אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת תרומה, חלק א' / התכלת

התכלת

תכד) וראה כל העם את עמוד הענן עומד פתח האוהל וקם כל העם והשתחוו איש פתח אוהלו. יפה הוא למשה שהוא נביא נאמן עליון על כל נביאי העולם. ודור ההוא שקיבלו התורה על הר סיני וראו כמה ניסים וכמה גבורות במצרים ועל הים. לכן יצדק אצלם לראות את עמוד הענן. אבל בדור הזה, זכות עליון של רבי שמעון עשה זה, שיתראה ניסים על ידו.

תכה) תכלת הוא מאותו הדג שבים גינוסר, ים כנרת, שבחלק זבולון, ונצרך גוון הזה למעשה המשכן להראות גוון הזה.

תכו) ויאמר אלוקים, יהי רקיע בתוך המים, ויהי מבדיל בין מים למים. רקיע הזה נברא ביום השני, קו שמאל, כי מעשה של הרקיע, הוא מצד שמאל. וביום השני, שהוא צד שמאל, נברא בו הגיהינום, שיוצא מתוך היתוך של אש השמאל. ובו נצבע בים צבע התכלת, שהוא כיסא דין. המלכות כשהיא דין.

תכז) ויום הזה, שהוא שמאל, לקח מים, שהם מצד ימין, כי מים הם חסדים. ואלו המים שהם מצד ימין לא נגלו אלא ביום שני, שהוא שמאל. ביום של הימין, יום א', לא נגלה מים, אלא שמתחלף, שנגלה בו אור מצד אש השייך לשמאל, משום שנכלל זה בזה והתבשם זה בזה. האור של יום הראשון היה אור הראשון מכל שש האורות של ששת ימי בראשית. ואור הזה, בצד האש היה, שכתוב, והיה אור ישראל לאש. ואור ההוא מצד עצמו הוא ימין, ונכלל באש, שהוא שמאל.

תכח) ויום הראשון מאלו ששת הימים, הוא מים, חסדים, ולא שימש מעשה המים אלא מעשה האור, שהוא מצד אש, יום שני. להראות שהקב"ה לא ברא העולם אלא על שלום, בהתכללות קו ימין וקו שמאל זה בזה ע"י קו האמצעי, העושה שלום ביניהם, ובדרך שלום היה הכול. וע"כ כל מה שעשה יום הראשון, מצד חברו יום שני עשה. יום השני בצד יום הראשון עשה אומן ושימש בה. כי כל אחד שימש במעשה חברו, להראות שנכללו זה בזה. יום השלישי, קו האמצעי היה מצד שניהם, שכולל ב' הקווים, ובו הוא ארגמן, שצבעו מעורב מלבן ואדום, ימין ושמאל. וע"כ כתוב, כי טוב כי טוב שתי פעמים ביום השלישי, שהוא כנגד ב' הקווים הכלולים בו.

כי שלושת ימי בראשית אלו שלושת הקווים. נמשכים מג' נקודות, חולם שורוק חיריק. החולם, יום הראשון של מעשה בראשית, נעשה ע"י עליית המלכות לבינה, שהורידה בינה ותו"מ שלה למדרגה שמתחתיה, ולא נשאר בה אלא האור של כו"ח בלבד. ועליית מסך המלכות לבינה, הוליד בה אש, הדינים, נמצא שאור המשמש בנקודת החולם שהוא יום א', הוא משמש מצד האש, שהוא שייך לקו שמאל, לבחינת דינים, ולא לקו ימין, חסד. האור עצמו ימין, ונכלל במלכות שעלתה שהיא דינים ואש. ונמצא שיום א' שימש במעשה של יום ב', האש. ויום ב' שימש במעשה יום א', המים, החסדים. מטעם שהנאמר היה אחר שג' הימים נכללו זה בזה וע"כ שימש כל אחד במעשה חברו.

תכט) תכלת, מלכות מצד הדין, יום השני, צבוע מב' צבעים, אדום ושחור. ותכלת, האדום שלה, לקחה מיום השני ממש, שהאדום כצבע האש, וזהו אלוקים, בינה, גבורה דז"א, בגדלות נקודת השורוק, שאותיות אל"ה שנפלו חוזרות ומתחברות עם מ"י, ומצטרף השם אלקים. ואז יורש צבע הזהב, שהכול צבע אחד, כי צבע הזהב דומה לאש, אלא האש בקטנות והזהב בגדלות. ותכלת יוצא מגוון האדום, וכשיורד למטה, מתרחק צבע האדום, ונכנס למקום ים, המלכות, ונצבע שם צבע תכלת, כלומר שמתערב בצבע השחור ונעשה תכלת. האדום נכנס תוך הים ונחלש הצבע שלו וחוזר לצבע תכלת, וזהו אלוקים, במלכות, אבל הדין שלו אינו חזק כראשון, כשם אלוקים שבשמאל דז"א.

כי הגדלות של שמאל הוא התחברות מ"י אל"ה לשם אלקים, שזה נעשה תחילה בקו שמאל דז"א, ואז שולטים הדינים של נקודת השורוק, דינים קשים. אבל למטה במלכות, כשמתחברים מ"י אלה בקו השמאל, אין הדין קשה כל כך, כמו באלוקים דקו שמאל דז"א. מטעם כי מלכות מאירה רק מלמטה למעלה, ואז אין הדין קשה, משא"כ קו שמאל דז"א, מטרם שנכלל בימין היה מאיר מלמעלה למטה וע"כ היה הדין קשה.

תל) שחור, גוון זה יוצא מהיתוך האדום, כשהוא מוּתך ונחלש למטה בהיתוך הזוהמה, זוהמת הנחש, ויורד למטה. ויוצא תחילה מזוהמה צבע אדום מזוהמה קשה, הדינים ממלכות הממותקת בבינה, שהוכפלו דיניה מכוח התחברותה בזוהמה הקשה של נחש, הדינים שממלכות דמה"ד הבלתי ממותקת. ומתוך הזוהמה הקשה חזר לצבע שחור, מדה"ד הבלתי ממותק. ונמצא שהכול נמשך מאדום הראשון שבקו שמאל. כי לקה שהוכפלו דיניו בזוהמת הנחש, שמשם יוצא צבע השחור. וכל זה נברא ביום השני. והזוהמה נקרא אלוהים אחרים.

תלא) שחור חושך ביותר, שלא נראה הצבע שלו מתוך החושך. באיזה מקום נצבע צבע שחור וחושך הזה? אלא כשאדום הזה הותך בתוך התכלת, והתערבו הצבעים של אדום ותכלת, הותך היתוך של זוהמה, ממדה"ד, לתוך התהומות, המלכות דמלכות, ונעשו משם רפש וטיט. כמ"ש, ויגרשו מימיו רפש וטיט. ומתוך טיט הזה של התהום, יצא חושך הזה שהוא שחור, ולא שהוא שחור אלא שהוא חושך ביותר. כמ"ש, וחושך על פני תהום. נקרא חושך, משום שהצבע שלו חושך, והחשיך פני הבריות, שהוא זוהמת הנחש שגרם מוות לבריות. וזהו התכלת שהוא אדום ושחור. ומשום זה לא כתוב ביום השני, כי טוב.

חזרה לראש הדף
Site location tree