כי תקנה עבד עברי

ב) כאן הזמן לגלות כמה סודות נסתרים של גלגול. כתוב, כי תקנה עבד עברי, שש שנים יעבוד, ובשביעית ייצא לחופשי חינם. כלומר, כשהנשמה מתחייבת בגלגול, מחמת עוונות או שלא השלימה בחייה התורה ומצוות, מחייבים אותה לחזור לעוה"ז ולהתלבש בגוף, לחזור ולהיוולד ולהשלים המוטל עליה בשבעים שנות חיים בעוה"ז. אם היא מצד המלאך מט"ט שבעולם הבריאה, הכלול שש מדרגות חג"ת נה"י, כתוב בו, שש שנים יעבוד, היא אינה מתחייבת בגלגולים אלא עד שמשלימה לתקן שש מדרגות, חג"ת נה"י, מהמקום שממנו נלקחה, ממט"ט.

ג) אבל צדיק שזכה לנשמה מצד השכינה, ממלכות דאצילות, השביעית לחג"ת נה"י דאצילות, אין בו מלאכה, אין בירורי מוחין נוהג בו, שהוא בחינת שבת. וכיוון שאין בו מלאכה, אין בו שעבוד. והנשמה שהיא משם, כתוב בה, ובשביעית ייצא לחופשי חינם, אין בה שעבוד.

ד) מהי התוספת אל הנשמה, שכתוב בה, לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמָתך? אתה ובנך ובתך, נר"ן דאצילות. עבדך אמָתך בהמתך, נר"ן דבי"ע. הרי שאפילו בנשמה דבריאה, ששם מט"ט, כתוב בה, לא תעשה כל מלאכה,
ויש בה ג"כ תוספת הזה שאין בה שעבוד, כמו נשמה דאצילות.

ה) על נשמה של צדיק נאמר, שהיא מאצילות, שאע "פ שהתחייב לרדת בגלגול בכל אלו, אפילו בעבד ואמה, ובבהמות שהם אופנים, בעולם עשיה, או בכל חיות שמהן הנשמות של בני אדם, כתוב בה, לא תעשה כל מלאכה. כלומר, שעצם הנשמה היא מאצילות, אלא שהתחייבה להתגלגל בעבד ואמה ובהמה. אז דינה, שאין בה מלאכה ושעבוד. אבל אם עצם הנשמה נמשכת מבי"ע, אז יש בה מלאכה ושעבוד. כמ''ש, לא תעבוד בו עבודת עבד. בצדיק, שהוא יום השבת, לא תעבוד בו עבודת עבד, שהוא מט"ט, יום החול.

ו) שבת היא בת יחידה, מלכות, בת זוגו של הצדיק, שהוא ג"כ שבת, כמ"ש, ובשביעית ייצא לחופשי חינם. א"כ מהו שכתוב בו, אִם אחרת ייקח לו? זהו ודאי ההבדל, שהיא חולו של שבת, ועליו כתוב, אם אחרת ייקח לו. כי יש חול אחר, שאינו נקרא חולו של שבת, אלא של טומאת שפחה. וחולו של שבת זהו אָמה שבבריאה, גוף של בת יחידה, שהבת יחידה, מלכות דאצילות, מתלבשת בה כמו נשמה בגוף. שעליה כתוב, אם אחרת ייקח לו.

ז) יש נשמה שנקראת אמה, ויש נשמה שנקראת שפחה, ויש נשמה שנקראת בת מלך. כל אחת נקראת ע"ש המקום שנמשכה משם, או שהתגלגלה לשם. וכאן יש איש, כמ"ש, ואיש אשר ימכור את בתו לאָמה, שכתוב בו, ה' איש מלחמה, כלומר ז"א דאצילות. ויש איש, שכתוב בו, והאיש גבריאל, שבעולם הבריאה. וכי ימכור איש, שהוא הקב"ה, את בתו, נשמה דאצילות, הנקראת בת יחידה, לאמה, כלומר שתתגלגל בעולם הבריאה, ששם גוף השכינה, שנקרא אמה.

ח) ומשום זה, נשמה שהתחייבה בגלגול, אם היא בת הקב"ה, שנמשכה ממלכות דאצילות, אל תאמר שנמכר בגוף נוכרי של קליפה, ששם שליטת היצה"ר, שמצד ס"מ, כי כתוב, אני ה' הוא שמי וכבודי לאחֵר לא אתן, לאחר שהוא יצה"ר. כי אם הנשמה היא מאצילות, אע"פ שהתגלגלה לעולם הבריאה, אין בה מלאכה, ואין בה שעבוד לקליפות.

ט) ואל תאמר שהגוף, שבו שורה בת מלך, שנקרא אמה, נמכר בכתרים התחתונים של הטומאה. כי עליה כתוב, והארץ לא תימכר לצמיתות, כי לי הארץ. גוף של בת מלך הוא מט"ט, והוא אָמה של השכינה, שהשכינה מתלבשת בו. ואע"פ שהיא נשמה של בת מלך השבויה שם,
היא באה שמה בגלגול. כמ''ש בה, וכי ימכור איש את בתו לאמה, לא תצא כצאת העבדים.

י) וכי ימכור איש, הקב"ה. את בתו, ישראל, שהם מצד הבת יחידה, שנמשכו מן המלכות. ואל תאמר, שייצאו לעתיד, כמו אלו שיצאו במנוסה ממצרים, שהיו מצד העבד, מט"ט, ע"ז כתוב, לא תצא כצאת העבדים. וכתוב, כי לא בחיפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון. כמו שהיה ביציאה מצד העבד מט"ט.

יא) אדם כשנולד, נותנים לו נפש מצד הבהמה מצד הטהרה, מצד אלו שנקראו אופני הקודש, מעולם העשיה. זכה יותר, נותנים לו רוח מצד חיות הקודש, מעולם היצירה. זכה יותר, נותנים לו נשמה מצד הכיסא, מעולם הבריאה. ושלושה אלו הם, אמה, עבד ושפחה של הבת מלך. כלומר, נר"ן, מהתפשטות המלכות בבי"ע. אמה, נשמה שבבריאה. עבד, רוח שביצירה. שפחה, נפש שבעשיה.

יב) זכה יותר, נותנים לו נפש בדרך אצילות, מצד הבת יחידה שנקראת בת מלך, המלכות דאצילות. זכה יותר, נותנים לו רוח דאצילות, מצד עמוד האמצעי, ז"א, ונקרא בן אל הקב"ה, כמ"ש, בנים אתם לה' אלוקיכם. זכה יותר, נותנים לו נשמה מצד או"א, בינה, כמ"ש, וייפח באַפיו נשמת חיים. חיים הם י"ה, או"א, שעליהם כתוב, כל הנשמה תהלל יה, ונשלם בהם השם הויה. כי רוח ונפש דאצילות הם ו"ה, ונשמה דאצילות הוא י"ה, שביחד הם הויה.

יג) זכה יותר, נותנים לו הויה במילוי אותיות כזה, יוד הא ואו הא, שהוא אדם, בגי' מ"ה (45), בדרך אצילות של מעלה, כלומר, ז"א כשמלביש או"א עילאין שהם חכמה, אותיות כ"ח מ"ה. ונקרא בצורת אדונו. ועליו כתוב ורְדוּ בדגת הים, ובעוף השמיים, ובכל חיה הרומשׂת על הארץ. זהו ששליטתו בכל הרקיעים ובכל האופנים והשׂרפים והחיות ובכל הצבאות והכוחות של מעלה ומטה. ומשום זה כשהאדם זכה בנפש מצד הבת יחידה, כתוב בו, לא תצא כצאת העבדים.