כבד את אביך ואת אימך
תקנ) כבד את אביך ואת אימך. לכבדם בכל מיני כבוד, לשמחם במע"ט. כמ"ש, גיל יגיל אבי צדיק. וזהו כיבוד אביו ואימו.
תקנא) כבד את הקב"ה, שנקרא אביך, והמלכות, שנקראת אימך. בבגד נקי, שהוא כנפי מצווה, טלית נאה. כי טלית בציצית נקרא, תשמיש מצווה. כתוב, כבד את ה' מהונך, זה תורה ומצוות. כמ"ש, אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד. שאין אדם עני, אלא כשהוא עני מן התורה ומן המצוות. אשר עושר של האדם הוא תורה ומצוות.
תקנב) ומשום זה, כבד את ה' מהונך, ולא תעסוק בתורה כדי להתגדל בה. כמו שלומדים, ואל תעשם עטרה להתגדל בהם. ואל תאמר, אקרא בעבור שיקראוני רבי, אלא כמ"ש, גַדלו לה' איתי, כבד את ה' מהונך, כבן שהוא חייב בכבוד אביו ואימו.
תקנג) משום שהוא משותף משתי טיפות, שמהן גופו של האדם. מטיפה של אביו נעשה הלבן שבעיניים ועצמות ואיברים. ומטיפה של אימו נעשה, השחור שבעין ושערות ועור ובשר. ומגדלים אותו בתורה ומע"ט.
תקנד) כי האדם חייב ללמד בנו תורה, שכתוב, ושיננתם לבניך. ואם אינו מלמד אותו תורה ומצוות, הוא כאילו עושה לו פסל. ומשום זה כתוב, לא תעשה לך פסל. ועתיד להיות בן סורר ומורה, ומבזה אביו ואימו, וגוזל ממנו כמה ברכות. כי משום שהוא עם הארץ, הוא חשוד על הכול, ואפילו על שפיכות דמים וגילוי עריות ועבודה זרה. כי מי שהוא עם הארץ והולך למקום שאין מכירים אותו, ואינו יודע לברך, חושדים אותו שהוא עובד עבודה זרה.
תקנה) כבד את ה' מהונך. מהונך, מכספך. מהונך, מן החן שלך, בשמחה של ניגון. כי זהו שמחת הלב כמו הניגון שבכל העולם, המשמח את הלב, מעשים ישרים של הבן משמחים לב אביו ואימו. מהונך, מכספך לכל מה שצריך.
תקנו) כמו שאדם מכבד את הקב"ה, כן צריך לכבד את אביו ואימו, משום ששותפות אחד יש להם עם הקב"ה, עליו. כי שלושה שותפים יש באדם, הקב"ה ואביו ואימו. שאביו ואימו נותנים לו הגוף, והקב"ה הנשמה. וכמו שצריכים לירוא מהקב"ה, כן צריכים לירוא מאביו ואימו. ולכבד אותם יחד בכל מיני כבוד.
תקנז) למען יאריכון ימיך. משום שיש ימים למעלה, חג"ת נהי"מ, שבהם תלויים חיי האדם בעוה"ז. ואלו הימים של האדם בעולם למעלה, כולם עומדים לפני הקב"ה, ובהם נודע חיי האדם.
תקנח) על האדמה אשר ה' אלוהיך נותן לך. הוא הבטחה ליהנות במראה המאירה. וזהו, על האדמה, זהו מראה המאירה באלו ימים העליונים חג"ת נהי"מ דז"א, המאירים מתוך המעיין של כל, בינה.
תקנט) מה השינוי, שבאלו שתי מצוות התורה, שבשתיהן כתוב, למען יאריכון ימיך. בזה ובשילוח הקן? אלא שתי מצוות אלו, תלויות כולן למעלה: או"א, זכור ושמור כאחד, ז"א ומלכות. ומשום זה כתוב, למען יאריכון ימיך. ובשילוח הקן, שכתוב, שלח תשלח את האם ואת הבנים תיקח לך, האם, עולם העליון, בינה, שנקראת אם. שפירושו, שלא ניתנה רשות להסתכל בה, וצריכים לשלחה מלשאול שאלה ולהסתכל בה.
תקס) ואת הבנים תיקח לך, שהם ז"א ומלכות. שכתוב, כי שאל נא לימים הראשונים אשר היו לפניך, ולמקצה השמים ועד קצה השמים. ז"א הנקרא שמים, יש בו שאלה והסתכלות. אבל למעלה מקצה השמים, מז"א, שלח תשלח ממחשבתך לשאול.
תקסא) ובזה כתוב, למען ייטב לך והארכת ימים. למען ייטב לך, מקום שמטיב לכל, עולם הסתום והגנוז, בינה. והארכת ימים, בכוחך עצמך, כי ברשות האדם הוא. להתדבק בבנים, ז"א ומלכות, שבהם אריכות ימים.
תקסב) ואם מזדמן לו מעשה של מצווה ומכוון בה, הוא צדיק. ואע"פ שאינו מכוון בה, הוא צדיק, שעושה מצוות ריבונו, כי מצוות אינן צריכות כוונה. אבל אינו חשוב כמי שעושה רצונו לשמה, ומכוון בה ברצון של הסתכלות בכבוד ריבונו, כמי שאינו יודע להבין הטעם, כי ברצון תלוי הדבר של לשמה. ובמעשה שלמטה, שעושה לשמה, מתעלה המעשה של מעלה, המלכות, הנקרא מעשה, ומיתקן כראוי.
תקסג) כעין זה במעשה של הגוף, ניתקן ברצון הזה המעשה של הנפש. כי הקב"ה רוצה הלב והרצון של האדם. ועם זה, אם אין שם רצון הלב, שהוא עיקר הכול, התפלל דוד ע"ז ואמר, ומעשה ידינו כונְנָה עלינו ומעשה ידינו כוננהו. כי אין כל אדם יודע לשים הרצון והלב לתקן הכול ולעשות מעשה המצווה. וע"כ התפלל תפילה זו, ומעשה ידינו כונְנָה עלינו.
תקסד) וכוננה עלינו. כוננה, והתקן תיקונך למעלה כראוי. עלינו, אע"פ שאין אנו יודעים לשים הרצון, אלא מעשה בלבד. מעשה ידינו כוננהו למדרגה שצריכים לתקנה, למלכות. כוננהו, שיהיה בחיבור אחד עם האבות, חג"ת דז"א, שיהיה מתוקן בהם ע"י מעשה מצווה הזו כראוי.