אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת תרומה, חלק ב' / סודות ברכת המזון [רזין דברכת המזון]

סודות ברכת המזון [רזין דברכת המזון]

תשסט) פתח ילד ההוא בברכת המזון ואמר, כתוב אחד אומר, ואכלת לפני ה' אלקיך. וכתוב אחד אומר, ושמחת לפני ה' אלקיך. מקראות אלו היו מתקיימים כשישראל היו שורים בארץ הקדושה ונראים לפני הקב"ה בביהמ"ק, עתה איך הם מתקיימים? מי יכול לאכול לפני ה', ולשמוח לפני ה'?

תשע) תחילה כשיושב האדם על שולחנו לאכול, מברך המוציא. ולא מוציא. כתוב, בורא השמיים, ולא כתוב הבורא. עושה ארץ, ולא כתוב העושה ארץ. מה הטעם כאן, שאומרים המוציא?

תשעא) אלא כל הדברים שמעולם העליון הנסתר, בינה, מסתתרת הה' משם, שאין שם ה' הידיעה. להראות, כי מעולם הגנוז והנסתר הוא. וכל הדברים שמעולם התחתון, מלכות, שהתגלה יותר, כתוב עם ה', שכתוב המוציא במספר צבאם. הקורא למי הים. כולם מעולם התחתון הוא. ואם כתוב שֵם, הוא ג"כ עם ה', כגון, האל הגדול. וכאן שהוא בגלוי עם ה', משום שהוא מעולם התחתון. כי כיוון שאדם מברך השכינה באה לפניו.

תשעב) ומה שכתוב, ואכלת לפני ה' אלקיך. נכלל כאן, לדבר בדברי תורה, שכך צריך, משום שהקב"ה עומד לפניו, שכתוב, זה השולחן אשר לפני ה'. וכתוב, ואכלת שם לפני ה' אלקיך.

תשעג) ומשום שאדם עומד לפני אדונו, הוא צריך ג"כ לחון לעניים, לתת להם כמו שהקב"ה נותן לו לאכול. ויהיה כמי שאוכל לפני המלך הקדוש, וצריך שלא יהיה זולל על שולחנו, כי הזלילה הוא מס"א. וזה, הלעיטני נא, שהוא דרך זלילה. וכך צריך לס"א. שכתוב, ובטן רשעים תחסר. וע"כ כתוב, ואכלת לפני ה' אלקיך, ולא לפני ס"א. וצריך שלא יעסוק בדברים בטלים ובצורכי סעודה, וצריכים לעסוק בדברי תורה, כי כשנאמרים דברי תורה על השולחן נותן האדם כוח לאדונו.

תשעד) ושמחת לפני ה' אלקיך. בכוס של ברכה. כשמברך האדם בכוס של ברכה, צריך לשמוח ולהראות שמחה, ולא עצבות כלל. כיוון שנוטל אדם כוס של ברכה, הקב"ה עומד עליו, והוא צריך לעטוף ראשו בשמחה, ולברך על הכוס, במושב שלושה שאכלו כאחד, נברך שאכלנו משלו.

תשעה) ובטובו חיינו. בזה צריכים לכוון הרצון למעלה אל עתיקא דעתיקין, וע"כ הוא בדרך סתום, שאומר, ובטובו, ואינו אומר ובטובך. אומר, ובטובו, ולא מטובו, כי ובטובו, זהו ימין העליון, החסד, ומטובו, זהו מדרגה אחרת למטה הבא מצד ימין, היסוד. וע"כ צריך לומר, ובטובו. משום שבטוב, חסד, נבנה העולם, כמ"ש, כי אמרתי עולם חסד ייבנה, ובו הוא ניזון.

תשעו) שואל, למה נקרא טוב, ולמה נקרא חסד, שהם שני שמות? טוב, כשהספירה כוללת הכול בתוכה ואין האור מתפשט לרדת למטה. חסד, כשהאור יורד למטה, ועושה טוב לכל הבריות, לצדיקים ולרשעים, ואינו חושש, משום שאין בו דינים. ואע"פ ששניהם, טוב וחסד, הם מדרגה אחת שכתוב, אך טוב וחסד ירדפוני. אם אומר טוב, למה אומר חסד, ואם אומר חסד, למה אומר טוב? הלוא היה די באחד מהם? אלא טוב, שכולל הכול בתוכו ואינו מתפשט למטה, חסד, יורד ומתפשט למטה, וזן הכול, צדיקים ורשעים יחד. הטוב, הוא הארת חכמה הכלולה בחסד. והוא מאיר מלמטה למעלה, ולא למטה. אבל החסד מאיר מלמעלה למטה.

תשעז) שאומר, ובטובו חיינו, היה אפשר לפרש, שהשפע אינו יורד למטה לצדיקים ולרשעים, ע"כ חוזר ואומר, הזן את העולם כולו בטובו בחסד. כמ"ש, נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו. וע"כ אומר, הזן את הכול, לצדיקים ולרשעים, לכל. זו נקראת ברכת הימין, חסד. השמאל, גבורה ודין, אינו בברכת המזון. ומשום זה יד השמאלית לא תעזור ליד הימנית לשאת את הכוס.

תשעח) כיוון שברך ברכת המזון, צריכים להדביק את ארץ החיים, המלכות, בימין, שתהיה ניזונה משם, ולכלכל ולתת מזונות לכל. וע"כ ברכה השנייה היא ברכת הארץ. וצריכים להזכיר בה, ברית ותורה, על בריתך שחתמת בבשרנו ועל תורתך שלימדתנו, להראות שמטוב הזה ניזון ברית ותורה, שהוא תיקון של טוב הזה.

תשעט) מכאן למדנו, שנשים פטורות מברכת המזון לצאת ידי חובתן, כי אין בהן תורה וברית. ויחתום, על הארץ ועל המזון, כי דבקותם יחד הוא בחסד. על הארץ, זו היא ארץ החיים, המלכות. ועל המזון, זהו חסד. והם כלולים זה בזה בדבקות אחד.

תשפ) התפשטות הטוב הוא הודאה הנקרא חסד, כי כשהתפשט הטוב למטה מודים לו ע"ז, וע"כ הוא אומר, נודה לך על כך ועל כך ניסים ואותות שנעשו לנו מצד הטוב. והרי כתוב, נעימות בימינך נצח. הלוא נצח הוא בימין, ולא הוד? אלא כל אחד מראה על המקום שיצא ממנו. כי הנצח תוצאה ממלחמות, והמלחמות הם שמאל, וההוד תוצאה מהתפשטות החסד שהוא ימין. אבל מבחינתם עצמם, הנצח ימין וההוד שמאל. ובברכת המזון המדובר על המקום שההוד יצא משם, וע"כ הוא ימין.

תשפא) הנצח ימין, הרי כתוב בו, נעימות בימינך נצח. וכתוב, נעים זמירות ישראל, וזמירות הוא שמאל. א"כ האם הנצח שמאל? ומשיב, שכל שמאל נכלל בימין. כי נצח ימין ונעימות שהוא שמאל נכלל בו. אבל הודאה, הרי הוא מודה על הטוב שבימין, להראות שההוד יוצא משם, כי הוא תוצאה של התפשטות הטוב מימין. וזהו התפשטות הטוב שהתפשט בארץ החיים, המלכות.

תשפב) מהו הטעם שאין בברכת המזון שמאל, אלא ימין בלבד? משום שאין חלק לס"א במזון של ישראל, ואם היה מתעורר שמאל, היה הס"א מתעורר עימו, להיותו נמשך משמאל. וכבר הוא מכר בכורתו וחלקו ליעקב אבינו. וע"כ אנו נותנים למקטרג חלקו בזוהמה של מים אחרונים, ואם אין זוהמה בידיים שנרחצו, הרי חלקו במאכל שהידיים קרבו אליו. כי עכ"פ יש בהם שיורי מאכל.

הס"א יונקת משמאל, מקו שמאל שאינו נכלל בימין ע"י קו האמצעי, כי כל מגמתם להמשיך הארת החכמה שבשמאל מלמעלה למטה, ג"ר דחכמה. ומחמת חיסרון של חסדים, אין החכמה יכולה להאיר ומשפיעה דינים קשים. וזהו מידתו של עשיו. ויעקב, קו האמצעי, ממעט את קו השמאל מג"ר דחכמה, אבל משום זה הוא מייחד אותו בקו ימין, והחכמה מתלבשת בחסדים שבימין ומאירה בו"ק דחכמה. ונאמר בזוהר, שיעקב נקרא קטן, מחמת חיסרון ג"ר דחכמה, ועשיו נקרא גדול, מחמת התאמצותו לינוק מג"ר דחכמה, שהיא הבכורה של עשיו.

ויבוא עשיו מן השדה, קו שמאל, הנקרא שדה, והמשיך החכמה מלמעלה למטה, לקבל הג"ר דחכמה. ומחמת זה, והוא עייף. כי נמשכה לו חכמה בלי חסדים, שכולה דינים, והתעייף מזה עד למיתה. כמ"ש, ויאמר עשיו אל יעקב הלעיטני נא. שימשיך לו מהחסדים שלו, שנקראים לחם ונזיד עדשים. ויאמר יעקב, מִכרָה כיום את בכורתך לי. שיסגיר בידיו את הבכורה שלו, הג"ר דחכמה, המתמעטת בהכרח ע"י קו האמצעי. ואז ייחד השמאל עם הימין, וישפיע לו חסדים, שהוא מזון. וכתוב, ויאמר עשיו, הנה אנוכי הולך למות. כיוון שהדינים הנמשכים מג"ר דחכמה, שהיא בכורה, הם כל כך קשים עד מוות, למה זה לי בכורה. ויישבע לו, ע"ז שלא יחזור להידבק בבכורה. ואז נתן לו מזון, שהוא חסדים, ע"י הייחוד של ימין ושמאל. אמנם אם יעבור עשיו על השבועה ויחזור להמשכת הבכורה, אז מתקלקל המזון ומתהפך לזוהמה.

אין בברכת המזון שמאל, משום שאין חלק לס"א במזון של ישראל, כי הס"א הדבק בשמאל להמשיך מלמעלה למטה, הרי הוא מחוסר מזון, חסדים. ואם יש מזון, יש בהכרח ייחוד של ב' קווים ימין ושמאל, והס"א מסתלקת משם. כי מחמת חיסרון של מזונות שבשמאל, מכר עשיו את הבכורה ליעקב אבינו. הרי שבהתעוררות השמאל דס"א מסתלק המזון. וע"כ אנו נותנים למקטרג חלקו בזוהמה של מים אחרונים, כי רחיצת הזוהמה מהידיים, מורה, על המאכל המתקלקל מחמת הדבקות בשמאל של הס"א הנקרא זוהמה. ומרמזים לס"א שזהו חלקו, של הדבוק בו. אם עוד לא התדבק לגמרי בשמאל, שיהפוך המזון לזוהמה, הרי חלקו במאכל שהידיים קרבו אליו. ידיים מורים על המשכת החכמה מלמעלה למטה. ואע"פ שעוד לא המשיך מלמעלה למטה, אלא שהידיים קרבו להמשיך, מתקלקל ג"כ המאכל. ונעשה לחלקו של הס"א.

תשפג) וע"כ אין לס"א חלק עימנו, שלהיות חלקו בשמאל בלי ימין, אין לו חלק במזון, חסד. וכיוון שאין לו חלק עימנו, שכבר לקח חלקו בשמאל, אין לנו לעורר השמאל כלל, אפילו בהתכללות עם הימין ע"י קו האמצעי, כדי שלא יתעורר המקטרג לינוק ממזון שלו, מחסדים המלבישים החכמה שמשמאל, ואז יקבל ב' חלקים כבכור, אחד למטה, בשמאל בלי ימין, הנמשך מלמעלה למטה, ואחד למעלה, בחסדים המלבישים את הו"ק דחכמה, המאירה מלמטה למעלה, שהרי כבר מכר בכורתו ליעקב אבינו, מפני שראה ביעקב ב' חלקים חכמה וחסדים, המלבישים החכמה, והודה, שאין לו אלא חלק אחד, חכמה בלי חסדים, והולך למות. חלקו הוא למטה, בשמאל שממשיכים מלמעלה למטה, ואין לו למעלה כלום, שאין לו חלק בחסדים המלבישים את החכמה ע"י קו האמצעי, שהחכמה מאירה מלמטה למעלה. ישראל לקחו למעלה, ועשיו לקח למטה. וע"כ לא יתקרב השמאל כלל בברכת המזון. ועם זה תבין, שהבכור נוטל פי שניים, חכמה וחסדים. ושאר האחים רק חסדים בלבד.

תשפד) אחר שהתברך ארץ החיים מצד הימין, ומקבל מזון, אז מבקשים רחמים על הכול, ואומרים, רחם ה' אלקינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך, כי ממזון והכלכלה שבארץ החיים, המלכות, נקבל אנחנו, ישראל עמך, וביהמ"ק ייבנה למטה ברחמים האלו, שזהו, ועל ירושלים עירך.

תשפה) ובשבת שאין דין, שתהיה נו"ה בכלל חסדים, שנצח ימין כלול משמאל ותוצאה של דין ממלחמות, והוד תוצאה מהתפשטות החסדים למטה. נמצא שאינם חסדים ממש אלא בכלל חסדים. אבל בשבת שאין בו דין, אומרים רְצה והַחליצֵנו, רְצה נצח, והחליצנו הוד, להיותם אז נו"ה חסדי דוד הנאמנים, חסדים ממש, וע"כ, אל תהי צרה ויגון, כי אז רְצה ומודים, נו"ה, הם חסדי דוד, בלי התכללות דין כלל. ושים שלום, שאומרים בתפילה, בברכת עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו, יסוד, המשפיע חסדי דוד אל דוד, המלכות.

תשפו) ואח"כ אומרים, הטוב והמטיב, משום שהכול בא מצד ימין ולא מצד שמאל כלום. מי שמברך ברכת המזון, מקבל הברכות קודם כולם, קודם לעונים אחריו. ומתברך בכלל ברכת המזון, וע"ז יש לו אריכות ימים. מי שנוטל כוס של ברכה ומברך עליו, כתוב, כוס ישועות אשא. ישועות זהו ימין, מושיע מכל המקטרגים שבעולם, שכתוב, ותושע לו ימינו. וכתוב, הושיעה ימינך וענני.

חזרה לראש הדף
Site location tree