אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת תרומה, חלק ב' / תכלת

תכלת

תפא) כל הצבעים טובים, אם רואים אותם בחלום. חוץ מתכלת, משום שהיא כיסא, המלכות, לדון עליו דיני נשמות. מדרגת המלכות, האם אינה לבנה, שמקבלת מיסוד, לבן, חסד? אלא בשעה שעומדת לדון דיני נפשות, מפני עוונות התחתונים, אז היא בצבע תכלת.

תפב) בשעה שאדם רואה צבע תכלת, הוא נזכר לעשות כל מצוות אדונו. כמו נחש הנחושת, שבשעה שהיו רואים אותו, היו יראים לפני הקב"ה, ושומרים את עצמם מכל חטא. ובשעה שיראה הזו עלתה עליהם, מיד נרפאו. מי גרם אותם לירוא את הקב"ה? אותו הנחש, אותה הרצועה שהסתכלו בה. אף כן, תכלת כתוב בו, וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה'. מיראה שלו. וע"כ הייתה התכלת במשכן.

תפג) תכלת היא כיסא הדין. וכשהמלכות בצבע הזה, היא כיסא לדון בו דיני נפשות. לפי זה, מתי המלכות היא ברחמים? בשעה שהכרובים, זו"ן, מחזירים פניהם זה לזה, ומסתכלים פב"פ, אז מיתקנים כל הצבעים, ומתהפך צבע התכלת לצבע אחר. ומתהפך צבע ירוק לצבע זהב.

תפד) וע"כ בהפיכת הצבעים מתהפכת המלכות מדין לרחמים. וכן מרחמים לדין. הכול בהפיכת הצבעים. כמו שמסדרים ישראל תיקוניהם אל הקב"ה, כך עומד הכול, וכך מסתדר למעלה. וע"כ כתוב, ישראל אשר בך אתפאר. כי באלו הגוונים נמצא היופי של הכול.

חזרה לראש הדף
Site location tree