אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת תרומה, חלק ב' / מי מדד בשוֹעלו מים

מי מדד בשוֹעלו מים

תתקטז) מי מדד בשעלו מים. מים בינה, חסד. כולם במשקל אחד עולה. כי החסד נמשך מבינה. ושמיים בזרת תיכֵּן. שמיים ת"ת, שכתוב, תפארת ישראל. ע"כ כתוב בו, תיכן, שמתוכן בסדר לתפארת ויופי. וכל בשָליש עפר הארץ. זהו גבורה, קו שמאל, שמטרם שנכלל בימין, אינו מאיר, והוא כעפר הארץ. ושָקל בפֶלס הרים, הם שאר הכתרים, ספירות, נה"י. וגבעות במאזניים, שאר המרכבות, תחתונות מהם, שבמלכות ובי"ע.

תתקיז) בשעלו, רוח החכמה, שביל הסבך באפריון מתוקן. סבך, כל הקליפות. שביל הוא החכמה, שבכל מקום שהיא מאירה, מכלה משם כל הסבך, הקליפות. אפריון מלכות. שביל הסבך, החכמה, מתוקן במלכות, ולא במקום אחר. שעל, שביל החכמה. אף כאן, מי מדד בשעלו, פירושו חכמה.

תתקיח) ושמיים בזרת תיכּן. זרת, אלו הם חמישים שערים של הבינה, שהתפתחו והתפזרו לכל הצדדים. זרת, פיזור. וכל בשליש, רחמים, קו האמצעי, ת"ת, שכולל בתוכו שלושה קווים, שלמות הכול. ושקל בפלס. פלס, נו"ה.

תתקיט) יעקב, ת"ת, יצא מדין קשה, מגבורה, שהוא הופכי אליו. כי יצחק, גבורה, דין קשה אחז בחלקו. וזה הוא בלבד, והרי יצחק, גבורה, יצא מחסד. וכך בכל המדרגות, הדין יוצא מרחמים ורחמים מדין. אברהם ירש ירושת החסד, ויצא יצחק בדין מתוך החסד. יעקב יצא ברחמים מתוך דין קשה, יצחק. וכך הוא למעלה, במדרגות האצילות, שיוצא זה מזה, ויונק זה מזה, גבורה מחסד וחסד מגבורה, עד שניכר, שהכול הוא אחד, ומאחד תלויים כולם, והכול נמצא אחד.

תתקכ) ניכר שאין שלמות אלא כשנאחז זה מזה, חסד מדין ודין מחסד. קו אמצעי, רחמים, אוחז בשניהם, שמייחד ב' הקווים חסד ודין. לשכלל הכול, יעקב, קו האמצעי, מבריח מן הקצה אל הקצה, בריח התיכון, מבריח מן קיצו של החסד עד קיצו של דין הקשה. ואע"פ שהם הפכים זה לזה מקצה אל הקצה, הוא מבריח ביניהם ומייחד אותם זה בזה.

תתקכא) מרחק גדול כל כך לא נקרא בין החסד והדין, אלא מצידנו. ומצידנו ניכר הכול. כי בזה של מעלה הכול עולה במשקל אחד, אינו משנה ולא ישתנה, כמ"ש, אני הוי"ה לא שניתי. כל הנרות מאירים מאחד, מא"ס. ומאחד הם תלויים. וכל הנרות הם אחד, ולא צריכים להפריד ביניהם. ומי שמפריד ביניהם, כאילו נפרד מחיי העולם.

חזרה לראש הדף
Site location tree