אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת ויקהל, חלק ב' / תחיית המתים

תחיית המתים

תצג) בזמן שיתעוררו מֵתי עולם ויזדמנו בארץ הקדושה, יקומו מחנות כולם על ארץ הגליל, משום ששם עתיד מלך המשיח להתגלות, משום שהוא חלקו של יוסף, ושם נשברו תחילה, שמשם הוגלו תחילה מכל מקומותיהם, להתפזר בין העמים, כמ"ש, ולא נֶחְלו על שֵבר יוסף, לכן עתה יִגְלו בראש גולים.

תצד) יקומו שם העומדים לתחייה, משום שהואחלקו של אותו שהושׂם בארון, שכתוב, ויִישֶם בארוןבמצרים. ואח"כ נקבר בארץ הקדושה, כמ"ש, ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם. ויוסף עמד בקיום הברית יותר מכל השבטים.

תצה) ובזמן ההוא, שיתעוררו כל המחנות על ארץ הגליל, יילכו כולם זה לחלק אבותיו, וזה לחלק אבותיו. שכתוב, ושבתם איש אל אחוזתו. ויכירו זה את זה. ועתיד הקב"ה להלביש לכל אחד ואחד לבושים מעשה רוקם. ויבואו כולם וישבחו לאדונם בירושלים. ויתחברו שם המונים. וירושלים תתפשט לכל הצדדים, יותר ממה שהתפשטה בעת שהתחברו שם בשובם מהגלות.

תצו) כיוון שיתחברו וישבחו לריבונם, הקב"ה ישמח עימהם, שכתוב, ובאו ורִנְנו במְרום ציון. ואח"כ כתוב, ונהרו אל טוּב ה'. כל אחד ואחד לחלק שלו ולחלק אבותיו. ונחלתם של ישראל תהיה עד רומי הגבוהה, ושם ילמדו תורה. וכתוב, הקיצו ורַנְנו שוכני עפר. ונחלת ישראל תגיע עד רומי הגדולה, ושם ילמדו תורה, כלומר, שיכבשו אותה וישיבו אותה לקדושה.

חזרה לראש הדף
Site location tree