אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת ויקהל, חלק ב' / מאוֹרי האש

מאוֹרי האש

רנז) אחר שיצא השבת, צריך האדם להבדיל בין קודש לחול, משום שניתנה רשות לממונים שלמטה לשלוט על העולם, ובכל מעשה העולם. וצריכים להראות הייחוד במקום קדוש בקדושה העליונה, השבת, ולהבדיל את התחתונים מייחוד העליון, ולברך על מאור האש.

רנח) משום שכל אש אחרת נסתרת ונגנזת ביום השבת, חוץ מאש אחת שבקדושה עליונה, שמתגלה ממסך דחיריק שבקו אמצעי דבינה שחזרה לחכמה, ונכללת בקדושת השבת, שהיא המלכות המלבישה את הבינה. וכשאש הזאת מתגלה, כל אִשות אחרות נסתרות ונגנזות לפניו. ואש ההיא של עקידת יצחק, של קו אמצעי, העוקד וקושר את קו השמאל, יצחק, שלא יאיר אלא מלמטה למעלה, כדי שיכלול בימין. שהיא מתלהטת על המזבח ביום השבת.

כלומר, שאש המזבח, הבוער גם בשבת, הוא נמשך מאש של קו האמצעי למלכות, הנקראת מזבח. ומשום זה צריך לברך על מאור האש במוצאי שבת. ואש הזו אין הכוונה על אש של חול, אלא על אש של שבת, שאש הזאת היא אש היוצאת מאש של מעלה, שנמשך מקו אמצעי אל המזבח, המלכות.

רנט) וזוהי אש הסובלת אש, האש שבמלכות. וכיוון שאש זה היוצא מאש של מעלה, מקו האמצעי, מתברך בברכת האור, אז כל שאר האִשות האחרות יוצאות ומתמנות במקומן. כלומר, שניתנה להם רשות להאיר.

הדינים מכונים אש, כי הם משולים לאש. כמו אש הגשמי, בעת שהיא מתוקנת כראוי, אין לך דבר טוב בעולם, יותר ממנה לקיום כל המציאות. ואם אינה מתוקנת כראוי, אין לך משחית ומכלה את המציאות גדול ממנה. כך הדינים העליונים, בעת שהם מתוקנים כראוי, כל שלמות קיום המציאות הרוחנית תלויה בהם. כגון, הדינים המתוקנים בקו האמצעי, שבהם כופה את קו השמאל להתחבר עם קו הימין. נמצא גורם בזה להארת החכמה, אשר אינה מאירה כלל בלי חסדים שבימין. והארת החכמה היא מקור כל המוחין דגדלות שבפרצופים העליונים. הרי שכל השלמות תלויה בדינים המתוקנים ההם.

ואם הדינים העליונים אינם מתוקנים, כל העונשים וכל הסתלקות האורות מעליונים באים מהם. ובזה נבין הברכה, בורא מאורי האש, שמברכים במוצאי שבת, שהוא על האש המתוקן הזה שבמלכות, היוצא מאש של מעלה, מקו האמצעי, ואז נעשה בזה תיקון לכל אשות, היוצאות ממלכות שיכלו להאיר, כגון ארבעת מלאכי המרכבה דמלכות, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, שהם מאירים, שאז הארת החכמה שבמלכות הרוכבת עליהם, מתגלה.

רס) באותה שעה שאנו מברכים על האש, מזדמנים ארבע מרכבות, ארבע מחנות למטה, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, שכל אחד מהם ממונה על מחנה מלאכים. ומאירים מאש שבמלכות שהתברכה, והם נקראים מאורי האש. משום שהארתם נמשכת מאש של המלכות שהתברכה. משום זה צריכים לָכוֹף ארבע אצבעות של יד ימין, ולהאיר אותם מתוך אור הנר, שמתברך. כי זה רומז, אשר אש הזאת המתברכת, הנמשכת מאש של מעלה, קו האמצעי, גורמת למיעוט הג"ר שבהארת החכמה שבשמאל. וכפיפת אצבעות רומזת למיעוט הג"ר.

רסא) ואלו אצבעות רומזים לאלו מאורי האש, לארבע מרכבות, שמאירים ושולטים מתוך אור הנר שהתברכה. ומשום שהן מדרגות שלמטה, לכן, כשהאדם מראה אצבעותיו לפני אור הנר, צריך לכוף אותן לפניו, משום שהאור הזה שולט עליהן והן מאירות ממנו.

הארת החכמה שבמלכות מכונה מאור האש, מטעם, כי אין הארת חכמה יוצאת אלא מקו שמאל. ואין קו שמאל יכול להאיר, אלא ע"י הכרעת קו האמצעי במסך דחיריק שלו, שזה אש. הרי שהארת החכמה אינה מאירה זולת ע"י האש דקו האמצעי. וע"כ מכונה חכמה זו בשם מאור האש. ונודע, שאין החכמה מאירה אלא במלכות. ע"כ מכונה המלכות מאור האש או אור הנר.

ד' מלאכים, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, הם ג' קווים נה"י ומלכות, המקבלת אותם בעת שהם עולים ומלבישים נהי"מ של המלכות. ואז מתגלה עליהם המלכות בהארת חכמה שלה, כמו המלך המתגלה לעם במרכבה שלו. ולפיכך הם נקראים מרכבה של המלכות. ונאמר, ואלו אצבעות רומזים לאלו מאורי האש. שארבע אצבעותיו של אדם מצד אחוריהן, שבמקום הציפורניים, רומזות לאלו ארבעה מלאכים מרכבת המלכות, שעליהם מתגלה הארת החכמה שבמלכות. כמ"ש, וראיתָ את אחוריי ופניי לא יֵיראו.

ונאמר, צריך לכוף אותן לפניו, הרומז על מיעוט הג"ר שבהארת החכמה המתגלה על האצבעות. כי להיות המלכות בבחינת מאור האש, זה גורם להם כפיפה, מיעוט הג"ר. משום שהאור הזה שולט עליהן, חכמה שבמלכות מכונה מאור האש, משום שאינה מאירה זולתו. וא"כ היא מוכרחה להאיר כהכרעת קו האמצעי רק בו"ק דג"ר, רק מלמטה למעלה, בכפיפת אצבעות. ולא מלמעלה למטה, ג"ר דג"ר, בזקיפת האצבעות.

רסב) בשאר הברכות, כגון בברכת כוהנים, צריכים לזקוף האצבעות. כדי להראות קדושה עליונה של מדרגות העליונות השולטות על הכול, המדרגות דימין דז"א, הממשיכות הקדושה שלהן מאו"א עילאין, שהם קודש. שהשם הקדוש, המלכות, מתעטר בהן ומתקדש בהן. והתברכו כל המדרגות יחד, ומאירים מתוך המאור העליון, ג"ר דבינה, שורש כל החסדים. ומשום זה צריכים לזקוף האצבעות למעלה. וכאן צריכים לכוף האצבעות לפני הנר, כדי להראות המדרגות של מטה, שהן ד' המרכבות, המאירים מתוך המאור שלמעלה, המלכות, שמכאן שולטים ומאירים ממנה, והם מאורי האש.

כי ע"י הכרעת קו האמצעי את ב' הקווים ימין ושמאל, מיתקנים אורותיהם. שהאור דקו ימין, חסדים, יאיר מלמעלה למטה בג"ר ממש. והאור דקו שמאל, הארת חכמה, לא יאיר אלא מלמטה למעלה, בו"ק דחכמה. והארת החכמה אינה מאירה אלא במלכות, בעת שהיא רוכבת בד' מרכבות שלה, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל. ונמצא, שהאורות שלמעלה ממלכות, אור החסדים וקו ימין, מאירים מלמעלה למטה, שזה זקיפת האצבעות. משא"כ באור המלכות, הארת החכמה וקו שמאל, המתוקנת להאיר רק מלמטה למעלה, צריכים לכוף האצבעות, המורה על הרכנת הג"ר ומיעוטם.

רסג) בכל יום אנו מברכים מאורי אור. כלומר, יוצר אור, יוצר המאורות, שהם אורות עליונים שעומדים באור הראשון, חסד. ומתברכים כל המדרגות ומאירים כולם יחד ממאור העליון, בינה. אבל אלו שכאן, נקראים מאורי האש. ומשום זה אנו מברכים, בורא מאורי האש.

רסד) למה, בורא מאורי האש, ולא, מאיר מאורי האש? הרי הם מאירים מאש של המאור המבורכת, האש הנמשכת מקו האמצעי? אלא כיוון שנכנס השבת, אז כל המדרגות שלמטה, ד' מרכבות, וכל המאירים ושולטים מהארת האש הזאת, כולם נכנסים ונכללים בנר, המלכות, ונסתרים ונגנזים ונשמרים בה. ואינם נראים בה, אלא נקודה ההיא לבדה, המלכות, וכולם נסתרים בה בכל יום השבת.

ביום השבת המלכות עם ז"א בזיווג פב"פ, ואין ניכר בה שמאל כלל. ולא עוד אלא כל המדרגות שנמשכות מהארת החכמה שלה, הנקראת מאורי האש, כולן נכללות ונבלעות בה ואינן נראות. באופן, שנשאר במלכות מעצמה רק עצם הנקודה שבה.

רסה) כיוון שיוצא השבת, המלכות מוציאה אותם מאורי האש לכל אחד ואחד, כאילו נבראו בשעה ההיא. ויוצאים כולם ונבראו כבתחילה, והתמנו על מקומותיהם לשלוט. אז מתברכת הנר ההיא והם מתכופפים לפניה, להאיר, בכפיפת האצבעות. כיוון שמאירים אז מתמנים כל אחד ואחד על מקומו.

רסו) כעין זה, אלו מדרגות העליונות, הנקראות מאורי אור, שולטים ביום, ומאירים ממאור העליון, בינה. ובשעה שהחשיך הלילה, מאור העליון ההוא אוסף אותם ומכניס אותם בתוכו, עד שמאיר היום. כיוון שמברכים ישראל על האור ביום, אז מוציא אותם בשלמות הארתם. ועכ"ז מברכים יוצר המאורות, ולא אומרים, בורא, אע"פ שמתחדשים בכל בוקר. ובמוצאי שבת אומרים בורא, משום שמאורי האש הם מדרגות שלמטה, של אחוריים, ובאורות דאחוריים ייתכן לשון בורא. כמו, בורא חושך.

רסז) באצבעות נרמזות מדרגות עליונות של מאורי אור, ומדרגות תחתונות של מאורי אש. מדרגות העליונות נודעות בזקיפת האצבעות למעלה, הרומז על הארת ג"ר, שהיא מלמעלה למטה. ובזקיפות האצבעות מתברכות מדרגות עליונות ומדרגות תחתונות יחד. ובהשפלת האצבעות, הרומז על ו"ק, שמאיר רק מלמטה למעלה, מתברכות להאיר רק מדרגות תחתונות לבד, המלכות והמרכבות הנמשכות ממנה. כי אין הארת החכמה נגלית אלא רק במלכות.

חזרה לראש הדף
Site location tree