שלבש.

קכז) העור שהאדם מתלבש בו, וכל אלו עצמות וגידים, כולם הם בסוד החכמה העליונה, כעין של מעלה. עור כעין של מעלה, כמ"ש ביריעות, שנוטה שמים כיריעה. עורות אֵילים מאוּדמים ועורות תחשים, הם מלבושים שלמעלה, המסככים על המלבוש, שהוא התפשטות השמים, המלבוש שמבחוץ. יריעות הן המלבוש שמבפנים, והוא קרום הסוכך על הבשר. וע"כ כתוב, נוטה שמים כיריעה. שיריעות הן לבוש הפנימי, ועליהן השמים מבחוץ.

קכח) עצמות וגידים הם המרכבות. וכל אלו הצבאות העומדים בפנימיות הם פנימיות וג"ר של חיצוניות המדרגה. כי גידים הם נשמה של המלבוש, והעצמות הם חיה של המלבוש. וכולם הם מלבושים לפנימי, לאדם העליון.

קכט) אף כן למטה. האדם הוא פנימי בפנים. המלבושים שלו הם כעין של מעלה. עצמות וגידים הם כעין שנאמר באלו המרכבות והצבאות, שנקראים עצמות וגידים. בשר הוא סוכך על אלו המחנות והמרכבות, הנקראים עצמות וגידים, ועומד מבחוץ להם. וזהו שהבשר נמשך ממנו לצד האחר. עור הסוכך על כל, זהו כעין אלו הרקיעים הסוככים על כל. וכולם מלבושים להתלבש בהם, הפנימי שבתוכם הוא האדם. והכל הוא עניין, שלמטה הוא כעין שלמעלה. ע"כ כתוב, ויברא אלוקים את האדם בצלמו, בצלם אלוקים, כי אדם למטה, הוא כולו כעין שלמעלה.

קל) ברקיע הזה שלמעלה הסוכך על כל, נרשמו בו רשימות להראות ולדעת באלו הרשימות שנקבעו בו דברים וסודות סתומים. והם הרשימות של כוכבים ומזלות, שנרשמו ונקבעו ברקיע הזה, הסוכך מבחוץ. אף כן העור, שהוא סוכך מבחוץ באדם, שהוא כמו הרקיע הסוכך על כל, יש בו רשימות וקווים. והם בחינת כוכבים ומזלות של עור הזה, להראות בהם ולדעת בהם דברים וסודות סתומים בכוכבים ומזלות, שהם הרשימות והקווים שבעור, שיעיינו בהם חכמי לב, ולהסתכל בהם לדעת הסתכלות בפנים בסודות שאמרנו.

קלא) וזהו כשהפנים מאירים ועומדים בלי רוגז. אז אפשר להסתכל ולדעת. בזמן שהרוגז שולט על האדם, דין אחר נמסר לדעת בו, ולמה לא ניתן לשלוט על האדם. זה אפשר לדעת בזמן שהדין שולט ברקיע.

קלב) אבל הסתכלות הפנים בדרך אמת, הוא בשעה שהפנים מאירים והאדם עומד על קיומו, ואז, אלו הרשימות נראים בדרך אמת, כי אז בהסתכלות ההיא יכול לדון יותר על בירורו. ואע"פ שבכל האופנים יכולים כל אלו החכמים להסתכל.

קלג) קווי הידיים וקווי האצבעות, מבפנים. כולם עומדים בסודות אחרים לדעת בדברים סתומים. ואלו הם כוכבים המאירים להסתכל בתוך המזלות, בממונים העליונים.

קלד) האצבעות עומדות בסודות עליונים. הציפורניים של האצבעות העומדים ומכסים עליהם הם מבחוץ. ולומדים באלו הסודות, שהם פְנים שמבחוץ. ובהם יש סודות לאלו המכשפים המסתכלים בציפורניים, באור של דבר אחר השולט בהם, ואלו המכשפים מטמאים למקום ההוא.

קלה) בציפורניים יש פעמים שמאירים בהם כוכבים לבנים קטנים, כלומר, שנראות נקודות לבנות בציפורניים ואלו הם כתולדה של עדשים, והם שקועים בציפורניים, כמסמר הזה על הלוח. והם אינם כאלו נקודות לבנות אחרות שאינם שקועות, אלא עומדות למעלה על הציפורניים, באלו שאינן שקועות אין בהם ממש, אבל אלו השקועות ולבנים כתולדה של עדשים, יש בהם ממש, וסימן טוב יש לאדם בהם, ויצליח בזמן ההוא. או גזירה נגזר עליו וניצל ממנה.

קלו) קווי היד בסודות עליונים, וקווי האצבעות מבפנים, שלא לצד הציפורניים אלא לצד הבשר. בידיים יש קווים גדולים וקווים קטנים ודקים עליונים בימין. ובאלו האצבעות שבהם קווים קטנים. באצבע קטנה שבימין יש רשימות דקות, אצבע זה עומד תמיד על מעשים שבצד האחר.

קלז) באצבע הזה נמצאים קווים, אלו שהאצבע מתקפל עליהם בשעת סגירת היד, אלו אינם להסתכל בהם, אלא אם נוספים עוד קווים. אם נוספו ב' קווים אחרים על קו ההוא שהאצבע מתקפל עליו. לא יזדמן לו דרך. ואם עושה אינו מצליח.

קלח) חוץ אם הקווים עומדים באורך בין רשימה לרשימה, בין הרשימות שהאצבע מתקפל עליהם, בזמן שימשוך עור האצבע לאחור, ועכ"ז, יישארו אלו הרשימות הנודעות, ולא יתבטלו מחמת משיכת העור. זה יצלח בדרך. וסימן זה הוא, שלושה ג' קווים ברוחב, וארבעה באורך. וזהו ז' מאותיות הקטנות. כי יש שלושה מיני א"ב, גדולות בינוניות וקטנות. והז' שכאן שייך לא"ב של אותיות הקטנות.

קלט) אם רשימה אחת הוא באורך ופעמיים ב' רשימות ברוחב. מן הדרך, ישמע דברים בזמן קרוב, ואין בהם תועלת. אם ד' רשימות באורך וד' רשימות ברוחב, דרך יזדמן לו ביגיעה מרובה, ולבסוף יהיה לתועלתו. וזה ז' מאותיות א"ב בינוניות שבין א"ב גדולות ובין א"ב קטנות.

קמ) חמש רשימות קטנות ברוחב למטה, וארבע ברוחב למעלה, וארבע באורך. יש לו מנוחה בביתו. והוא עצל. דרך היה מתתקן לפניו ולא רצה לעשות. ואם יעשה יצליח בדרך הזה, אבל לא יעשה אותו שהוא עצל. וזהו ז' שהיא קטנה.

קמא) אצבע האמצעי: אצבע הזו עומדת להראות אם לעשות מעשה ההוא שחשב. אם קו אחד עומד באורך בין הקווים שברוחב. זה חושב מחשבות ומסתלקות ממנו, וירא ואינו עושה אותם, ומחשבה ההיא אינה נעשית כלל.

קמב) אם ב' קווים באורך, העומדים אפילו, כשמושכים עור האצבע לאחור, ואינם מתבטלים מחמת משיכת העור. זה אין בו מחשבות, שחושב מחשבות לפי שעה, ונעשות, אבל לא מחשבה שמעיין בה, אלא מחשבה שהיא במהירות וקטנה, אבל מחשבה בעיון אין בו.

קמג) ואם שלוש רשימות באורך, וברוחב שתיים או שלוש, לאחר שמתפשט עור האצבע לאחור. זהו אדם שהוא חכם וחושב מחשבות, וכל אלו מחשבות שהן לצד הקב"ה מתקיימים בידו, ומחשבות אחרות אינן כן.

קמד) אם ארבע או חמש רשימות באורך, אחר התפשטות עור האצבע, כששורים על הרשימות שברוחב על שלוש או ארבע או משתיים והלאה. זה אדם שמחשבותיו הן להרע, ומשתבח בהן. והזקן וגבות עיניו אדומים, חושב רע ומשתבח בו קצר ימים הוא. חכם הוא. ונכנע תמיד למידות הרעות. מצליח. ולסוף ימים מועטים מסתלק מן העולם.

קמה) הרפואה לזה, היא תשובה. ואז נמצאות שלוש רשימות או ארבע השורות על שתיים, שלוש רשימות או ארבע באורך ושורות על שתיים שברוחב. כי לפי מנהגו של אדם כן מתחלפות הרשימות מזמן לזמן. וזה כמ"ש, המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא, מרוב אונים ואמיץ כוח איש לא נעדר.

קמו) כמו שהקב"ה מחליף צבאות וזמנים בכוכבי השמים, יום זה כך וליום אחֵר כך, שכפי האדם העליון שבפנימיות כל מעשיו, וכן הם נראים ברקיע הזה, כן נראה בעור הזה של אדם הזה התחתון, שהעור שלו המכסה על כל, הוא רקיע.

קמז) והכל כפי עין האדם שבפנימיות, שזה, לפעמים עומד בדין ולפעמים ברחמים, כעין זה ממש מראה מבחוץ על הרקיע, לפעמים כאופן הזה ולפעמים כאופן הזה. כעין זה למטה באדם הזה כמו שנאמר שלפעמים, נראה על העור כאופן הזה ולפעמים כאופן הזה. וזהו אות ז' שנכלל בו אות י'.

קמח) וסודות אלו הם באצבעות של יד ימין, באצבע קטנה, ובגדולה, שהיא האצבע האמצעית, והסימן הוא כמ"ש, כקטן כגדול תשמעון. מכאן ולהלאה קווים אחרים הנקראים כולם תולדות, והם תולדות אדם, כמ"ש תולדות השמים, שהכל הוא סוד זה. כעין זה תולדות אדם. בכל אלו הצורות של הפנים, ובכל אלו שאמרנו, ובאלו תולדות של קווי הידיים הנראים בסודות פנימיים כמו שראוי.

קמט) זה ספר תולדות אדם. כלומר, קווים. סימן זר"ה פס"ץ, אותיות, זה ספר, ונתווסף עליהן צ'. הסודות לחכמי לב. רזהס"ף, חמש אותיות בחמישה שערים, לדעת חכמה בתבונה.

קנ) שער הראשון הוא ר'. ביד, יש קווים דקים וקווים גדולים וכולם מתערבים זה עם זה. קווים הגדולים שיש ביד כשהם שניים באורך ושניים ברוחב, ונאחזים זה בזה: הוא באות ה' ובאות ר', ודוחה לאות ז' ולוקח אלו ב' אותיות, ברוחב לוקח ה' ובאורך לוקח ר'. והסימן שלו ה"ר.

קנא) זה יש לו כעין זה שביד ימין, גם ביד שמאל, באלו קווים הגדולים, אבל אלו קווים הקטנים שלוקח הימין, אינו לוקח השמאל. שהימין לוקח קו אחד דק למעלה באורך, וקו אחד דק למטה הנאחז בין אלו ב' קווים הגדולים אשר שם. ברוחב, יש קו אחד דק הנאחז למטה באלו ב' הקווים השורים עליו. ובשמאל אינו כן והסוד שלו הוא בימין ולא בשמאל.

קנב) זהו אדם, שלפעמים חושק להיות בבית, ולפעמים בדרך, זה, לא ישקוט ליבו בזה ובזה, כשהוא בבית חושק לדרך, וכשהוא בדרך חושק לבית. מצליח תמיד בדרך, ולפעמים גם בבית. זה מצליח בתורה ובסודות התורה אם משתדל בהם. זה רואה בשונאיו. תועלת לרבים בו. עצל הוא בדברי העולם. אם מתעורר מלמטה, מתעוררים להטיב לו מלמעלה. זוכה בדבריו. זהו חמוד ומפזר כסף. טוב עין הוא. תפילתו נשמע, יורד ועולה בכסף, ברכושו.

קנג) זהו שלפעמים נשבר ליבו לפני אדונו. ואז נמצאים ג' קווים קטנים העוברים על קו הדק ההוא המתווסף על אלו השניים שברוחב. וזהו ה' המתחברת עם ר'.

וחוזר על הדברים בדרך קצר, טוב לזיכרון. זה דרך. זה בית. זה חדווה. זה עצבות. זה תועלת. זה עצל. זה טוב עין. זה חמוד ומפזר כסף. זה נשבר ליבו ושב לאדונו.

קנד) שער השני, הוא ז'. ביד הימין, בחלק שקולט ומקבל, כלומר בכף היד, נמצאות רשימות. כשנמצאים ג' קווים גדולים ברוחב, ושניים גדולים באורך, ואחד מאלו שבאורך אוחז באלו שניים שברוחב, וקו האחר אינו אוחז בהם. זה יש פסול בזרעו מצד אביו או מצד אימו.

קנה) ואז נמצאים למטה מאלו ג' קווים שברוחב, ב' קווים דקים הנאחזים בהם למטה. זהו אדם מתקן מעשיו לפני בני אדם, וליבו אינו אמת. ולעת זקנה חוזר להתתקן. אז נמצאים אלו ב' קווים שבאורך שנאחזים באלו שברוחב, זה עם זה. ושניים אחרים עימהם באמצע, דקים, וזה באורך. ושלושה דקים ברוחב. וזהו ז' המתחברת עם אות ר'.

קנו) וכשהגיע לזקנה ושב, הוא מתתקן באות ר' ומתחברת באות ז'. ואח"כ, כשזה מתתקן הוא תמיד בחשאי וכל מעשיו בחשאי. אבל אין הוא בקיום כראוי, משום שפסול הזה שבזרעו עוד לא התייאש בו ומעורר אותו לרע.

קנז) ואחר שמתייאש פסול ההוא, אז נמצאים קווים ביד ימין, ארבע וחמש, ארבע באורך וחמש ברוחב, וזה ז' שהתחברה באות ה'. זה, לפעמים מצליח ולפעמים אינו מצליח. מצליח בתורה. ולבסוף ימיו מצליח אפילו בכסף.

קנח) שער השלישי הוא אות ה'. בימינו, כשנמצאים חמישה קווים ברוחב, ושלושה באורך, ונמצא ניכר בו ביותר קו ההוא האמצעי מאלו השלושה שבאורך. זהו אות ה' וסמוכה באות ס'.

קנט) בזמן שנמצא קו ההוא האמצעי, מאלו השלושה שבאורך, שנכנס ואוחז תוך אלו חמש קווים שברוחב. זהו אדם עצוב וכועס בתוך ביתו. ובין בני אדם אינו כן. הוא קמצן בביתו, וכועס ורעב, ולפעמים לא. מחוץ לביתו אינו כן. מצליח בדברי העולם. כשעוסק בתורה מסתכל מעט וחוזר בה. הוא נאמן, ולא בכל זמן. ובזמן ההוא שאינו נאמן, הוא מראה כמו שהוא אמת, ואינו אמת בשלמות. מצליח בדין. נאמן הוא בסודות התורה. זהו באות ה' ומתחברת באות ס'.

קס) ואם ארבעה קווים ברוחב, וחמישה באורך, ושניים מאלו שבאורך נכנסים תוך אלו ארבעה שברוחב. זהו אדם שמח בביתו, ונראה עצוב לב בחוץ, ואינו כן, כי כיוון שמדבר עם אנשים מראה שמחה. ומתכוון בדבריו.

קסא) ג' קווים קטנים נכנסים בתוך אלו שבאורך, זה יש לו רושם אחד שחור בגופו, וג' שערות תלויות ברושם ההוא, ורושם ההוא הוא כעיגול, ושבר אחד בראש הרושם. לרושם הזה קוראים חכמי לב היודעים סודות אלו, בשם, ראש נשר. רושם הזה נראה לפעמים בין כתפיו, ולפעמים בזרוע ימין, ולפעמים על יד ימין על אצבעותיו.

קסב) אם רושם הזה הנקרא ראש נשר הוא בדרך יושר בתיקוניו, יעלה לעשירות ולכבוד. ואם ראש נשר הזה מתהפך לאחוריו, יזכה לפעמים לבנים. אבל כשיזקין יזכה לעושר גדול וליקר גדול, יותר מבילדותו. ויזכה בתורה אם יעסוק בה.

קסג) ראש נשר הזה, נראה לפעמים שחור, ולפעמים בצבע שאינו אלא מעט אדום, שלא הצטבע כל כך. ולפעמים רואים בשערות התלויות עליו, שלפעמים הן חלקות. והכל סימן אחד הוא, ובדין אחד נידון.

קסד) ואם צבע אדום ההוא נצטבע יותר, ועומד בצבעו, וזמן קטן הוא שנצטבע. כי אלו הצבעים לפעמים נמצאים מאירים, ולפעמים חשוכים, ואם נצבע אדום ההוא ומאיר, אז יש לו ביד שמאל ג' קווים באורך וג' קווים ברוחב, וקו אחד דק על אלו שברוחב, וקו אחד דק על אלו שבאורך. וביד ימין התווסף קו אחד ברוחב בלבד. זהו אדם ששוכב עם נידה ולא שב מן העבירה לאדונו.

קסה) וכשחוזר בתשובה, נשארו הקווים שביד שמאל, וקו ההוא שהתווסף בימין, הוסר ממנו. והוסר צבע האדום ההוא, שאינו נראה מאיר כל כך. ולפעמים אע"פ ששב, לא הוסר ממנו האדום ההוא עד זמן. זהו באות ה' והוסרה אות ס' ונכנס תחתיה אות ץ' והתחברה אות ה' באות ץ'. זה צריך במהרה תיקון לנפשו. חכמי לב הרואים אותו, חובה עליהם לומר לו, לך רפא את עצמך.

קסו) ואם ג' קווים באורך ואחד ברוחב. זהו באות ה' בלבד, ולפעמים מתחברת באות ז'. זהו אדם חומד בצע שבעולם. ואם לא, הוא רודף אחר נשים, ותאוותו ניאופים. ואע"פ שחומד בצע שבעולם, גם זה לא הוסר ממנו, ואינו מתבייש. עיניו שקועות ומדבר בהם. כלומר בשעה שמדבר קורץ בעיניו.

קסז) אם שב לאדונו מתחלפים הקווים, ג' ברוחב ואחד לאורך, ואלו שניים הדקים עומדים בקיומם. אז הרצון שלו הוא באשתו יותר והתדבק בה. קו אחד דק ביותר נכנס בין אלו ב' קווים הדקים. אז מתחבר אות ה' באות ז'.

קסח) ואם קו אחד באורך וארבעה ברוחב, וג' דקים עומדים על אותו האחד שבאורך, וקו אחד על אלו הארבע שברוחב. על זרוע השמאל ג' סימנים דקים שנולדו בו מימים מועטים, ושערה אחת תלויה באותו האחד העומד בראשם. זהו רודף אחר ניאוף אשת חברו. בעל זדון הוא. מפחיד בעין שמאל בלא דיבור כלל, ומשלים, כלומר, שמשלים פעולתו ואינו צריך לדבר. ומשום שהוא בעל זדון, אינו דואג לכבוד אדונו לשוב לפניו. ואח"כ הורג אותו נחש, או אדם אדום.

קסט) ואם ארבעה באורך, ושלושה ברוחב, ואלו העולים למעלה הוסרו ממנו. זה, שובר ליבו לפני אדונו ושב בתשובה. אז הוא באות פ' ומתחברת באות ה'. על אלו ועל אלו שכמותו כתוב, שלום שלום לרחוק ולקרוב.

קע) עד כאן כל אלו הסודות של תולדות אדם, שהם תולדות הנולדים בו מזמן לזמן לפי דרכיו של האדם. אשרי חלקם של אלו היושבים לפני רבי שמעון, וזכו לשמוע מפיו סודות התורה. אשרי הם בעולם הזה ואשרי הם בעולם הבא. אמר ר' שמעון, אשריכם חברים, שכל סוד לא נעלם מכם. כמה מקומות עליונים מזומנים לכם לעולם הבא.

קעא) כתוב, ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלוקים, אנשי אמת שונאי בצע. ולא כתוב, תבחר. תחזה הוא לפי ראות עיניים. בצורה של האדם, באלו שש בחינות שלומדים והכל הוא במקרא הזה. ואתה תחזה: א' בשׂיער. מכל העם, ב' במצח. אנשי חיל, ג' בפנים. יראי אלוקים, ד' בעיניים. אנשי אמת, ה' בשפתיים. שונאי בצע, ו' בידיים, בקווים שלהם.

קעב) כי אלו הם סימנים להכיר על ידם בני אדם, לאלו שרוח החכמה שורה עליהם. ועכ"ז, משה לא היה צריך לזה. אלא כתוב, ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל. משום שרוח הקודש היה בא אליו והודיע לו, ובו היה רואה הכל.

קעג) כמ"ש, כי יהיה להם דבר בא אליי. באים אליי לא כתוב, אלא בא אליי, זהו רוח הקודש שהיה בא אליו, ובו היה יודע, ולא היה צריך לכל זה להסתכל ולעיין, אלא לפי שעה היה משה יודע.

קעד) כעין זה ידע שלמה המלך. ידע בכיסאו, שרוח הקודש היה שורה עליו, שכל מי שקרב לכיסאו, אימה ופחד נפל עליו. ובו היה דן דין בלי עדות. משום שצורות היו בכיסאו, וכל מי שקרב עם שקר, הייתה דופקת אותה צורה, והיה יודע שלמה המלך שבא עם שקר. משום זה האימה של הכיסא נפל על הכל, וכולם נמצאו צדיקים לפניו.

קעה) מלך המשיח דן ברֵיח. כמ"ש, והריחו ביראת ה', ולא למראה עיניו ישפוט. ושלושה אלו, משה ושלמה המלך ומלך המשיח, דנים העולם בלא עדות והתראה. שאר בני העולם דנים על פי עדות על פי התורה. החכמים הנודעים באלו הצורות, עליהם להזהיר את בני העולם, ולתת רפואה לבני אדם, ולרפאותם. אשריהם בעוה"ז ואשריהם בעוה"ב.

חזרה לראש הדף
Site location tree