אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת משפטים, חלק א' / גורן ויקב

גורן ויקב

תיג) משה, עבד הנאמן, עליך עבד עברי, כתוב, הענֵק תעניק לו. הענק לו, תעניק לבניו, את דברים הנסתרים האלה. ומגורנך, בגורנה של תורה שלך. ומיִקְבך. בגורן ויקב הכתוב מדבר על דרך שלימדו בעלי המשנה, בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר.

גורן זכר, ז"א. פסולת גורן דינים דדכורא, הנמשכים משורוק. יקב נוקבא, מלכות. פסולת היקב דינים דנוקבא, הנמשכים מחיריק.

תיד) יק"ב ראשי תיבות ייחוד קדושה ברכה, של הקב"ה, ושכינה, מלכות, היא ברכה של הקב"ה, כשהיא בימין, חסדים. והיא קדושה של הקב"ה כשהיא בשמאלו, בחכמה. והיא ייחוד של הקב"ה, כשהיא בקו האמצעי. כך עולות האותיות של הקב"ה במספר יב"ק (112), אותיות יקב. הקב"ה בחשבון יב"ק. כי הקב"ה ז"א, והנוקבא החשבון דז"א.

תטו) מי שהוא בקי, אותיות יקב, בהלכה, בשכינה, הקב"ה עימו, שבזכותה לא יזוז ממנו לעולם. שיש הלכה, שהיא נערה, משמשת שלה מצד הנער, מט"ט שבבריאה, ועליה אמרו הלָכה כפלוני, שסובבת על הנערה שלה. אבל הלכה של משה היא שנאמר בה, הלָכה למשה מסיני, מפי הגבורה נתן לך הקב"ה בתו, השכינה.

תטז) משום זה על הלכות אחרות כתוב, רבות בנות עשו חיל. על הלכה שלך כתוב, ואת עלית על כולָנה, שהתגברה על כולן בגבורה. ה' עימך גיבור החיל. היתקן בך, והשלים בניין המלך, השכינה. כי הוא בונה את בניינו על פיך ועל ידך.

תיז) פתח משה ואמר, המלאך הגואל אותי מכל רע, שהוא השכינה, שכתוב בה, וייסע מלאך האלוקים, יברך אתכם בעוה"ב, בינה. ויִדְגו לרוב בקרב הארץ, בעוה"ז, מלכות. שיהיו ממשלתכם בשני עולמות שאתם חיים. שמי שהוא מעוה"ז, מלכות, נקרא חי, כמ"ש, עץ חיים היא למחזיקים בה. חיים בבינה, חיים כאן, במלכות.

תיח) משא"כ מי שמלובש בקליפות של עור בשר עצמות וגידים של גוף השָפל, שהרוח מת שם, כמו מת שאינו רואה, אינו שומע, אינו מדבר, ואין לו תנועה בכל האיברים שלו, כך הרוח אינו רואה מה שלמעלה ממנו, שלומדים עליהם, דע מה למעלה ממך, עין רואה, ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבים.

תיט) כמה מלאכים הולכים עימו, כמ"ש, כי מלאכיו יצווה לך. ואין לו רשות בגוף הזה, להסתכל בהם ולשמוע קולם, שהם חיות אש מדברות ומקדשות ומברכות להקב"ה ולישראל יחד. כש"כ לשכינה שהיא עליהם, וכש"כ להקב"ה, שהוא למעלה משכינה, שבה מקבל תפילות ישראל.

תכ) ובשביל העוונות היו מתלבשים באלו הקליפות כמו האדם, שעוונות אבותיהם בידיהם. שאוחזים מעשה אבותיהם בידיהם.

תכא) לעת"ל, כתוב, ולא ייכָּנֵף עוד מוריך והיו עינייך רואות את מוריך. כי כשאתם בעוה"ז, מלכות, שאין לכם קליפות, ועורות, יש לכם רשות להסתכל בבני העולם, ובני העולם יש להם רשות להסתכל בכם. ומשום זה נאמר עליכם, שאתם חיים, והעולם שלכם הוא עולם החיים. אבל עולם השפל הזה, הוא עולם המתים, שכל האלוהות של אוה"ע, מבלעדי ה', כולם מתים.

חזרה לראש הדף
Site location tree