ויראת מאלקיך

תיב) כתוב, את ה' אלקיך תירא ואותו תעבוד. וכתוב, ויראת מאלקיך. ממקום המתחבר ומקיף למוח שמבפנים, שהוא השכינה, הנקראת אלקים, ומסביב לה מקיף אש, בעניין אש המקיף לנוגה, שמשם נמשך הדין לרשעים. מאלקיך, אש המקיף, יש יראה זו לירוא מפניו, כי שם שורה הדין. והוא דין הנשאב מדין של מעלה שבמקום הזה.

תיג) ג' מיני אש יש כאן:

א.אש המקבלת אש בשמחה, ושמחים זה בזה באהבה,

ב. אש, שנראה בה הנוגה, השכינה, היא אש העומדת בשמחה תוך אש הפנימית, אש הראשונה,

ג. אש המסבבת לנוגה, השכינה, ובאש הזו שורה יראת הדין להכות הרשעים.

שני פירושים על נוגה:

א.היא קליפה הקרובה לקדושה, שחציה טוב וחציה רע,

ב. השכינה נקראת נוגה.

וכאן נוגה פירושה שכינה, חכמה תתאה. ויש ג' בחינות אש, שפירושו דינים:

א.אש בקו ימין, הנמשך מנקודת החולם,

ב. אש בקו שמאל, הנמשך מנקודת השורוק, מטעם חוסר חסדים,

ג. אש מקו האמצעי, הנמשך מנקודת החיריק, שמסיבתו נעשה הייחוד של ימין ושמאל. ומגביל השמאל שלא יאיר אלא מלמטה למעלה.

ואש המקבלת אש בשמחה, היא האש שבקו ימין, המקבלת האש שבקו שמאל בשמחה רבה, כי האש שבקו שמאל משלימה אותה בהארת החכמה. וכן אש השמאל מקבלת אש הימין בשמחה, שהיא נשלמת על ידה בחסדים. וע"כ שמחים זה בזה באהבה. כי משלימים זו את זו.

אש, שנראה בה הנוגה, השכינה, חכמה תתאה, המקבלת מקו שמאל. ונודע שאין החכמה מתגלה אלא בעת גילוי הדינים דנקודת השורוק. שהנוגה, חכמה תתאה, אינה נראית אלא באש דנקודת השורוק, הנמשך אליה מקו שמאל. היא אש העומדת בשמחה תוך אש הפנימית, אש הראשונה. כי היא אותה האש דקו שמאל מנקודת השורוק העומד עם אש הפנימית דקו ימין בשמחה גדולה.

אש המסבבת לנוגה, האש דקו האמצעי שמסבב אותה ומגביל אותה שלא תאיר מלמעלה למטה, אלא מלמטה למעלה, ובאש הזו שורה יראת הדין להכות הרשעים, שמענישה הרשעים העוברים על גבול שלה.

תיד) ארבעה צבעי אש, לבן אדום ירוק שחור, הם אחד, שכל אחד נכלל מארבעה צבעים, חו"ג תו"מ.

תטו) וביראה ההיא צריך לשים רצונו ביראה ואהבה ביחד, לירוא בצד זה הנמשך משמאל, ולאהוב בצד זה, הנמשך מימין, ובאלו הצבעים, שגם במלכות יש ארבעה צבעים חו"ג תו"מ. ויראה ההיא תהיה לירוא מעונש, יראה תחתונה, שמי שעובר על מצוות התורה, נענש משמאל. כי כשמתחיל צד ההוא להכות אינו נשקט, עד שמכלה אותו מעוה"ז ומעוה"ב. וע"כ צריך לירוא מאש הזה, שהיראה שורה בו.

תטז) מאש השלישית מתפשטת אש לחוץ של אלוהים אחרים. וע"ז כתוב, לא תיראו את אלוהי האֱמורי. כי אסור לירוא ממנו. ואש הזה של היראה, אש שלישית, היא קודש ומשתתפת בקדושה. וזו היא שמסבבת לנוגה. שלולא אש הזאת, לא היה מתייחד הימין עם השמאל. וע"כ היא קדושה, אע"פ שמגבילה את הנוגה, שלא תאיר אלא מלמטה למעלה.

אבל אש אחרת שמבחוץ, שמתחברת לפעמים באש הזאת של היראה, ולפעמים עוברת ממנה, ואינה מתחברת עימה. וכשהעוונות גורמים שאש החיצונית מתחברת באש הזו של היראה, אז היא אש החשכה ומחשיכה ומכסה האורות של אלו האחרים שבנוגה, כמ"ש, ואש מתלקחת, ואינה עומדת תמיד בקביעות.

תיז) אהבה שורה לאחר שזכה ביראה. כיוון ששורה יראה על ראשו של אדם, שהוא משמאל, מתעורר אח"כ אהבה, ימין, ז"א מבחינת החסד שבו. שמי שעובד מתוך אהבה, מתדבק במקום עליון למעלה, ומתדבק בקדושה של עוה"ב, בינה, משום שעולה להתעטר ולהתדבק בצד ימין, חסד דז"א, שעליו שורה הבינה.

תיח) עבודה מצד היראה היא מכובדת, אבל אינה עולה להתדבק למעלה בז"א. וכשעובד מאהבה, עולה ומתעטר למעלה ומתדבק בעוה"ב. וזהו אדם המזומן לעוה"ב. אשרי חלקו. כי הוא שולט על מקום היראה, כי אין מי ששולט על מדרגת היראה אלא אהבה, הימין, הייחוד דז"א ומלכות.

תיט) וצריך לאותו שראוי לעוה"ב, לייחד שם הקב"ה, ולייחד איברים, זו"ן, ומדרגות עליונות או"א, העליונים ותחתונים לכלול אותם כולם, ולהכניס כולם בא"ס, לקשור קשרים. כמ"ש, שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד.