אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת פקודי, חלק ב' / שׂערה שבתפילין [שערא שבתפלין]

שׂערה שבתפילין [שערא שבתפלין]

329.הקב"ה נותן שליטה לס"א, וצריכים להכניע את רוח הטומאה מכל הצדדים. בוא ואומר לך סוד אחד, ולא ניתן לגלותו חוץ לאלו קדושים העליונים.

330.לרוח הטומאה נתן הקב"ה שליטה, שישלוט בעולם בכמה אופנים, ויכול להזיק, ואין לנו רשות להתנהג עימו בביזיון, כי צריכים להישמר ממנו, שלא יקטרג עלינו בקדושה שלנו. וע"כ יש לנו סוד אחד, שצריכים לתת לו מקום קטן בתוך הקדושה שלנו, כי מתוך הקדושה יוצאת שליטתו.

331.צריכים בתוך התפילין להצניע שערה אחת של עגל, שתצא לחוץ, ותהיה נראית. כי חוט השערה הזו אינו מטמא, חוץ אם השערה ההיא מתחברת ונעשית כשיעור, אבל פחות מזה אינו מטמא. והשערה ההיא צריכים להכניסה בתוך קדושה העליונה שלנו, ולתת לה מקום, כדי שלא יקטרג עלינו בקדושה שלנו.

332.ומקצת שערה תצא לחוץ מן התפילין, שתהיה נראית. כי כשהס"א רואה האדם ההוא בקדושה העליונה, והחלק שלו משתתף שם, אז לא יקטרג עליו, ולא יוכל להרע לו למעלה ולמטה, שהרי נתן לו מקום. ואם לא נותנים לו חלק בקדושה הזו, הוא יכול להרע לו למטה, ועולה ומקטרג עליו למעלה. ואומר, פלוני, שהוא מקדש עתה, כך וכך עשה ביום פלוני, וכך הם חטאיו. עד שמגיע הדין על האדם ההוא, ונענש על ידו.

תחילה צריכים להבין, מה שלפעמים אנו אומרים, שגילוי המלכות דמדה"ד, הנקראת מנעולא, הוא תיקון לכל המוחין, ולפעמים אנו אומרים, שגילוי הדינים דמנעולא, מטמא ומפריד הזיווג הקדוש, וכן שמביאה מיתה על האדם. והעניין הוא, כי גילוי המנעולא, המביאה טומאה או מיתת האדם, אין זה נעשה בפעם אחת, אלא ע"י חטאיו של אדם. הוא גורם גילוי המנעולא למעלה הרבה פעמים, ומחיבור כל אלו הגילויים מצטרף שיעור מספיק. עד להוציא רוח החיים מהאדם.

ועם זה תבין, שגילוי המנעולא, שבמסך דחיריק המתקן את המוחין, הוא פחות מכשיעור שיטמא ויבריח האורות, וע"כ אפשר לשמש עימה לצורך תיקון המוחין. ולא עוד שלא יצויר כלל תיקון המוחין בלעדיה.

שׂערות העגל זה גילוי המלכות דמדה"ד. כי העגל רומז על העגל שעשו ישראל בכתוב, אלה אלוהיך ישראל, בהמשכת החכמה מלמעלה למטה, שעליה כתוב, אם לא תיטיב, אלא שתמשיך החכמה מלמעלה למטה, אז, לפתח חטאת רובץ. שתיגלה לבסוף המלכות דמדה"ד. וע"כ נבחנת לשערות העגל, הסערה שבאה עם מעשה העגל.

ונאמר, שאין לנו רשות להתנהג עם רוח הטומאה בביזיון, כי מתוך הקדושה יוצאת שליטתו. כי גילוי המנעולא הוא תיקון הקדושה, שנעשה ע"י קו אמצעי. וע"כ אין אנו יכולים לנהוג ביזיון במקטרג, ללעוג עליו ולא לעשות עסק עימו. כי מכוח שכבר נמצא גילוי המנעולא בקדושה, הוא יכול תמיד לקטרג, להזכיר עוונותיו של האדם, המספיקים לשיעור כזה, שיבריחו ממנו אורות החיים. וזהו שנאמר שכיוון ששורש הגילוי כבר בקדושה, ע"כ צריכים לפחד מפני קטרוגו.

צריכים בתוך התפילין להצניע שערה אחת של עגל, שתצא לחוץ, ותהיה נראית.כי שערת העגל רומזת על גילוי מנעולא. אבל התפילין, שהם ג' קווים המתוקנים למעלה בגילוי הזה, ע"ז צריכים אנו לתת שערת עגל בתוך התפילין, וצריכים לגלות אותה לחוץ מן התפילין, שאז יראה המקטרג, שאנו משתפים את חלק קטרוגו בתוך תיקון הקדושה. וא"כ לא יוכל לעשות ממנו קטרוג להרע לאדם.

וכדי שלא להתמיה, איך אפשר שגילוי מדה"ד דמנעולא יימצא בקדושה, לאחר שנודע שבכל מקום שנגלית, היא מטמאה. ע"ז נאמר, כי חוט השערה הזו אינו מטמא, חוץ אם השערה ההיא מתחברת ונעשית כשיעור. שיש שיעור לטומאה, הנעשית ע"י ריבוי עוונות התחתונים, אבל פחות מזה אינו מטמא. ותיקון שערת העגל הוא פחות מכשיעור הזה, וע"כ אינה מטמאה.

333.וכך היו עושים ישראל, שהיו יודעים סוד זה. כשהתחילו להתקדש בקדושה עליונה ביוה"כ, היו משגיחים מיד לתת חלקו למקום ההוא, ולתת לו חלק ביניהם, כדי שלא יימצא מקטרג עליהם, ולא יבוא להזכיר עוונותיהם של ישראל. כמה אגודות וכמה מחנות הם, המוכנים לקחת הדבר ממנו כשבא לקטרג. אשרי חלקו של מי שיכול להישמר, שלא יזכרו עוונותיו למעלה, ולא ישגיחו עליו להרע.

335.ביום רה"ש נידון העולם, והקב"ה יושב ודן כל העולם. וס"א עומד מצד זה, ומשגיח על כל אלו שנידונו למיתה, ונרשמים לפניו. ובשעה שישראל מעוררים רחמים בקול שופר, אז מתערבב לו הכול, שאינו יודע ואינו משגיח באלו שנידונו. עד שלאחר כל אלה אינם חוזרים בתשובה, ונגזר עליהם מיתה, יוצאים כתבים מבית המלך ונמסרים לס"א. כיוון שהכתבים נמסרו לו, אינם חוזרים עד שנעשה הדין.

336.וישראל כולם צריכים להישמר מהמקטרג.כש"כ אדם לבדו. כי בסוד העליון של מעלה צריכים להישמר, משום שיש לו שורש בקדושה, ולתת לו שעיר אחד בכל חודש, כשהלבנה, המלכות, צריכה להתחדש, כדי שלא יקטרג על ההתחדשות, וייקח חלקו מן השעיר. והלבנה הקדושה, המלכות, תינק בקדושה להתחדש כראוי.

337.וכשמתחדשת בכל חודש, נקראת נער. והס"א, שתמיד בטומאה ואינו יוצא ממנו, נקרא מלך זקן וכסיל. ומשום זה ישראל הקדושים, שהם עם אחד בייחוד קדוש, הקב"ה נותן להם עצה להינצל מהכול. אשריהם בעוה"ז ובעוה"ב, כמ"ש, ועמֵךְ כולם צדיקים, לעולם יירשו אָרץ, נצר מטעיי מעשה ידיי להתפאר.

חזרה לראש הדף
Site location tree