אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת תרומה, חלק ב' / משה לא מת

משה לא מת

תתפח) אמר רבי שמעון, משה לא מת. הרי כתוב, וימת שם משה, וכן בכל מקום קורא בצדיקים מיתה, מהו מיתה? מצידנו נקרא כן, אבל מצד העליונים, להיפך, שהתווסף לו חיים. מי שהוא בשלמות, שהאמונה הקדושה תלויה בו, אין מיתה תלויה בו ואינו מת. כמו שהיה ביעקב, שהיה בו אמונה שלמה, וע"כ לומדים שיעקב לא מת.

תתפט) כתוב, לא ייקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך, ויקרא את שמו ישראל. ישראל שלמות הכול, שהוא היעדר המיתה. שכתוב, ואתה אל תירא עבדי יעקב, ואל תיחת ישראל, כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שִׁביים.

תתצ) מכאן משמע, שיעקב לא מת. שכתוב, כי איתך אני. אני מורה על מלכות, שנקראת אני. אשרי חלקו שאדונו אמר לו כן. לא כתוב, כי איתי אתה, שהיה משמע שהיה דבוק בהקב"ה למעלה, אבל לא בהיותו במקומו למטה. אלא, כי איתך אני, שמורה שאדונו בא להתחבר ולדור עימו.

תתצא) כתוב, ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד. ושב יעקב, ששב להיקרא בשם אחר, שכתוב, לא ייקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל.

תתצב) ושב יעקב, ושב יעקב למקום שנלקח משם. ושקט, בעוה"ז. ושאנן, בעוה"ב. ואין מחריד, ממלאך המוות. שמשמע שהכול היה בו. הרי שיעקב לא מת. ואת זרעך מארץ שביים, כמו שזרעו בחיים, אף הוא בחיים. הרי שיעקב לא מת.

תתצג) והַבּריח התיכון בתוך הקרשים. אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושרייך בעֵת יאכלו. וכתוב, אי לך ארץ שמלכך נער ושרייך בבוקר יאכלו, אוי לעולם שאינם מביטים בעבודת אדונם, כי ריבונם משגיח בשבילם להטיב להם, שהניח לפניהם דברי תורה, ואינם מביטים.

חזרה לראש הדף
Site location tree