אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת תרומה, חלק א' / הנשיקין

הנשיקין

שסח) כשנגלה הקב"ה על הר סיני, כשניתנה התורה לישראל בעשרת הדיברות, כל דיבור עשה קול. הדיבור, חכמה, הוליד קול, חסדים. וקול נחלק לע' (70) קולות, וכולם מאירים ומנוצצים לעיניהם של ישראל, והיו רואים עין בעין זיו כבוד שלו, כמ"ש, וכל העם רואים את הקולות. רואים, שנגלה בו מוחין דחכמה, ראייה, אע"פ שבעצם הוא חסדים.

שסט) בקול היה ג' קווים, והיה מעיד בכל אחד מישראל, ואמר לו, תקבלני עליך בכך וכך מצוות שבתורה, שזה קו ימין, ואמרו כן, חזר על ראשו ומתגלגל עליו, והיה מעיד בו ואומר, תקבלני עליך בכך וכך עונשים שבתורה, שזה קו שמאל, והיה אומר כן. אח"כ חזר קול ונישק אותו בפיו. כמ"ש, יישקני מנשיקות פיהו, שזה קו אמצעי, ג"ר.

שע) ואז כל מה שראו ישראל בזמן ההוא, היו רואים תוך אור אחד, מלכות, שקיבל לתוכו כל אורות אחרים, חג"ת. והיו חומדים לראות אותו. אמר להם הקב"ה, אור שראיתם בהר סיני, שקיבל כל אלו גווני האורות, והיה השתוקקותכם אליו, שהוא המלכות, תקבלו אותה ותיקחו אותה אצלכם. הגוונים שהאור מקבל: זהב גבורה, כסף חסד, נחושת ת"ת. והם ג' קווים.

שעא) מה ראה שלמה המלך, שהביא דברי אהבה בין עולם העליון, ז"א, ובין עולם התחתון, המלכות? והתחלת שבח האהבה, שהביא ביניהם, יישקני. אלא אין אהבה של דבקות רוח ברוח זולת נשיקה, ונשיקה בפה, מעיין של הרוח והמוצא שלו, וכשנושקים זה לזה מתדבקים הרוחות אלו באלו ונעשו אחד. ואז הוא אהבה אחת.

שעב) נשיקת אהבה מתפשטת לד' רוחות, וד' רוחות מתדבקים יחד, והם תוך האמונה, המלכות, וד' רוחות עולים בד' אותיות, והן האותיות שהשם הקדוש תלוי בהן, ועליונים ותחתונים תלויים בהן, והשבח של שה"ש תלוי בהן. והן ד' אותיות אהב"ה. והן מרכבה עליונה חו"ג תו"מ, והן חיבור ודבקות ושלמות הכול.

שעג) ד' אותיות אהב"ה, ד' רוחות של אהבה ושמחה של כל איברי הגוף בלי עצבות כלל. כי ד' רוחות בנשיקה, כל אחד כלול בחברו, רוח ז"א כלול במלכות, ורוח המלכות כלול בז"א, וכשהרוח הזה כלול ברוח האחר, והאחר כלול בזה, נעשו בכל אחד ב' רוחות יחד, רוח של עצמו ושל חברו הכלול בו. ואז מתחברים בדבקות אחת. והם ארבע בשלמות, ב' דז"א וב' דמלכות, ונובעים זה בזה ונכללים זה בזה.

שעד) וכשמתפשט הארתם לעוה"ז, נעשה מאלו ד' רוחות פרי אחד, רוח אחד, הכלול מד' רוחות. וזה חוזר ועולה ובוקע רקיעים, עד שעולה ויושב אצל היכל אהבה, שכל אהבה תלויה בו. ורוח ההוא נקרא ג"כ אהבה. וכשהרוח עולה, מעורר את ההיכל להתחבר למעלה עם היכל השישי, היכל הרצון, ששם הנשיקין.

שעה) ד' אותיות לד' רוחות, והן ד' אותיות אהב"ה. כי רוח ז"א הוא א'. רוח המלכות הנכלל בז"א, אות ה'. רוח המלכות ה', ורוח ז"א הנכלל במלכות הוא ב'. הפרי שלהם נקרא אהבה. כי כשמתחברים זה בזה, ז"א במלכות בחיבור הנשיקין, מיד מתעורר זה בצד זה, הרוח של המלכות מתעורר ונכלל ברוח של ז"א, ורוח של ז"א נכלל ברוח של המלכות, וע"כ מיד יוצאת ה', רוח המלכות הנכלל עם א', רוחו דז"א, ומתחברת בא' ומתדבק בדבקות ובאהבה. ומתעוררים ב' אותיות אחרות, ה', רוחה של המלכות, עם ב', רוחו של ז"א, הנכלל במלכות, ונכללו רוחות ברוחות בדבקות האהבה. ופורחות אלו אותיות אהב"ה מהם, ובאות ברוח העולה, הפרי שלהם. וע"כ נקרא אהב"ה בשמם, והם מתעטרים בו, ונעשה כלול מד' רוחות ההם.

שעו) כיוון שהולך ועולה האהבה, הרוח הנולד מד' רוחות של הנשיקות, הכלול בכל אלו ד' רוחות, פוגע בממונה עליון אחד, שר הממונה על 1990 רקיעים, והוא ממונה על נוזלים הנמשכים מן י"ג נהרות אפרסמון הטהור הנמשכים מטל העליון. ונוזלים ההם, אורות החסדים, נקראים מים רבים. כיוון שהרוח פגע באותו שר המחנות הוא עומד כנגדו ואינו יכול לעכב אותו, והוא עובר בהם, בנהרות אפרסמון הטהור, עד שנכנס אל היכל האהבה.

מנשיקין הראשונים דז"א ומלכות הכלולות מד' רוחות, נולד רוח אחד הכלול מכולם, שבו הימין והשמאל, ז"א ומלכות, אחד ממש, שכמו שהשמאל מתבטל ונכלל בימין, כן הימין מתבטל ונכלל בשמאל. וע"כ נקרא אהבה, כי בולט אהבת הימין אל השמאל, וכן להיפך. וכשהרוח הזה נמשך לצדיקים למטה הם חוזרים ומעלים אותו להיכל אהבה שבעולם הבריאה, כדי שיתגבר שם האהבה ע"י התחברות עם היכל הרצון.

והשר הממונה אכתריאל, שהוא כתר של עולם הבריאה, ע"כ שולט על 1990 רקיעים, שהם חו"ב שבבריאה, המכונים אלפים, כמ"ש, ואאלפך בינה. ומה שחסר עשרה לאלף השני היא המלכות דמלכות ממדה"ד, היא חסרה ואינה באלף השני, שהוא בינה. כי רק המפתחא שולטת בה, יסוד המלכות. וגם הוא שולט על מים רבים, חסדים מרובים הנמשכים מי"ג נהרות אפרסמון הטהור.

ולפיכך כיוון שהרוח עולה למעלה ופוגע בשר, ובחסדים המרובים שלו שתחת שליטתו והשפעתו, שמצד ימין, הנה היה ראוי שתתבטל אהבה שבו, האהבה אל השמאל, ויחזור כולו לימין, כמו המים רבּים. והוא עומד כנגדו, שאינו מתבטל לשליטת החסדים המרובים שלו, ועומד באהבתו אל השמאל, המלכות.

שעז) ע"ז אמר שלמה בסיום שיבחו של שה"ש, מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה. מים רבים אלו הם מים העליונים הנמשכים מטל העליון, החסדים המרובים. ונהרות לא ישטפוה, אלו הם נהרות של אפרסמון הטהור, שהם י"ג. וכל אלו אינם מכבים האהבה הגדולה מימין אל השמאל. ממונה הוא מלאך שליח מלפני ה', רב המחנות הקושר כתרים לאדונו, אכתריאל, המעטר עטרות לאדונו, בשם החקוק הויה י"ה צבאו"ת.

שעח) כיוון שהרוח נכנס להיכל האהבה, מתעורר האהבה של נשיקין העליונים דז"א ומלכות דאצילות, שכתוב, ויישק יעקב לרחל, שתהיה הנשיקין של אהבה העליונה כראוי. ואלו הנשיקין הן תחילת ההתעוררות של כל אהבה ודבקות וקשר של מעלה, וע"כ תחילת השבח של שירה זו הוא יישקני.

שעט) יישקני, לאותו הסתום בסתימה עליונה, או"א עילאין, הנקראים אבא. הרי הסתום מכל הסתומים, א"א, בו תלויים הנשיקין, ונושק למטה, אל המלכות. הסתום מכל הסתומים, א"א. אין מי שיודע אותו, והוא גילה מעצמו אור אחד דק סתום, אבא, שלא נגלה חוץ מבשביל אחד דק שהתפשט ממנו להאיר לאמא, האור המאיר לישסו"ת, ולזו"ן, ולבי"ע. והוא התעוררות של כל סודות העליונים, והוא סתום. לפעמים סתום ולפעמים נגלה, ואע"פ שלא נגלה כלל. שמה שנגלה לפעמים, הוא להאיר החכמה לישסו"ת, אבל הוא עצמו אינו נגלה לעולם, כי הי' אינה יוצאת מאויר דאו"א. והתעוררות עליית הנשיקין תלויה בו. ומתוך שהוא סתום, ע"כ התחלת השבח הוא בדרך סתום שאומר, יישקני מנשיקות פיהו, שהוא לשון נסתר.

שפ) ואם באבא תלויים הנשיקין, א"כ מה רוצה כאן יעקב, ז"א? ולמה כתוב, ויישק יעקב לרחל? אלא שיעקב הנושק, כי יישקנו, פירושו אותו הסתום למעלה, אבא, אבל ע"י מרכבה העליונה שכל הצבעים תלויים בה, ומתחברים בה, וזהו יעקב, ז"א, קו האמצעי, שגוונים של ימין ושמאל כלולים בו, וחג"ת שלו הם מרכבה עליונה. בדבקות שיתדבק המלך, אבא, בבן שלו, ז"א, כמ"ש, מה שמו ומה שם בנו כי תדע. באופן שהנושק הוא יעקב, אבל הוא ממשיך הנשיקות מאבא, שהוא דבוק בו. וע"כ כתוב מנשיקות פיהו, לשון נסתר, משום שהכוונה היא על אבא שנסתר.

שפא) כי טובים דודיך מיין. חוזר אל השמש, ז"א, וע"כ כתוב בלשון נוכח, בגלוי, שמאיר אל הלבנה, המלכות, מתוך האור של המאורות העליונים. שלוקח האור של כולם ומאיר אל הלבנה. ואלו המאורות המתחברים בו, מאיזה מקום הם מאירים? מיין השמור, מיין שהוא חדווה של כל החדוות. ומי הוא יין ההוא הנותן חיים וחדווה לכל? זהו אלוקים חיים, בינה, יין הנותן חיים ושמחה לכל. הארת החכמה הנמשכת מקו שמאל דבינה הכלול בימין.

שפב) מיין, משם הנקרא הויה, הויה במילוי אותיות י' שבגי' ע"ב (72), שהוא ע' סנהדרין וב' עדים, וע' הוא בגי' יין. שזהו יין של שמחה של אהבה ורחמים, ומזה כולם מאירים ושמחים.

שפג) בכה רבי שמעון, אמר, אני יודע ודאי שרוח הקודש העליון דופק בכם, אשרי הדור הזה, כי לא יהיה כדור הזה עד הזמן שיבוא מלך המשיח. כי התורה חוזרת ליושנה. אשרי הם הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב.

חזרה לראש הדף
Site location tree