שמע ישראל
תרכג) כתוב, שמע ישראל, ה' אלקינו ה' אחד. וכתוב, שמע ישראל, היום הזה נהיית לעם. וכתוב, שמע ישראל, אתה עובר היום את הירדן. כל אלו שמע, שמע שאמר משה, למה הם? כי שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, לייחוד, אבל האחרים למה?
תרכד) כולם באים לדרוש, שמע ישראל של הייחוד, הייחוד של חכמה עליונה. ע' של שמע היא מאותיות גדולות, מרמז ייחוד אחד, כי שמע אותיות שֵם ע', שם, המלכות, ע' (70) שמות העליונים של ז"א, לכלול אותם. כי שם, המלכות, מתברך מהם ונכלל בהם, וצריכים לכלול אותם כאחד, במילה אחת שמע, בייחוד אחד.
תרכה) ע' השמות הם במרכבה העליונה, חג"ת דז"א שמחזה ולמעלה, מרכבה לבינה, ע"ב (72) שמות של ג' הפסוקים וייסע ויבוא ויט, ע' סנהדרין וב' עדים. ממרכבה עליונה מתברך שֵם, מלכות, ונכלל בהם. אחר שמע כתוב ישראל, בכלל, ז"א, שהוא ישראל סבא, שיהיה בכלל אחד עם מקום שהוא דבקות הכול. שז"א, ישראל, יהיה בדבקות עם ישראל סבא, שעולה ומלביש עליו. שמע ישראל רומז שעתה מתדבקת אישה בבעלה, המלכות, שנקראת שם, בז"א, שנקרא ישראל, ויהיה הכול בכלל אחד. וזהו פירושו של שמע ישראל של הייחוד. אח"כ מייחד ג' צדדים, ה' אלקינו ה' אחד, שהם או"א וז"א, שיהיה הכול אחד.
תרכו) שמע ישראל של כל שאר המקומות, אינם באופן זה, אבל כל האחרים באים לדרוש, וכולם במקום אחר התדבקו: שמע ישראל אתה עובר היום, שמע ישראל היום הזה נהיית לעם. וכולם במדרגה התחתונה התדבקו, המלכות, הנקראת שמיעה.
תרכז) היום הזה נהיית לעם. היית, היה צריך לומר, מהו נהיית? אלא בכל מקום, שכתוב עם רומז כאשר נשברו ליבם לעבודת הקב"ה, וע"כ כתוב נהיית. וכמ"ש, שְמָעוני אחיי ועמי. אם אחיי, למה עמי? ואם עמי, למה אחיי? אלא אמר דוד, אם ברצון תעשו, אתם אחיי, ואם לא, אתם עמי, שתשברו ליבכם לעבודתי. כך היום הזה נהיית לעם, ששברת ליבך לעבודת הקב"ה.
תרכח) שמע ישראל אתה עובר היום. הכול הוא במדרגה התחתונה, המלכות. ושמע ישראל של הייחוד הוא מדרגה עליונה, ז"א, הנכלל בישראל סבא. מה בין זה לזה? אלא שמע ישראל של הייחוד, אין בכולם כאופן הזה, כי הוא של מעלה ישסו"ת, ושל מטה, ז"א ומלכות. לקבל עליהם עול מלכות שמיים בכל אופן שיהיה. כי האדם צריך להיות מוכן בשעה ההיא, לייחד שם הקב"ה, ז"א, ולקבל עליו עול מלכות שמיים, מלכות.
תרכט) ובשעה שהאדם בא לקבל עליו עול מלכות שמיים, אז השכינה באה ושורה על ראשו, ועומדת עליו כמו עד, להעיד עדות לפני המלך הקדוש, שהוא מייחד שמו פעמיים ביום, ושמו מתייחד למעלה ולמטה כראוי. וע"כ, ע' משמע ישראל, מאותיות גדולות, ד' של אחד, מאותיות גדולות, שהם אותיות עֵד, להיות עד, לפני מלך הקדוש. הוי"ה אלקינו הוי"ה, הוא הייחוד בג' צדדים, או"א וז"א. וזהו הייחוד בג' צדדים, כמו שהעמיד רבי שמעון, והעיר בו בכמה מקומות. ואין לנו רשות להעיר בו יותר.
תרל) ודאי אדם שמייחד שמו של הקב"ה למעלה ולמטה, השכינה שורה על ראשו ומברכת אותו בשבע ברכות, כנגד ז"ס, וקוראת עליו, ויאמר לי, עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר.