אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת יתרו. חלק ג' / כבד את אביך

כבד את אביך

תפה) ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. נהר, זהו הנביעה של המעיין, שיוצא תמיד ואינו נפסק. ומן הנהר של המעיין הזה מושקה כל גן העדן. ונהר ההוא של המעיין הקדוש נקרא אב, משום שהוא נובע להזין את הגן.

זו"ן מצד אצילותם אינם ראויים לקבל אור העליון, משום ששולט בהם מלכות דצ"א. וכדי שיהיו ראויים לקבלת האור, העלה הבינה אליה את המלכות הזו, שע"י עלייה זו נעשתה ראויה לקבלת האור. ומטעם תיקון הזה, השתנה שמם של חו"ב שבבינה, לאו"א, וזו"ן נקראים בנים שלהם, להיותם מתקנים ודואגים לתיקון זו"ן, כאו"א על בנים.

והנה עלייה הראשונה של המלכות במקום בינה הייתה בראש א"א, שמחמת עלייה זו יצאה הבינה מראש א"א, שמטעם זה נקרא א"א, ראשית. כמ"ש, ונהר יוצא מעדן. כי עדן, הוא חכמה דא"א. נהר, הבינה שיצאה מראש ונעשתה לגוף דא"א בלי ראש. והייתה זה, כדי להשקות את הגן, לתת אור אל המלכות. כי לולא העלאה הזו לא יכולה המלכות לקבל אור לעולם.

חכמה דא"א נקראת עדן. והוא המעיין. ובינה, היוצאת ממנו, נקראת נביעה. ונקראת נהר. הבינה הזו נקראת אב, משום שהיא קיבלה המלכות לתוכה והתמעטה על ידה לגוף, כדי לתקנה. ומטעם זה נקרא חו"ב שבה בשם או"א. שמטעם שהיא דואגת לתיקון הגן, המלכות, ע"כ נקראת אב.

תפו) עדן נקרא אב, משום שעדן הזה נמשך ממקום שנקרא אַין, כתר דא"א, שבו אין שום השגה. ותחילת הגילוי לתיקון המלכות בבינה נעשה בראש א"א, שנקרא עדן. שמטעם זה נקרא א"א ראשית, ומשום זה נקרא אב. המקום שממנו מתחיל להימשך הכול, נקרא אתה, ונקרא אב. כמ"ש, כי אתה אבינו.

תפז) כבד את אביך ואת אימך. כבד את אביך, זה הקב"ה, ז"א. ואת אימך, זו כנ"י, מלכות. את אביך, את, שבא לכלול השכינה העליונה, נוקבא העומדת מחזה ולמעלה דז"א. כבד את אביך, סתם. ואת אימך, סתם. כי הכול הוא בחשבון. כלומר שרומזים הן לחו"ב והן לזו"ן. כי את, בא לרבות כל מה שלמעלה ומטה. הן או"א והן זו"ן.

תפח) המקום שממנו מתחיל להימשך הכול נקרא אתה. ההוא, שנסתר ואין בו התחלה להשפעת המוחין, נקרא הוא. שהוא לשון נסתר. המקום, שממנו נמצא התחלה להשפעת המוחין, אנו קוראים, אתה, ונקרא אב.

תפט) ודאי הכול אחד. כבד את אביך, זה הקב"ה, ז"א. ואת אימך, זו כנ"י, המלכות. כתוב, בנים אתם לה' אלוקיכם, מקום ההוא, שנקרא בנים, שהם זו"ן. ומשום זה סָתם הדבר, כבד את אביך ואת אימך, לכלול הכול, או"א שלמעלה ולמטה. לכלול בו את הרב שהוא מביאו לחיי העוה"ב והוא בכלל הקב"ה.

תצ) בחמשת הדיברות שבימין כלול הכול. באלו חמשת הדיברות נחקקו חמישה אחרות שבשמאל. חמישה תוך חמישה. כיצד? אנוכי ה' אלוקיך, הוא כנגד לא תרצח. שניים אלו בכלל אחד נכללו. כי מי שרצח ממעיט דמות וצלם של אדונו, כמ"ש, כי בצלם אלוקים עשה את האדם. וכתוב, ועל דמות הכיסא, דמות כמראה אדם.

תצא) כתוב, שופך דם האדם, באדם דמו יישפך. מי ששופך דם, כאילו ממעיט דמות וצלם שלמעלה. כלומר, לא מיעט דמות זה של התחתון, אלא דמות אחר. באדם העליון מגיע פגם ההוא מדם ששפך. משום שכתוב, כי בצלם אלוקים עשה את האדם. ומשום זה תלויים זה בזה, אנוכי ה' אלוקיך תלוי בלא תרצח.

תצב) לא יהיה לך אלוהים אחרים, הוא כנגד, לא תנאף. הנואף, משקר בשמו של הקב"ה, שנרשם באדם. ובזה כמה חטאים וגזרות ועונשים תלויים. ומי שמשקר בזה משקר במלך, כמ"ש, בה' בגדו כי בנים זרים ילדו. וכתוב, לא תשתחווה להם ולא תעבדם. וזה בזה תלויים. לא יהיה לך תלוי בלא תנאף.

תצג) לא תישא את שם ה', הוא כנגד, לא תגנוב. כתוב, חולק עם גנב שונא נפשו, אָלה ישמע ולא יגיד. ודאי זה בזה תלוי. כי לגנב מזדמן להישבע לשקר, מי שעושה זה עושה זה.

תצד) זכור את יום השבת, הוא כנגד, לא תענה ברעך עד שקר. שבת נקרא עדות. וצריך האדם להעיד ע"ז שכתוב, כי ששת ימים עשה ה'. ושבת הוא כלל הכול. כתוב, תיתן אמת ליעקב, הוא כמ"ש, ושמרו בני ישראל את השבת. שמי שמעיד שקר, משקר בשבת, שהוא עדות אמת. ומי שמשקר בשבת, משקר בכל התורה. ומשום זה, זכור תלוי בלא תענה.

תצה) כבד את אביך, הוא כנגד, לא תחמוד אשת רעך. כבד את אביך, אביך ממש. כי מי שחומד אישה ומוליד בן, בן ההוא מכבד לאחר שאינו אביו. כתוב, לא תחמוד בית רעך שׂדהו. וכתוב כאן, בכבד את אביך, על האדמה אשר ה' אלוקיך נותן לך, שפירושו, זה שנותן יהיה שלך, ולא תחמוד אחר. ודאי שכבד את אביך תלוי בלא תחמוד.

תצו) ובאלו חמישה דיברות הראשונות שבימין, כלולות חמישה דיברות האחרות. ומשום זה כתוב, מימינו אש דת למו. שהכול נעשה ימין. וע"כ ניתנה התורה בחמישה קולות. כל עשרת הדיברות היו חמישה תוך חמישה, וכנגדם חמישה חומשי תורה.

תצז) באלו עשרת הדיברות נחקקו כל מצוות התורה, הגזרות והעונשים: טהרה וטומאה, ענפים ושורשים, אילנות ונטיעות, שמים וארץ, ימים ותהומות. כי התורה היא שמו של הקב"ה. כמו ששמו של הקב"ה נחקק בעשרת הדיברות, אף התורה נחקקה בעשרת הדיברות. עשרת הדיברות הם שמו של הקב"ה. והתורה כולה הוא שם אחד, שם הקדוש של הקב"ה ממש.

תצח) אשרי חלקו של מי שזכה בה, שמי שזכה בתורה זכה בשמו הקדוש. זכה בהקב"ה ממש, כי הוא ושמו אחד הוא.

חזרה לראש הדף
Site location tree