זכור את יום השבת לקדשו

תקכז) זכור את יום השבת לקדשו. זהו הברית הקדוש, יסוד. ומשום שבברית הזה נמצאים כל המקורות של איברי הגוף, והוא כלל הכול, כעין זה שבת היא כלל של התורה, וכל סודות התורה תלויים בה, וקיום השבת הוא כקיום כל התורה. מי ששומר שבת, כאילו שומר כל התורה.

תקכח) לזכור את יום השבת, כמ"ש, זכור את יום השבת לקדשו. השבת בכל המקומות, יום זיכרון של מנוחת העולם. והוא כלל התורה, ומי ששומר שבת, כאילו שומר התורה כולה. וזיכרון השבת, לקדש אותו בכל מיני קדושות. מי שזוכר את המלך, צריך לברכו. מי שזוכר את השבת, צריך לקדשו.

תקכט) זכור הוא לזָכר, ז"א, שמור הוא לנוקבא, מלכות. יום השבת הוא כל האמונה, התלויה
מראש העליון, כתר, עד סוף כל המדרגות. שבת
הוא הכול.

תקל) שלוש מדרגות הם וכולם נקראים שבת. שבת העליון, בינה, שבת של יום, ז"א, שבת של לילה, המלכות. וכולם אחד, ונקרא הכול שבת. וכל אחד, כשהוא שולט, לוקח חבריו ומזמינם עימו בממשלה שלו. וכשזה בא לעולם, כולם באים ונועדים עימו.

תקלא) כשבא שבת של לילה, מזמין עימו שבת של יום, ומזמין אותו בהיכלו ומסתתר עימו. כיוון שזה בא, נמשך עליו גם שבת העליון, וכולם גנוזים בהיכל השבת של לילה. ומשום זה סעודת הלילה חשוב כביום.

תקלב) כשבא שבת של יום, ז"א, מזמין עימו שניים אלו האחרים, מדרגה העליונה ומדרגה התחתונה, זו שמאירה וזו שהאירה ממנו, בינה ומלכות. וכולם כאחד נקראים שבת, ושולטים ביום השבת. ואלו שלוש מדרגות הן כלל כל התורה, תושב"כ, נביאים וכתובים. מי ששומר שבת, שומר התורה כולה.