וזאת התרומה

שפד) וזאת התרומה אשר תקחו מאיתם. תרומה היא המלכות. תרומה פירושה השכינה. דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה. שהמשמעות שאינה אצלם, אלא צריכים לקחתה. ואח"כ, מאת כל איש אשר יידבנו ליבו, תקחו את תרומתי. כאן משמע שהתרומה כבר אצלם, ואחרים צריכים לקחת אותה מבני ישראל. וכן הכתוב, וזאת התרומה אשר תקחו מאיתם. שמשמע שהתרומה כבר אצלם.

שפה) ויקחו לי תרומה. מי? בני ישראל. מאת כל איש. אלו הם מלאכים עליונים למעלה, כי עליהם, המלכות היא תרומה, כלומר הרמה, שהם מרימים אותה תמיד לפני מלך העליון, ז"א, שהרי הם מעלים אותה לזיווג אל מלך העליון. שהם ד' חיות הנושאות את הכיסא, שהם ד' מלאכים, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל. וכשישראל צדיקים, הם לוקחים השכינה מעל המלאכים, ומורידים אותה למטה. כמ"ש, מאת כל איש אשר יידבנו ליבו, תקחו את תרומתי. והם מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, שהרימו אותה למעלה. אשר יידבנו ליבו, שלב, המלכות, רצה בהם. ותרומה, השכינה, נישאת עליהם.

שפו) ואע"פ שהשכינה עומדת ושורה על המלאכים, תיקחו, תיקחו אותה מהם להורידה למטה. ובמה? בזמן הזה, מורידים אותה במע"ט, בתפילות, ובקשות, ובקיום מצוות התורה. ובזמן של עשיית המשכן מורידים אותה ע"י אלו הגוונים, זהב וכסף ונחושת ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש, הנראים למטה כעין הספירות העליונות, ובעבודות אחרות. ואלו הגוונים מושכים למטה את התרומה, השכינה, וניצחו גוונים שלמטה את הגוונים שלמעלה, הספירות, וגוונים שלמטה, משכו את הגוונים של מעלה ונכנסו אלו באלו, ונעשו אלו שלמטה גוף לאלו שלמעלה. וע"ז כתוב, תקחו מאיתם.

שפז) זהב הנכלל בגבריאל. זהב הוא למעלה, ספירת גבורה, וגבריאל לוקח אותה למטה. ושבעה מיני זהב מתחלקים למטה מזהב הזה. שהם, זהב ירקרק, זהב אופיר, זהב שבא, זהב פרוָויים, זהב סגור, זהב מופז, זהב תרשיש. וכסף הוא למעלה, ספירת חסד, ונכלל במיכאל למטה ושורים זה על זה. ונחושת למעלה, ספירת ת"ת, ויוצא מזהב, שת"ת יוצא מגבורה, משום שזהב ואש אחד עומדים והולכים, ששניהם הם גבורה, והאש הוציא נחושת, ומכוח ועוז הזה התפזרו נחשים שרפים היוצאים מאש. וע"כ הנחושת היא אדומה כאש ונכללת באוריאל, ונעשה זה גוף לזה.

שפח) ותכלת שורה בנחושת ובזהב, שכולל הדינים שבת"ת, נחושת, ושבגבורה, הזהב. ומשום שמתגבר בב' צדדים, ע"כ תכלת חזקה בדינים, ואין מי ששולט עליה לחיים, ונאמר, שאם רואה בחלומו גוון תכלת יידע שנשמתו עולה בדין. כי תכלת היא כיסא הדין ששורה בה דין קשה. וזהו המלאך בואל, שכתוב, ואל זועם בכל יום. וכשבני אדם חוזרים בתשובה שלמה חוזר שמו לרפאל. כי רפואה מזדמן להם מדין קשה ההוא.

שפט) ארגמן הוא זהב וכסף, גבורה וחסד, שחזרו להיכלל יחד, מיכאל וגבריאל, שנכללו ומשולבים זה בזה. וע"ז כתוב, עושה שלום במרומיו. ומשום שהם משולבים זה בזה נעשו
גוף אחד, ארגמן, כנגד נצח, כי בנצח החו"ג שולטים יחד.

שצ) ותולעת שני הוא למעלה בהוד, ונכלל למטה באוריאל, שזה נעשה גוף לזה, שיהיה נאחז בתכלת ובארגמן, מלכות ונצח. ושש למעלה ביסוד, ונכלל, ברפאל. וזה נעשה גוף לזה. ויהיה נאחז בכסף ובזהב, חו"ג.

שצא) עד כאן ז' עמודים שלמעלה, חג"ת נה"י, בתוך ז' עמודים שלמטה, שהם זהב וכסף ונחושת ועוד. קליפה תוך קליפה, מלובשים זה בזה, ואלו שלמטה נעשו קליפה על אלו שלמעלה, לשמירה. ועיזים, שאלו ז' עמודים, מוח למוח, כולם פנימיים, ועיזים הוא קליפה למוח, חיצוניות.

שצב) ועורות אילים מאודמים, הם מלאכים בעלי מגן, שמגנים מפני הס"א, והם עיניים לוהטות להבות אש, כמ"ש, ועיניו כלפידי אש. ונקראים רקיעים, והם בחוץ בתוך הקליפה. ועורות תחשים אלו הם בפנים בצד הקדושה, ונאחזים בקדושה ואינם נאחזים.

שצג) ועצי שיטים, הם שרפים עומדים, כמ"ש, שרפים עומדים ממעל לו, בעולם הבריאה. ממעל לו, ממעל לקליפה. ששום קליפה אינה שולטת בהם להיותם ממעל להם, ואין הדינים פוגמים למעלה ממקום מציאותם. ועד"ז הם עצי שיטים. ומקרא זה לא נאמר בהקב"ה, שממעל לו יהיה הפירוש ממעל הקב"ה, אלא, כמ"ש, ואראה את ה'. את, שראה המלכות, הנקראת את. כעין במקרא הזה, ושוליו מלאים את ההיכל, את, הוא בדיוק, שבא לרבות קליפה ההיא. כלומר ששוליו ממלאים ומבטלים קליפה שכנגד המלכות, הנקראת את. וכיוון שאמר והזכיר הקליפה, כתב, שרפים עומדים ממעל לו, ממעל לקליפה.

שצד) שמן למאור. שמן גדלות העליון הבא מלמעלה, מאו"א. ב' שמנים, שתי מדרגות. אחד למעלה באו"א, שמן המאור, ואחד למטה שמן למאור. שמן המאור הוא עליון, שהשמן עומד בו בוודאי, ואינו נפסק לעולם, ותמיד מלא שמן הקודש, וכל הברכות וכל האורות וכל הנרות כולם מתברכים ומאירים משם. שמן למאור, מלכות, שלפעמים מתמלאת ולפעמים לא.

שצה) ויעש אלוקים את שני המאורות הגדולים. שני המאורות הגדולים הם שמן המאור ושמן למאור. עולם העליון, ז"א, ועולם התחתון, המלכות. זכר ונקבה. וכל פעם שזכר ונוקבא באים יחד, נקראים שניהם בלשון זכר. ומשום שעולם העליון נקרא גדול, בזכותו, גם עולם התחתון, המחובר ונכלל עימו, נקרא גדול. וע"כ כתוב, שני המאורות הגדולים.

שצו) כיוון שנפרדו זה מזה, נזכרו כל אחד ואחד בפרט כראוי לו, זה נקרא גדול וזה נקרא קטן. ומשום זה לומדים, שאדם יהיה זנב לאריות ולא ראש לשועלים, כי כשהמלכות עמדה בין האריות, הספירות דאצילות, נקרא כולה אריות, כי זנב האריה הוא אריה בלי פירוד. ואם המלכות היא בתוך שועלים, ספירות דבריאה, אחר שהתמעטה וירדה לבריאה, אפילו היא הראש של השועל, כי נעשית כתר הבריאה, הראש של השועל הוא שועל בלי פירוד, ונקרא שועל.

שצז) מתחילה, שהיו יושבים ז"א ומלכות יחד, נקראו שני המאורות הגדולים, אע"פ שהמלכות זנב אל העליון ז"א. כיוון שהמלכות נפרדה מהעליון, כביכול להיות ראש לשועלים, אז נקראת קטן. וע"ז, שמן המאור אינו פוסק לעולם ועומד במעלת העליון, לשלוט ביום, ז"א. שמן למאור, הארתו נפסקת, ונקראת קטן, ושולטת בלילה, המלכות.

שצח) בשׂמים לשמן המשחה ולקטורת הסמים. חמישה מיני בשמים לתוך השמן, וחמישה לתוך הקטורת. ואע"פ שהוא אחד, שמשמע מהכתוב שהוא מין בשמים אחד, לשמן המשחה ולקטורת הסמים, עכ"ז הם שני מיני בשמים מיוחדים, חמש מינים לשמן: בשמים ראש, מור דרור, קינמון בֶּשֶׂם, קנה בושם, קידה. וחמש מינים לקטורת: נטף, ושחלת וחֶלבּנָה, סמים, ולבונה זכה, וסמים הראשון כולל כולם ואינו מן המניין. והכול אחד, שמתייחדים ונעשים אחד. אבני שוהם ואבני מילואים, י"ג הם. י"ב אבני מילואים עם אבני שוהם הם י"ג. והם תיקון המשכן, המלכות המיתקנת בי"ג, שמקבלת מי"ב צירופי הויה דז"א עם הכולל שבהם.

שצט) שבעה מיני זהב. זהב דין, גבורה. כסף רחמים, חסד. ולא התעלה הזהב למעלה ממנו,
שהדין לא התמתק כל כך עד שהגבורה חשובה מחסד. אמנם זהב חשוב יותר מכולם, אבל זהב בלי סוג הוא, ולא שהתעלה יותר מחסד, מחמת מיתוק. והוא זהב העליון, בינה מצד הגבורה שבה, השביעי מכל מיני הזהב, זהב המאיר ומתנוצץ לעיניים. שישה מיני זהב התחתונים הם בז"א. ומשום זה כשיוצא לעולם, מי שמשיגו טומן אותו אצלו. ומשם יוצאים ונמשכים כל מיני הזהב.

ת) מתי נקרא זהב? כל מי שנקרא זהב, כשהוא באור המאיר והתעלה בכבוד הפחד, הדינים של קו שמאל שנמתקו ונעשו גורמים להמשכת החכמה, ונהפך הפחד להיות מנוחה וכבוד, והוא בשמחה עליונה לשמח לתחתונים בהארתו. וכשהוא בדין, בשליטת השמאל לבדו, כשמשתנה מגוון זהב, לגוון תכלת או שחור או אדום, אז הוא בדין קשה. אבל זהב הוא בשמחה, ונמצא בהתעלות הפחד לשמחה, ובהתעוררות השמחה.

תא) כסף למטה מזהב, שכסף זרוע הימין דז"א, חסד, וראש העליון זהב, בינה. כסף למטה. וכשנשלם הכסף אז נכלל בזהב. כמ"ש, תפוחי זהב במשכיות כסף. נמצא כשהכסף חזר לזהב, שמשכיות הכסף נעשו זהב, אז נשלם מקומו. וע"כ, כיוון שהזהב בינה, הם ז' מיני זהב. כי הבינה כוללת ז"ת.

תב) נחושת יוצאת מזהב, ומשתנה להיות גרוע ממנו, להיותו זרוע שמאל, גבורה. ותכלת ירך השמאל, הוד. ותולעת שני ירך הימין, נצח, ונכלל בשמאל. שש, נהר הנמשך ויוצא, יסוד. ונקרא שש, משום שלוקח וכולל בתוכו כל הו"ק. וכעין זה הוא למטה, במלכות, ורומז ג"כ על ספירות שלה.

תג) הרי כאן שבע של יובל, בינה, הכוללת ו"ק דז"א: זהב, כסף, נחושת, תכלת, ארגמן, תולעת שני. והם ז' של שמיטה, מלכות, שיש בה ג"כ ז' מינים שכנגד בינה וו"ק חג"ת נה"י. ואע"פ שהם שישה חוץ מבינה, הם י"ג עם השביעי, שהוא בינה, חג"ת נה"י דז"א וחג"ת נה"י דמלכות, הם י"ב, והבינה עצמה, הראש עליהם, הרי י"ג. הראש העומד על כל הגוף למטה, במלכות, והראש העומד על כל איברי הגוף דז"א, הוא זהב. מה בין זה לזה, בין הראש שעל ז"א לראש של המלכות? כי זהב העליון שעל ז"א הוא סתום, והשם שלו זהב סגור, כי סגור וסתום מכל. וע"כ נקרא סגור, שהוא סגור מהעין שאינה שולטת בו. אבל זהב התחתון שבמלכות בגלוי יותר. ושמו נקרא זהב ירקרק.