אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת תרומה, חלק ב' / ואכלת ושבעת וברכת

ואכלת ושבעת וברכת

תצט) ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך. האם טרם שאדם אוכל לשובע וימלא בטנו, לא יברך להקב"ה? ואיך כתוב, ואכלת ושבעת, ואח"כ, וברכת? אלא אפילו לא יאכל אדם רק כזית, ורצונו עליו, ושם האוכל ההוא לעיקר מאכלו הוא נקרא שובע, שכתוב, פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון. לא כתוב, לכל חי אכילה, אלא לכל חי רצון. ללמד, שרצון שנותן על אוכל נקרא שובע, ואפילו שאין לפני האדם אלא דבר מועט כזית ולא יותר, הרי הרצון של שובע נתן עליו. ומשום זה כתוב, ומשביע לכל חי רצון. רצון כתוב ולא אכילה. וע"כ, וברכת, שמחויב האדם לברך את הקב"ה, כדי לתת שמחה למעלה.

תק) ואכלת ושבעת, משמע שלשיכור מותר לברך ברכת המזון, משא"כ בתפילה, לשיכור אסור להתפלל, משום שהתפילה טובה בלי אכילה, משום שהתפילה עולה למעלה למקום שאין בו לא אכילה ולא שתייה, לבינה. וע"ז נאמר, שעוה"ב אין בו אכילה ושתייה. אבל בשאר המדרגות שלמטה יש אכילה ושתייה.

תקא) בברכת המזון נמצא, שטובה ברכה הנמצאת בשובע. משום שברכת המזון הוא במקום, שיש בו אכילה ושתייה, במלכות, שממנו יוצא מזון ושובע למטה. וע"כ צריכים להראות לפניו שובע ושמחה. אבל במקום שמגיעה התפילה אינו כן, כי עולה יותר למעלה, לבינה, שאין שם אכילה ושתייה, וע"כ שיכור לא יתפלל תפילה.

תקב) לשיכור מותר לברך ברכת המזון, שמשמע מהכתוב, ואכלת ושבעת וברכת. ואכלת, אכילה. ושבעת, שתייה, כי השובע ביין רווה, וזהו שיכור. שכתוב, וברכת את ה' אלקיך, את, רומז על המלכות, שבה אכילה ושתייה. ומשמע שברכת המזון צריכה שמחה ושובע, מהכתוב, אל הארץ הטובה. טובה, שובע, כמ"ש, ונִשׂבע לחם ונהיה טובים. משום זה צריכים שמחה ושובע.

חזרה לראש הדף
Site location tree