הרקיע שעל המלכות
שלט) הרקיע העומד על הגן, עומד על ד' ראשי חיות, ד' אותיות מרג"נ, מיכאל גבריאל רפאל נוריאל, הרקיע שעל המלכות. והם נקראים עליונים כלפי אלו שבגן עדן התחתון. והרקיע ההוא שעל המלכות דאצילות, נרקם בצבעים קדושים, בדומה לרקיע שעל הגן למטה, שיש בו ד' צבעים. וכן הרקיע העליון שעל המלכות נרקם בצבעים. כל הבחינות הנוהגים ברקיע שעל גן עדן התחתון, נוהגים גם ברקיע העליון שעל המלכות דאצילות.
שמ) ברקיע שעל המלכות העליונה, מסתכלים ארבע חיות, וכל אלו צבאות שלמטה. כשהרקיע ההוא מאיר בגווניו ומתנוצץ, בד' צבעים, חו"ג תו"מ שברקיע עצמו המאירים דרך הפתחים. אז יודעים כל המרכבות וכל הצבאות והמחנות שטֶרף שלהם מזדמן. כי הם מקבלים מהפתחים. רקיע זה מרוּקם בכל הצבעים הקדושים, ד' אורות חו"ג תו"מ, בו עומדים ארבע פתחים, שבכל פתח מאיר גוון אחד. והאורות הם רשומות בארבע אותיות מתנוצצות.
שמא) פתח אחד עומד לצד מזרח, ת"ת, ובו בפתח עומדת אות אחת, כמו ברקיע שעל הגן. אלא ששם עומדת אות ר', ראש המילה של רפאל, וכאן אות א', ראש השם אדנ"י. ואות זו מתנוצצת ועולה ויורדת בפתח זה. פתח זה מאיר ומתנוצץ מהתנוצצות עליון, מצבע אחד שבחו"ג תו"מ שבאורות הרקיע עצמו, ואות א' הזו מתנוצצת ובולטת בתוכו. והיא עולה ויורדת ונרשמת בפתח ההוא.
שמב) הפתח השני רשום לצד צפון, גבורה, ובו עומדת אות ד' של השם אדנ"י. עומדת ומתנוצצת, עולה ויורדת, ולוהטת בפתח שבצפון. לפעמים נוצצת בהתנוצצות, ולפעמים מסתתר אור ההוא ואינו מאיר. כי ד' היא הפתח בצפון, קו שמאל, וכשיש לו חסדים, הוא מאיר. וכשאין לו חסדים מימין, אינו מאיר. וע"כ נקרא דלת, לשון דלות. כי החכמה שבשמאל אינה מאירה בלי חסדים. וע"כ אות זו אינה עומדת בקיומה תמיד. ואות זו נרשמה בפתח ההוא.
שמג) הפתח השלישי הוא פתח העומד לצד מערב, מלכות, ובו עומדת אות אחת, שנרשמה ומאירה בפתח ההוא, אות נ' שבשם אדנ"י, ואות זו נוצצת בהתנוצצות בפתח ההוא.
שמד) הפתח הרביעי עומד לצד דרום, חסד, ובו עומדת רשימו של נקודה תחתונה אחת קטנה, הנראית ואינה נראית, וזוהי אות י', שבשם אדנ"י. כשהמלכות בייחוד עם ז"א בשילוב של ב' שמות יאהדונה"י, אז נראית י' של אדנ"י, כי אז היא מקבלת חכמה מאות י' הראשונה. ואם אינה בחיבור עם הוי"ה, אינה נראית. ואלו ארבע אותיות אדנ"י, מתנוצצים לארבעה צדדים ברקיע הזה, באלו ד' הפתחים שבסיומו.
שמה) ברקיע הזה רשומות אותיות אחרות בכתרים על ראשם, והם כ"ב אותיות מתעטרות בכתרים. שכ"ב אותיות הם ז"א, הכלול ברקיע המלכות הזה. והכתרים שעליהן הם בינה, שהיא כתר ז"א, כי השורש של כל אות הנקרא כתר, הוא מבינה. הרקיע הזה נוסע וסובב על חיות, שהם ברשימות האותיות בחשבון של הייחוד, בצירוף אחד של א"ב, שהן א"ט ב"ח ג"ז ד"ו.
ד' צירופים א"ט ב"ח ג"ז ד"ו רומזים על ג' קווים חב"ד ומלכות המקבלת אותם, שהם ארבע חיות המסבבים את הרקיע של המלכות דאצילות.
א"ט רומז על חכמה, שיש לה ט"ס המתחילות מחכמה ולמטה, והכתר, השורש שלה, מלובש בפנימיותן, שהוא א'. באופן, אשר א"ט רומז לכתר המלובש בתוך ט"ס החכמה. והוא קו ימין, פני אריה.
ב"ח רומז על בינה, שיש לה ח"ס המתחילות מבינה ולמטה, וכ"ח, השורשים שלה, מלובשים בפנימיותן, וכ"ח אלו הם ב', באופן, אשר ב"ח רומז לב"ס כו"ח, המלובשות בפנימיות ח"ס הבינה. והוא קו שמאל, פני שור.
ג"ז רומז על דעת, שיש לה ז"ס המתחילות מחסד ולמטה, וכח"ב, השורשים שלה, מלובשים בפנימיותן, וכח"ב אלו הם ג'. באופן אשר ג"ז רומז לג"ס כח"ב, המלובשות בפנימיות ז"ס הדעת. והוא קו אמצעי, פני נשר.
ד"ו רומז על מלכות, שיש לה ד"ס שמחזה ולמטה דז"א שהם תנהי"מ, וו"ס חב"ד חג"ת מלובשות בפנימיותן, וחב"ד חג"ת אלו שהם ו'. באופן אשר ד"ו רומז לו"ס חב"ד חג"ת, המלובשות בפנימיות ד"ס המלכות, והיא מקבלת מכל ג' פנים אריה שור נשר, והיא עצמה פני אדם.
שמו) אלו האותיות א"ט ב"ח ג"ז ד"ו מסבבים את הרקיע באותיות אחרות עליונות קדושות סתומות, שהן מבינה, ואלו אותיות האחרות הסתומות מסבבות לרקיע ההוא, ואז נראות בגלגול אלו האותיות א"ט ב"ח ג"ז ד"ו, שמתגלגלות ממקום למקום בזה אחר זה בג' קווים, המכונה גלגול, ורשומות ברקיע הזה.
שמז) בשעה שהאיר הרקיע הזה, מאירים בו ארבעה סודות, ארבע אותיות הוי"ה של שמות הקדושים, שהן צרופות בצירופים, י"ב (12) צירופי שמות הוי"ה של ל"ב (32) שבילים. שמאיר בי"ב שמות אלו, ל"ב שבילי החכמה. אז יורד טל, שפע קדוש, מהרקיע הזה, באלו האותיות של השם הקדוש, בי"ב צירופי הוי"ה, וניזונים כל המרכבות וכל הצבאות והמחנות הקדושים, ומקבלים כולם בשמחה.
שמח) בשעה שהדין תולה, אלו האותיות מסתתרות ונגנזות תוך ארבע, אותיות אבג"ד שהן השורשים, נעלמות ונגנזות, והן נשארו טחז"ו, ענפים בלי שורשים. כשאלו אבג"ד נגנזו והסתתרו, התעורר קול אחד מצד צפון, ששם הדינים, ויודעים שהדין שורה על העולם. ברקיע הזה נרשם צבע אחד, הכלול מכל הצבעים, כלומר, המלכות, המקבלת מכל ג' הקווים, ג' צבעים.
שמט) כשנוסע הרקיע ההוא מצד מזרח, קו האמצעי, ארבעה ראשים, ד' השורשים, שבארבע אותיות אבג"ד, נוסעות כולן במסעות ועולות בעלייה של מעלה, שמסתלקות למעלה, והארת חכמה מסתלקת, מסיבת הסתלקות השורשים של א"ט ב"ח ג"ז ד"ו. ואח"כ האותיות אבג"ד חוזרות ונראות בתוך הענפים בשלמות, כמו בסוד הראשון, א"ט ב"ח ג"ז ד"ו, ונרקם מהם הרקיע, אז הוא מאיר באור החכמה.
בהופעת קו האמצעי, צד מזרח, יש ב' פעולות:
א.למעט כל החכמה שבקו שמאל ע"י גילוי המנעולא שבמסך שלו,
ב. להמתיק המנעולא במפתחא, שבזה מחזיר הו"ק דחכמה שתאיר בקו שמאל ע"י חיבורו עם הימין.
פעולה א' של קו האמצעי, שבסיבתה מסתלקת כל החכמה, ואז מסתלקים כל ד' השורשים אבג"ד מענפים ט' ח' ז' ו', כלומר, כל הארת החכמה. ואח"כ בפעולה ב', אחר שממשיך המפתחא ומייחד ב' הקווים זה בזה, וחוזר החכמה להתגלות, שנאמר, האותיות אבג"ד חוזרות ונראות בתוך הענפים בשלמות, שהן חוזרות ומתגלות עם שורשיהן א"ט ב"ח ג"ז ד"ו.
שנ) וכשהרקיע ההוא האיר כבתחילה באותיות א"ט ב"ח ג"ז ד"ו, כולם חוזרים, ושואגים לטרוף טרף ומזון. כיוון שהם שואגים ומעלים קול, הקול ההוא נשמע למעלה למעלה, ואז לוקח ברכות וקדושות, מי שראוי לקחת.
שנא) האותיות א"ט ב"ח ג"ז ד"ו מסתובבות ומתגלגלות על ג' קווים, ומסבבות רקיע שעל המלכות, והן עומדות לצד דרום. כיוון שאלו האותיות עומדות לצד דרום, עולות ונוצצות בהתנוצצות ולוהטות. אז באמצע הרקיע ההוא נרשמה רשימה אחת, והרשימה הזו היא אות י'. כיוון שאות זו נרשמת ונראית, אז לוהטות אחריה ג' אותיות אחרות הו"ה. ומאיר שם הוי"ה.
שנב) אלו האותיות הוי"ה נוצצות באמצע רקיע, עולות ויורדות ולוהטות בי"ב להטים, בי"ב צירופי הוי"ה. אז אחר שאלו לוהטות י"ב פעמים, יורדת הארת החכמה, ונכללת באלו האותיות של י"ב צירופי הוי"ה, ומתעטרת בהן ואינה נודעת, אז כל החילות וכל המחנות בשמחה ומעלים שירות ותשבחות.
שנג) הרקיע הזה נוסע שנית, ומסבב ומתגלגל על ג' קווים. ואלו אותיות הראשונות א"ט ב"ח ג"ז ד"ו, כולן נכללות באלו אותיות עליונות שהן השם הקדוש הוי"ה, ומסבבים רקיע. ואלו האותיות הוי"ה, שהיו עומדות באמצע, שהן השם הקדוש, נרשמו לצד צפון, שמאל, נרשמו ולא נרשמו, כי אין מי שיסתכל בצד ההוא, להמשיך חכמה, שהיא ראייה, כולם מתכסים מחכמה ואומרים בקול נעימות, ברוך כבוד ה' ממקומו.
מתכסים בצד צפון, קו השמאל, ואומרים, ברוך כבוד ה' ממקומו. ומתכסים בכל הצדדים ואומרים, ברוך כבוד ה' ממקומו. כי צד צפון כלול בכל ג' הצדדים, כי אין החכמה מגולה אלא במלכות, המקבלת מג' קווים, ולא בג' קווים עצמם.
שנד) אחר שהזוהר ביאר הפעולות שנעשו ברקיע בג' צדדים מזרח דרום צפון, שהם ג' קווים, מבאר עתה הפעולות הנעשות ברקיע בשליטת צד המערב, המלכות, המקבלת מכל ג' הצדדים ביחד. ואומר, הרקיע הזה מסבב כמקודם ומתגלגל מצד לצד בכל ד' צדדים, עד המערב, מלכות. אז עולה קול נעימות של מחנות מלאכים רבים מצד זה ולכל ד' הצדדים, מזרח דרום צפון ומערב. בשעה ההיא הרקיע מאיר באור אחר, גדול יותר ממה שהיה מאיר בג' צדדים, כי בו מתגלה אור החכמה, שאין מקום גילוי שלה אלא במלכות. ועומד בהארה בצבע אחר הכלול מכל הצבעים. כי המלכות כלולה מכל ג' צבעים שבג' קווים.
שנה) ואלו האותיות הוי"ה עולות למעלה ברקיע, עולות לז"א, ומקבלות מז"א אות אחת עליונה, המתחברת בשם זה של אלו האותיות הוי"ה. כי אע"פ שאלו האותיות הן של שם הקדוש, הוי"ה, עכ"ז זהו שם שנכלל למטה ברקיע של המלכות, משום שהשם הזה נכלל למעלה בז"א ונכלל למטה במלכות. וכשהשם נכלל למטה במלכות, עולות אלו האותיות הוי"ה לקבל אות אחת מז"א, כי מהאות הזו ניזונות אלו האותיות הוי"ה שלמטה במלכות. והאות הזו היא אות ו', שיורדת למלכות, ומתחברות האותיות הוי"ה באות הזו, והוי"ה, שהו' המחובר עם הוי"ה שבמלכות, מורה על ז"א, בעניין, הוא ובית דינו. ואז כולן בעטרה אחת ונעשה שם שלם.
שנו) השם הוי"ה למטה שלם ואינו שלם, כי הוא שלם מבחינתו עצמו, ואינו שלם להיותו כלול במלכות. שם שלם הוא בחמש אותיות והוי"ה, שהו' מז"א מחוברת בהוי"ה, מורה על ז"א ובית דינו, המלכות, זכר ונוקבא ברמז. כי הו' רומזת על זכר, הוי"ה רומזת על נוקבא. שםשלם לגמרי, הוא בתשע אותיות, שהן הוי"ה אלקים, שהוי"ה רומזת על זכר ואלקים על נוקבא. זהו שם שלם לגמרי. שם האחר, והוי"ה, הוא רק ברמז, שהו' רומזת על זכר, והוא בחמש אותיות. אבל שם של תשע אותיות הוי"ה אלקים, שלם לגמרי.
שנז) כיוון שמתחברים האותיות והוי"ה, מאיר רקיע בל"ב אורות, ל"ב נתיבות החכמה, אז הכול בשמחה, הכול עומדים בסוד אחד, למעלה ולמטה, כל אלו המרכבות וכל אלו המחנות כולם עומדים בשלמות, וכל המדרגות מתוקנות על מקומן, כל אחת ואחת כראוי.
שנח) ברקיע של המלכות עומד בצד צפון, מקום הארת החכמה שבמלכות, שלהבת אחת המאירה שאינו שוקט לעולם. שהוא גזר הדין, שמשם מתגלה החכמה, שהדין הזה מכונה שלהבת. והוא רשום באותיות אחרות לימין, והם עשר שמות ועולים לשבעים שמות, שהם יוצאים מע"ב (72) שמות של השם ע"ב. וכולם רשומים ברקיע הזה, ומאירים כולם יחד.
שנט) מהרקיע הזה נוסעים כל הרקיעים שלמטה שלצד הקדושה, עד שמגיעים לאלו רקיעים אחרים של הצד האחר, והם נקראים יריעות עיזים, כמ"ש, ויעש יריעות עיזים לאוהל על המשכן.
שס) יריעות המשכן הן יריעות הנקראות רקיעי החיות של משכן הקדוש. יריעות עיזים הן רקיעים אחרים של צד האחר. אלו רקיעים דמשכן הם עניין המרכבות של רוחות הקדושים, ואלו רקיעים שמבחוץ, יריעות עיזים, הם מאירים בדברי העולם, שהם תשובה ועבודת הגוף של בני העולם. ואלו מכסים על הרקיעים שבפנים, יריעות המשכן, כקליפה המכסה על המוח. רקיעים שבפנים הם קרום קלוש העומד על המוח, והם נקראים שמיים להוי"ה, לשם אחד הוי"ה, זה שלמטה במלכות.
שסא) רקיעים אחרים יש למעלה, רקיעים פנימיים, רקיעים דז"א, רקיעי החיות, שהם השם הקדוש הוי"ה, בעניין חיות הגדולות העליונות, חג"ת ומלכות שמחזה ולמעלה דז"א. ואלו הם אותיות העליונות בסודות התורה, הכלל של כ"ב אותיות חקוקות ורשומות, היוצאות מהרקיע השמיני, בינה, רקיע שעל חיות עליונות חו"ג תו"מ דז"א, רקיע שאין לו מראה, זה נסתר וגנוז אין בו צבע.
שסב) כל הצבעים יוצאים מהרקיע השמיני, בינה, ובו עצמו אין צבע, אינו נראה ואינו מתגלה. זה הוא שהוציא כל המאורות, כי כל המוחין
מג' קווים דבינה יוצאים, ובו עצמו אינו נראה לא אור ולא חושך. ולא שום צבע כלל. חוץ מנשמות הצדיקים, הרואות מהרקיע התחתון, רקיע של המלכות, כמאחורי הכותל, את האור שמוציא ומאיר רקיע העליון הזה, בינה, ואור של הבינה, שאינו נפסק, אין מי שיידע אותו, אין מי שיעמוד בו.
שסג) מתחת רקיע דבינה, כל הרקיעים השתכללו בשם זה שנקראים שמיים. ואלו נקראים השמיים, אלו שהשם העליון נקרא בהם, הוי"ה שבז"א. אלו שהשם הקדוש, מלכות, מתעטר בהם, כי הרקיעים דמלכות מקבלים מרקיעים דז"א. וע"כ כתוב, השמיים שמיים להוי"ה, לגניזה זו שברקיע העליון, בינה, העומד עליהם.
שסד) עד הרקיע דבינה, כמ"ש, השמיים שמיים להוי"ה, לשם הקדוש הוי"ה, כי הקב"ה, בינה, נקרא בשמות. ושם פירושו השגה. כי כל מה שלא נשיג לא נקרא אותו בשם. מכאן והלאה, אחר הבינה, אין חכם שבתבונתו יוכל לדעת ולהשיג כלל, חוץ מהארה אחת מועטת, שאינו מספיק להתיישב בו. אשרי חלקו מי שנכנס ויצא וידע להסתכל בסודות ריבונו, ולהתדבק בו.
שסה) בסודות אלו יכול האדם להתדבק באדונו, לדעת שלמות החכמה בסוד עליון כשעובד לאדונו, בתפילה, ברצון בכוונת הלב הוא מדבק רצונו כאש בגחלת, לייחד אלו רקיעים התחתונים שמצד הקדושה ממלכות, לעטר אותם בשם הוי"ה, אחד תחתון שברקיעים דמלכות, ומשם והלאה לייחד אלו רקיעים דז"א העליונים הפנימיים, שיהיו כולם אחד ברקיע ההוא העליון דבינה, העומד עליהם.
שסו) ובעוד שפיו ושפתיו נעות, יכוון ליבו, ורצונו יעלה למעלה, לייחד הכול בסוד הסודות, ששם נתקעים כל הרצונות והמחשבות, הנמצא בא"ס. ולכוון בזה בכל תפילה בכל יום, לעטר כל ימיו בימים העליונים חג"ת נהי"מ בעבודתו.
שסז) בלילה ישים רצונו, שנפטר מעוה"ז, ונשמתו יוצאת ממנו, ויחזיר אותה לאדון כל. משום שבכל לילה עומדת המלכות לכלול בתוכה נשמות הצדיקים. שנשמות הצדיקים עולים למלכות במ"ן בכל לילה.
שסח) סוד הסודות לדעת לאלו חכמי לב. רקיע התחתון שבנקודה עומד, שהיא המלכות, כלול מלמעלה ומלמטה, והיסוד שלו למטה, כמו נר המעלה אור שחור, להתאחד באור לבן שעל אור השחור, מלמעלה, ויסוד שלו למטה בפתילה בשמן. אף נקודת המלכות, יסוד שלה למטה. ביום היא נכללת מלמעלה, מז"א, בלילה נכללת מלמטה, מאלו נשמות הצדיקים.
שסט) וכל דברי העולם חוזרים כולם אל העיקר והשורש, שמשם יצאו. וכמה לילות עתידים כל אחד ואחד לקחת מה שראוי לו. כי בלילה הולך כל דבר לשורש שלו. כי הנפש הולכת ומשוטטת וחוזרת לשורש שראוי לה למעלה, והגוף נשאר שקט כאבן וחוזר למקום הראוי לו שישרה עליו, כלומר, הס"א שישרה עליו לאחר מותו. ומשום זה הגוף חוזר לצד שלו, והנפש חוזרת לצד שלה.
שע) הגוף שחזר לצידו, שורה עליו הס"א. ומשום זה נטמאו ידיו, וצריך לרחוץ אותן, כי בלילה חוזר כל דבר למקומו, לשורשו. ונשמות הצדיקים עולות וחוזרות למקומן, לשורשן, למלכות שמשם נולדו. ומתעטרת בהן המלכות, ונכללת מכל הצדדים, מלמעלה ומלמטה. אז עולה כבוד הקב"ה ומתעטר מכל.
שעא) בלילה שולטים ממונים, שהתמנו על אלו נשמות הצדיקים, להעלות אותן למעלה, ולהקריב אותן קורבן ניחוח אל אדונם. ממונה עליון שהתמנה על אלו המחנות, שמו סוריא. כיוון שהנשמה עולה בכל אלו הרקיעים, אז מקרבים אותה אליו, ומריח בה, כמ"ש, והריחוֹ ביראת ה', כמו שעתיד לעשות בעולם המלך המשיח. ועל ידו עוברות כל הנשמות, שהן בפיקדון על ידו, להתקרב למלכות.
שעב) וכל הנשמות כשהתקרבו למלכות, ונראות שם. אז כל הנשמות נכללות בנקודת המלכות, ולוקחת אותן בפעם אחת, כמי שבולע דבר הנבלע. והיא מתעברת עימהן כאישה המתעברת. עניין זה ליושבֵי על מִדין, כשהנקודה הזו מתעברת כאישה המתעברת, היא נהנית מהנאה שנכללה בה נשמה מעוה"ז. באלו המעשים ובתורה שעסקה בה ביום. ולוקחת רצון של עוה"ז ונהנית בו בשמחה ונכללת מכל הצדדים מלמעלה ומלמטה.
שעג) אח"כ המלכות מוציאה אותם לחוץ, ומולידה אותן כבתחילה. כי הנשמות הן תולדות המלכות, והנשמה היא עתה חדשה כבתחילת לידתה. וכמ"ש, חדשים לבקרים. שסובב על הנשמות, שהן חדשות בכל בוקר, משום שכתוב, רבה אמונתֶךָ. שהמלכות, הנקראת אמונה, היא רבה, שיכלה לכלול הנשמות ולהכניס אותן לתוכה, ולהוציא אותן כשהן חדשות. וע"כ מקבלת אחרות מלמעלה ביום.