אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת תרומה, חלק א' / מעצי הלבנון אלו הם שישה ימי בראשית [מעצי הלבנון אלין שית יומין דבראשית]

מעצי הלבנון אלו הם שישה ימי בראשית [מעצי הלבנון אלין שית יומין דבראשית]

כו) מעצי הלבנון, אלו הם שישה ימי בראשית, שכל יום מסדר באפריון הזה סדר הראוי לו. שכל מידה מחג"ת נה"י דז"א, שנשלמו ע"י בינה, מאציל חלק אחד בבניין המלכות, שנקראת אפריון.

סדר הראשון. נמשך מצד ימין הבינה, אור הראשון הגנוז ונלקח מצד ימין של ז"א, ונכנס באפריון ע"י יסוד אחד, ועושה בה שימוש. לאח"כ מוציא האפריון צורה אחת הראויה לאור הזה, מידת החסד של האפריון. כמ"ש, יהי אור ויהי אור. כיוון שאמר אלוקים, יהי אור, למה כתוב, ויהי אור? אלא, שאור הזה הוציא אור אחר. וזהו יום הראשון מאלו עצי הלבנון.

כז) סדר השני. נמשך מצד שמאל דבינה, הבדלת המים בהמשכת אש חזק, ונלקח מצד שמאל דז"א, ונכנס באפריון ועושה בו שימוש, ומבדיל בין המים שמצד ימין, ובין המים שמצד שמאל. לאח"כ הוציא האפריון צורה אחת, ונבנה מידת הגבורה של האפריון. כמ"ש, בין המים שמתחת לרקיע ובין המים אשר מעל הרקיע. וזהו יום השני מאלו עצי הלבנון.

כח) סדר השלישי. נמשך מצד האמצעי ומצד ימין, יום השלישי, מידת הת"ת דז"א, קו האמצעי, העושה שלום בעולם, בין ב' הקווים ימין ושמאל, שמשם נמשכים פירות לכל, וזה עושה שימוש באפריון, ומוציא מין למינו, מין העושה מעשים רבים, כמין הראוי לו, שהם כל הדשאים והעשבים והאילנות בכמה כוחות, ונשאר צורתו באפריון, ואפריון מוציא מין כעין זה ממש, שיצא מקו האמצעי, ונבנה מידת הת"ת של האפריון. וזהו יום השלישי, הנכלל מב' הצדדים, ימין ושמאל, מאלו עצי הלבנון.

כט) סדר הרביעי. נמשך והאיר אור השמש לאפריון תוך החושך שלו, ונכנס בו להאיר, ואינו עושה בו שימוש, שבונה רק האחוריים של האפריון, את החושך שלו, עד יום החמישי, שאז ניתקן הפנים שלה ושורשה שמחזה ולמטה. ואז הוציא האפריון את השימוש של ההארה, שנכנס בה ביום הרביעי, והאפריון מוציא כעין אור ההוא ממש. ובזה נבנה מידת הנצח של האפריון. וזהו יום רביעי, אחד מאלו עצי הלבנון.

ל) סדר החמישי. נמשך המשכה אחת של השרצת המים, ועשה שימוש להוציא אור מסדר של יום רביעי, ועשה באפריון שימוש של יום חמישי, והוציא מינים למינו כמוהו ממש. ויום הזה מעצי הלבנון, שימש שימוש יותר מבכל שאר הימים, כי תיקן את מידת ההוד שבאפריון בדינים הממותקים של הבינה, והכול תלוי עד יום השישי, שאז הוציא האפריון כל מה שהיה גנוז בו, כמ"ש, תוצא הארץ נפש חיה למינה. וזהו יום חמישי, יום אחד מאלו עצי הלבנון.

לא) סדר השישי. יום, שהתקין את כל האפריון הזה, ואין תיקון ואין כוח לאפריון, חוץ ע"י יום ההוא, יסוד דז"א. כי אין האפריון מקבל דבר מעליונים אלא ע"י יסוד דז"א. כשבא יום ההוא, היתקן האפריון בכמה רוחות, בכמה נשמות, בכמה עלמות יפות מראה, שהם ז' היכלות המשמשות את המלכות. אלו הראויות לשבת בהיכל המלך. אף היסוד ניתקן ביופי של כל הימים שהיו לפניו, כי היסוד כולל כל חמשת הימים חג"ת נ"ה, והתקין אותם בהשתוקקות אחת, ברצון, בשמחה, בתיקון שלמעלה ולמטה.

לב) אז התקדש אפריון בקדושות עליונות, והתעטר בעטרותיו, עד שעלה בעליית עטרת המנוחה, ונקרא שֵם עליון, שם קדוש, שבת. מנוחת הכול תאוות הכול, דבקות הכול, שלמעלה ושלמטה יחד, ואז כתוב, אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון.

לג) מי שזכה באפריון, זכה בכל, זכה לשבת במנוחה בצל הקב"ה, כמ"ש, בצילו חימדתי וישבתי. ועתה שאני יושב בצל מנוחה הזו, יש לנו להסתכל, שאין אנו יושבים אלא בצל הקב"ה תוך אפריון ההוא. ויש לנו לעטר מקום הזה בעטרות עליונות, עד שיתעוררו האילנות של אפריון ההוא לבוא אלינו בצל אחר.

עתה מתוקן האפריון במלכות הממותקת בבינה.ונמצא הצל אינו של המלכות עצמה אלא של הבינה, של עצי הלבנון. אבל בגמה"ת תיתקן המלכות עצמה, ולא תהיה צריכה למיתוק הבינה, ואז נשב בצל המלכות עצמה, נשב בצל אפריון עצמו.

חזרה לראש הדף
Site location tree