ערב ובוקר וצהריים
סא) כתוב, ערב ובוקר וצהריים. זמני התפילה שבכל יום. החברים ביארו אלו ג' זמנים: ערב, המראה שאינה מאירה, המלכות. בוקר, מראה המאירה, ז"א. צהריים, מקום שנקרא חושך, גבורה, אחוז בערב, מלכות. ועומדים זה עם זה, כי השמאל נאחז במלכות.
סב) צהריים הם כוח השמש. לשון נאה לקח, כי כך הדרך שלאדם שחור קוראים לבן, שלוקחים לשון נאה. ולפעמים ללבן קוראים שחור, כמ"ש, כי אישה כושית לקח. וכמ"ש, הלוא כבני כושיים אתם לי בני ישראל.
סג) ערב, זה תפילת ערבית, ומשום שבערב התערב הס"א, שחשך אורו ושולט בלילה, ע"כ עשו אותה רשות, ואין לתפילת ערבית זמן קבוע, שהיא כנגד אמורים ופדרים, שהשתיירו מהקורבנות, שנאכלים בזמן ההוא בכל הלילה על המזבח, ומכאן ניזונים כמה גדודי רוחות היוצאים ושולטים בלילה. כי משארית הקורבנות ניזונים החיצוניים.
סד) כל בעלי הס"א של רוח הטומאה אינם שולטים בארץ הקדושה וישראל מתעוררים להם להבריחם, ואסור לעורר אותם לשרות על ארץ הקדושה.
סה) אלא בלילה עולה עשן של אמורים ופדרים. ואינו עולה כמו עשן קורבן אחר, שהעשן היה עולה בדרך ישר, כי כאן היה עולה עשן, לנקב אחד שברוח צפון, ששם המדורים של רוחות רעות. וכיוון שהעשן עולה ומעקם דרכו לצד ההוא, כולם היו ניזונים ועומדים ונכנסים במקומם, ואינם יוצאים משם לשלוט בעולם.
סו) ממונה אחד נמצא לצד על נקב שבצפון על כל גדודי הרוחות, ששמו סנגיריא. ובשעה שעשן ההוא מעקם דרכו ועולה, ממונה הזה ושישים ריבוא אלף מחנות אחרים, כולם נועדים לקבלו ולהיות ניזון ממנו. ועומדים בנקב שבצפון, ונכנסים בפתח אחד, שנקרא קֶרי. כמ"ש, ואם תלכו עימי קֶרי. וכתוב, והלכתי עימכם בחמת קרי, כלומר ברוגז, היוצא מפתח שנקרא קרי.
סז) ואלו המשוטטים בלילה, אם אינם ניזונים מעשן, אז בשעה שהנשמות יוצאות מפתח להיראות למעלה, הם יוצאים ומקטרגים אותם, ואינן יכולות לעלות ולהיראות למעלה. חוץ מחסידים הקדושים העליונים, שבוקעים רקיעים ואווירים ועולים. ואלו מחנות הרוחות יוצאים ומודיעים דברי שקר לבני אדם, ונראים להם בצורות אחרות של נקבות. ומצחקים בהם עד שמוציאים זרע. ונקראים בעלי הקרי, שמשום שהם יוצאים מפתח, הנקרא קרי, גרם להם שנקראים בעלי הקרי.
סח) בשעה שנאכלים האמורים והפדרים על המזבח, עשן מרווה אותם ומזִין אותם. כפי מעלתם כך המזון שלהם, לפי מה שראוי להם. ובזה אינם יוצאים ואינם משוטטים בארץ הקדושה.
סט) ערב נקרא כך, כמ"ש, וגם ערב רב עלה איתם, שהוא תערובת. כי כל גדודי הרוחות מתערבים בממשלת הלילה. וע"כ לא עשו חובה לתפילת ערבית, כי אין מי שיוכל לתקן אותה כמו יעקב, שהיה בעל המשכן, מלכות, והיה מתקן אותה כראוי.
ע) ואע"פ שהיא רשות, תפילה זו היא להגן עלינו מפחד בלילות מכמה מיני גיהינום. כי בשעה ההיא מענישים הרשעים כפליים מביום. ומשום זה מקדימים ישראל לומר, והוא רחום. מפחד הגיהינום. ובשבת שאינו נמצא הפחד של דין הגיהינום ולא דין אחר, אסור להעיר אותו, לומר, והוא רחום, כי נראה שאין רשות לשבּת להעביר הדין מהעולם.
עא) ויש פחד של קטרוג על הנשמות, כשרוצים לעלות למעלה, להיראות לפני אדונם. ומשום זה מקדימים לומר, שומר את עמו ישראל לעד אמן, מפחד מזיקים הנמצאים בלילה. ויש להם רשות להזיק, למי שיוצא מפתח ביתו לחוץ. ומשום זה אנחנו מקדימים לומר, ושמור צאתנו ובואנו.
עב) ומפחד מכל זה, אנו מפקידים הגופים והרוחות והנשמות למלכות העליונה, שכל הממשלה בידיה. וע"כ תפילת ערבית היא בכל לילה. עתה שקורבנות ומזבחות אינם נמצאים, אנו עושים כל התיקונים שעושים, על עשן הקורבנות.
עג) בחצות לילה כשמתעורר רוח צפון, קו השמאל, שבא אז על שלמותו, מכה בכל אלו המדורים של רוחות רעות, שובר הס"א ונכנס ומשוטט למעלה ולמטה. וכל אלו גדודי הרוחות נכנסים למקומם, ונשבר כוחם ואינם שולטים. ואז הקב"ה נכנס להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן.
עד) כשבא הבוקר, אור הנר השולט בלילה, הארת השמאל, נגנז מלפני אור היום, אור החסדים, ואז שולט הבוקר, יסוד, ועובר ממשלת הערב, המלכות. בוקר הוא אור הראשון, משלים הטוב לכל העולמות, ממנו ניזונים עליונים ותחתונים, משקה את הגן, המלכות, הוא השמירה של כל העולם.
עה) מי שרוצה לצאת לדרך, יקום בעוד לילה, וישגיח בהסתכלות לפי השעה לצד מזרח, ויראה במראה האותיות המכים ברקיע, זה עולה וזה יורד. ואלו הן התנוצצות האותיות, שנברא בהם שמיים וארץ.
עו) אם יודע אלו האותיות, השם הקדוש של מ"ב (42) אותיות, ויזכיר אותן כראוי ברצון הלב, יראה תוך הארת הנוגה של הרקיע, שש אותיות י', שלוש לצד ימין, שלוש לצד שמאל. ושלוש אותיות ו' יורדות ומתנוצצות ברקיע. והם האותיות של ברכת כוהנים, שבהם שש אותיות י' בראשי תיבות של הפסוקים: יברכך הויה, יאר הויה, יישא הויה. ושלושה ווים של, וישמרך, ויחונך, וישם. ואותיות הי' מתחלקות לב' קווים ימין ושמאל, והווים הם קו האמצעי המייחדם. ואז יתפלל תפילתו, וייצא לדרך, שוודאי השכינה הקדימה לו. אשרי חלקו.
עז) כשבא בוקר הזה, עמוד אחד, ת"ת, תקוע בצד דרום מהתפשטות הרקיע שעל הגן, שנוטה לחסד. והוא חוץ מהעמוד התקוע באמצע הגן. ועמוד הזה מאיר בהארת ג' גוונים חג"ת, מרוקמים יחד בצבע ארגמן. בעמוד הזה, ת"ת, נמצא ענף אחד, יסוד, ובו נועדו ג' ציפורים, ג' הקווים המאירים במלכות, כי המלכות מצד הארת החכמה שבה נקראת ציפור. המעוררים צפצוף לשבח.