אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת יתרו. חלק ב' / וכל העם רואים את הקולות

וכל העם רואים את הקולות

רצו) וכל העם רואים את הקולות. שומעים היה צריך לומר. אלא אלו הקולות היו נחקקים בחושך ענן וערפל, ונראים בהם, כמו שנראה גוף, ורואים מה שרואים, ושומעים מה ששומעים, מתוך חושך וערפל וענן אלו. ומתוך מראֶה ההיא, שהיו רואים, היו מאירים בהארה עליונה, ויודעים מה שלא ידעו דורות אחרים הבאים אחריהם.

רצז) וכולם היו רואים פב"פ. מהארת קולות האלו, שלא היה קול, שלא היה מאיר בהארה, שמסתכלים בה כל הגנוזות, וכל הנסתרות, וכל הדורות שיבואו עד מלך המשיח. ומשום זה כתוב, וכל העם רואים את הקולות, רואים ראייה ממש.

רצח) ראו מהארת הקולות האלו, מה שלא ראו דורות אחרונים האחרים. את הקולות, כמ"ש, ואראה את ה'. לא כתוב, ואראה ה', אלא את ה', שפירושו, שראה השכינה, שנקראת את. אף כאן, וכל העם רואים את הקולות. שסובב ג"כ על ראיית השכינה.

רצט) כעין זה הכתוב, את השמים ואת הארץ. כי המילה "את" שבתורה ניתנה להסתכל בחכמה. כמו, כבד את אביך ואת אימך. כבד את ה' מהונך. וכולם נדרשים לכלול בהם דבר אחר. אף כאן, את הקולות, לרבות קול אחר ההוא שלמטה, המלכות, שמקבץ אותם הקולות אליו ומה שיוצא מהם, שבו, במלכות, רואים ומסתכלים בחכמה עליונה כל גנזי עליונים, וכל סודות הנעלמים והסתומים, מה שלא נגלה לדורות אחרונים הבאים אחריהם, ולא לדורות שיבואו לעולם, עד הזמן שיבוא מלך המשיח. כמ"ש, כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון. וכתוב, ואת הלפידים. כי אחר שניתקנו הברקים בתיקוניהם, להראות, הם נקראים לפידים.

ש) ואת קול השופר. כתוב, אחת דיבר אלוקים, שתיים זו שמעתי. כמ"ש, אנוכי ה', וכתוב, ולא יהיה לך. אנוכי, בינה. ולא יהיה לך, ז"א. ונשמעו שניהם בבת אחת. אף כאן, קול ז"א. השופר בינה. ונשמעו שניהם בבת אחת.

שא) למה כתוב, קול השופר, ולא, קול בשופר? אלא קול שנקרא שופר, כמ"ש, והעברתָ שופר תרועה בחודש השביעי, בעשור לחודש, ביום הכיפורים. ביוה"כ, בינה, נקרא שופר. כלומר, אם הקול יוצא מבינה, נקרא הקול שופר.

שב) שופר הגשמי מוציא קול, הכלול אש, רוח ומים. אף כאן הכול כלול בקול, היוצא משופר, אש רוח ומים, שהם חג"ת, ג' הקווים. ומקול הזה יוצאים קולות אחרים.

שג) קול השופר פירושו, קול היוצא משופר, ששופר הוא אחד, וקול היוצא ממנו הוא אחד, שהקול ז"א, והשופר בינה, והשופר נמצא בקיומו מחוץ הקול היוצא ממנו, ועל כך כתוב, קול השופר. ולא קול בשופר.

שד) קול השֹפר.השפר כתוב חסר ו', לשון תפארת ויופי, הרומז על ז"א, ת"ת.

שה) המקום שהקול יוצא ממנו נקרא שופר. הקול ז"א, השופר בינה, ז"א יוצא מבינה. קול השופר הוא המקום של הקול, כמ"ש, כי על כל מוצָא פי ה' יחיה האדם. מוצא פי ה', זהו קול השופר, גדול מכל שאר קולות התחתונים וחזק מכולם. שכתוב, וקול שופר חזק מאוד, שעל כל שאר הקולות לא כתוב, חזק מאוד. בקול שופר הזה תלוי הכול, וזה שנקרא קול גדול, כמ"ש, קול גדול ולא יסף. ונקרא, קול דממה דקה, האור של המאור, שהוא זך ודק, ומזכך ומאיר לכל.

שו) דממה, זה שאדם צריך לשתוק מפחדו ולסגור פיו. דממה, היא שתיקה, שאינו נשמע לחוץ. וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק. כי ראו מה שראו, והיו מפחדים.

שז) יחזקאל ראה הגבורות מנהגיו של הקב"ה. שכתוב, וארֶא והנה רוח סערה באה מן הצפון, ענן גדול ואש מתלקחת, ונוגה לו סביב. רוח סערה, כדי לשבור ארבע מלכויות. רוח גדול שהתעורר במנהגי הגבורה של מעלה. באה מן הצפון, הצפון עם ה' הידיעה, מורה על רוח הנודע למעלה, שמכוסה וגנוז למעלה. רומז על מלכות דמדה"ד, המכוסה וגנוזה בג"ר של כל מדרגה.

שח) ענן גדול ואש מתלקחת. מתלקחת, שהיה נאחז ולא נאחז בו, נאחז בצדדיו לעורר הדין, שלוש פעמים ביום יונק דין קשה בחקיקות הגבוהות מצד הגבורה. ואש מתלקחת, כדי להתעורר בעולם.

המלכות דמדה"ד הקשה מכונה אש. ט"ר נקיים מכל דין. אלא כשעלתה המלכות לבינה, ונמתקה במדה"ר, אז נאחז הדין שבמלכות בבינה שבכל הספירות. ואש מתלקחת, כי התלקחה למעלה בבינה. ובג' קווים של ז"א שולטת מלכות זו שעלתה לבינה, ולכן נאמר, ששלוש פעמים ביום, ג' קווים דז"א, שנקרא יום, יונק דין קשה בחקיקות הספירות העליונות הגבוהות מן המלכות, בצד הגבורה, בקו שמאל. אמנם לעת גדלות נטהרת הבינה מדינים של המלכות, ועכ"ז מכוח קו האמצעי אינה נטהרת לגמרי, וע"כ מצד אחד יש שם ג"ר, ומצד אחד אין שם אלא ו"ק דג"ר.

שט) ונוגה לו סביב, ממתיק את אש מתלקחת שבבינה. כי זוהר ההוא, חכמה, המסובב אותו מכל צדדיו, ממתיק ומתקן אותו, שלא יהיה דין קשה ויוכלו בני אדם לסובלו.

שי) ומתוכה כעין החשמל מתוך האש. ומתוכה, מפנימיותה. חשמל, חיות אש מדברות, שהן מבחינת זו"ן פב"פ, שנקראים אז קול ודיבור, וע"כ הן מדברות.

שיא) חשמל, לב לאש, ל"ב (32) נתיבות החכמה, החיות של הבינה, אש מתלקחת. שכתוב, כעין החשמל, ולא כתוב החשמל סתם. כי רומז על אור החכמה, הנקרא עין. מתוך האש, בפנימיות האש. כעין החשמל, שהוא אחר ד' מדרגות: רוח סערה, ענן גדול, ואש מתלקחת, ונוגה לו סביב, ומתוכה כעין החשמל. מתוך האש מתלקחת, בינה. ולא מתוכה של נוגה.

כי הם חמש מדרגות: רוח סערה מלכות, ענן גדול ז"א, אש מתלקחת בינה, ונוגה לו סביב חכמה שבימין, המתקנת את הבינה, ומתוכה כעין החשמל הוא אור החכמה, מבינה החוזרת לחכמה, שנקראת ל"ב נתיבות החכמה. מתוכה, אין הפירוש מתוך הנוגה, אלא מתוך אש מתלקחת. ונמצא שהחשמל היא מדרגה רביעית, ונוגה לו סביב, מדרגה חמישית. החשמל מתגלה אחר ד' מדרגות האלו. כי אחר שנוגה מתקנת את האש מתלקחת מתגלה החשמל.

שיב) ראו כאן ישראל, מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי. וכולם התדבקו בחכמה העליונה המכובדת.חמש מדרגות של קולות ראו ישראל בהר סיני, ובחמש מדרגות אלו ניתנה התורה. מדרגה חמישית, קול השופר. כנגדם ראה יחזקאל חמש מדרגות, שהם מחוץ לאלו חמישה קולות, והם: רוח סערה, ענן גדול, ואש מתלקחת, ונוגה לו סביב, ועין החשמל.

שיג) בישראל כתוב, פנים בפנים דיבר ה'. ביחזקאל כתוב, כעין החשמל, ומתוכה דמות. כעין ודמות, כמי שרואה אחר כתלים רבים. כמו שאדם רואה מאחורי הכותל. מה שראו ישראל, לא ראה נביא אחר. כש"כ מה שראה משה, לא ראה נביא אחר. אשרי חלקו, שכתוב בו, ויהי שם עם הויה, שהיא מראָה המאירה, ולא במראֶה אחרת, שאינה מאירה. כמ"ש, ומראֶה ולא בחידות. אבל מראָה שאינה מאירה, היא מראֶה, בחידות.

שיד) היה היה דבר ה' אל יחזקאל. נבואה לשעה הייתה, ע"כ כתוב, היה היה. לקיום בא, שהיה צריך להיות עבור ישראל, לדעת שהקב"ה לא עזב אותם, ובכל מקום שהתפזרו ישראל בגלות, הוא שורה עימהם.

שטו) היה היה, פירושו, שראה ולא ראה, שעמד בדברים אלו, ולא עמד. ע"כ כתוב, וארֶא כעין חשמל. ולא כתוב, וארא חשמל. אבל בישראל כתוב, וכל העם רואים את הקולות, שכל אחד ואחד ראה כראוי לו.

שטז) כל אחד ואחד היו עומדים שורות שורות, גבולים גבולים, וכראוי להם ראה כל אחד ואחד. ראשי העם היו עומדים בלבדם, ראשי השבטים בלבדם, נקבות בלבדן. חמש מדרגות עמדו לימין, וחמש מדרגות לשמאל. כמ"ש, אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם, ראשיכם, שבטיכם, זקניכם, ושוטריכם, כל איש ישראל. הרי חמש מדרגות לימין. וחמש מדרגות לשמאל: טפכם, נשיכם, וגֵרך אשר בקרב מחניך, מחוטב עציך, עד שואב מימיך.

שיז) כל המדרגות האלו ניתקנו כעין של מעלה. כנגדם ירשו ישראל ירושת עולם, עשרת הדיברות, שבהם תלויים כל המצוות וכל הזכויות, וכל ירושת נחלתם, שהם חלק הטוב של ישראל.

שיח) בשעה שנגלה הקב"ה בהר סיני, היו רואים כל ישראל, כמי שרואה אור בעששית. ומהאור ההוא היה רואה כל אחד ואחד, מה שלא ראה יחזקאל הנביא. עששית פירושו מנורה, שכותליה זכוכית ונר מאיר מתוכה.

שיט) והטעם, משום שאלו קולות העליונים נגלו כאחד, כמ"ש, וכל העם רואים את הקולות. אבל ביחזקאל, השכינה נגלה במרכבותיה, ולא יותר. והיה רואה, כמי שרואה אחרי כתלים רבים.

שכ) אשרי חלקו של משה, שכתוב בו, ויירד ה' על הר סיני, ויקרא ה' למשה. אשרי הדור, שכתוב בו, יירד ה' לעיני כל העם על הר סיני.

שכא) מימינו אש דת למו. כי מימין נגלה. בסיני היה ראש וגוף של המלך, שכתוב, ויט שמים ויירד. כי לפני זה כתוב, עלה עשן באפו, ואש מפיו תאכל. הרי שיש כאן ראש, שכתוב בו, אף ופה. ובמקום שיש ראש יש גוף. אבל ביחזקאל כתוב, ותהי עליו שם יד ה', שנגלה יד ולא גוף. ואפילו ביד יש יד ה' עליונה, יד של ז"א, ויש יד ה' תחתונה, המלכות, שנקראת יד. ולו נגלה יד התחתונה.

שכב) כתוב, נפתחו השמים ואראה מראֹת אלוקים. מראת, כתוב חסר ו', להראות שעל השכינה אומר. וכי השכינה אינה הכול. אינה דומה הראש של המלך לרגליו של המלך, שהיא השכינה, המלבישה אותו מחזה ולמטה, שנקרא רגליו. אע"פ שהכול הוא בגופו של המלך.

שכג) בישעיהו כתוב, ואראה את ה'. השכינה הנקראת את. וביחזקאל כתוב, ואראה מראות אלוקים. כאן את, השכינה, ושם מראות, השכינה, כי מה שראה ישעיהו ראה יחזקאל, רק השכינה. אשרי חלקו של משה, שלא היה נביא שלם כמותו, שראה במראה המאירה, שהוא ז"א.

שכד) ואראה את ה'. את, השכינה. ואראה מראות אלוקים. מראות, השכינה. ובמדרגה אחת היו ישעיהו ויחזקאל. למה לא פירש ישעיהו כמו יחזקאל? ישעיהו כָלל, ויחזקאל פירש. מה הטעם שיחזקאל פירש כל כך? מה שפירש יחזקאל, הכול היה צריך עבור ישראל, שיידעו האהבה, שאוהב אותם הקב"ה, שהשכינה ומרכבותיה באות לגור ביניהם בגלות.

שכה) כתוב, בארץ כַּשְׂדים. והרי כתוב, הן ארץ כשדים זה העם לא היה. למה התגלתה השכינה שם? היתכן שעבור ישראל היה טוב, שהשכינה תשרה בתוכם ולא תהיה נגלית? אלא, אם לא הייתה נגלית, לא היו יודעים שהשכינה בתוכם.

שכו) ומה שהתגלתה, כתוב, על נהר כְּבר, על מים, מקום שאינו נטמא ואין שורה בו טומאה. ונהר ההוא היה אחד מארבעה נהרות, היוצאים מעדן. שכתוב, על נהר כבר. שכבר היה. ממקום שהשכינה שורה עליו. וכתוב, ותהי עליו שם יד ה', שם, ולא במקום אחר.

שכז) ומתוכה דמות ארבע חיות. ארבע חיות יש בהיכל הקדוש, בינה, והן הראשונות, זקֵנים, הנמשכים מעתיקא קדישא, הן הכלל של השם הקדוש הויה. כי י' אריה, ה"ר שור, ו' נשר, ה"ת אדם. שהם ג' קווים ומלכות המקבלת אותם. ויחזקאל ראה רק דמות של המרכבות העליונות, כי הוא ראה אותן ממקום שאינו מאיר כל כך, בעולם היצירה. כעין שיש למעלה, בבינה, כן יש למטה מהן, בזו"ן. וכן יש בכל העולמות בי"ע, כולם אחוזים זה בזה. וכל מה שיש בעולם העליון יש בעולם התחתון. והוא ראה אותן בעולם היצירה.

שכח) היתכן שראה אותן יותר למעלה מעולם היצירה? אלא, משה ראה ממראה המאירה, ז"א. וכל הנביאים לא ראו אלא מתוך מראה שאינה מאירה, שכתוב, ואראה מראת אלוקים, חסר ו', שהיא מלכות. וכתוב, אם יהיה נביאכם ה' במראָה אליו אתוודע, לא כן עבדי משה, בכל ביתי נאמן הוא. וכתוב, פה אל פה אדבר בו.

שכט) כל הנביאים כלפי משה, כנקבה כלפי זכר, שכתוב, פה אל פה אדבר בו ומראֶה ולא בחידות, שהיא מראה המאירה. ולשאר הנביאים כתוב, במראָה אליו אתוודע, מראה שאינה מאירה. במראה, ולא במראת, חסר ו'. כש"כ יחזקאל, שאפילו מראה לא כתוב בו, אלא מראת חסר ו', שראה בעולם היצירה. וכש"כ שכתוב במשה, ולא בחידות, אלא כל מילה על בירורו. אשרי הדור, שנביא הזה היה שורה בתוכם.

של) פב"פ, ראו ישראל זיו כבוד מלכם, ולא היה בהם עיוורים ופיסחים וקצוצי ידיים וחירשים. ללא עיוורים, כמ"ש, וכל העם רואים. ללא פיסחים, כמ"ש, ויתייצבו בתחתית ההר. ללא קצוצי ידיים וחירשים, כמ"ש, נעשה ונשמע. ולעת"ל משכתוב, אז ידלג כאייל פיסח ותָרון לשון אילם.

חזרה לראש הדף
Site location tree