אתה נמצא כאן: קבלה לעם / ספריית כתבי מקובלים / קבלה לעם / זוהר לעם / פרשת פקודי, חלק ב' / בלכתם ילכו

בלכתם ילכו

405.בלכתם יֵלֵכו ובעומדם יעמודו. בלכתם של חיות, כשהחיות הולכות, האופנים ילכו. וע"כ בלכתם ילכו ובעומדם יעמדו, משום שכל מסעיהם של האופנים הם במסעיהם של החיות. והקיום שלהם אינו במקומם עצמם אלא הכול תלוי בחיות. והחיות והאופנים הולכים ביחד.

406.כ"ד (24) משקופים, חללי הפתחים
של המשמרות העליונים, נמצאים בתוך משקוף אחד שבצד מזרח. לפתח שומרים כ"ד משמרות הנסתרים בתוך כוח השלהבת המקיפה וסובבת בתוך המשקוף שמצד מזרח. משקוף, פירושו חלל.

407.וכ"ד אדנים תחתיהם, ועל האדנים עומדים כ"ד עמודים. אלו הם העומדים תמיד ואינם פורחים באוויר כאלו האחרים. והם הנקראים עומדים, כמ"ש, ונתתי לךָ מהלכים בין העומדים האלה. ואלו העמודים עומדים על אלו האדנים. ומסבבים בהם, כדי להתקיים במקומם.

ד' החיות שמחזה ולמעלה דז"א, יש בהם י"ב (12) פנים, כי אע"פ שיש שם פני אדם בכל אחת, עכ"ז כל בחינות המלכות שמחזה ולמעלה שלה נחשבות לחג"ת דמלכות, אריה שור נשר. ובחינת המלכות עצמה, מחזה ולמטה, חסרה שם, באופן שנבחן שיש ד' חיות, שנא"ן, שאין בכל אחת אלא רק חג"ת שמחזה ולמעלה, אריה שור נשר, שהם י"ב פנים. אמנם גם מחזה ולמטה, יש ג"כ אותן י"ב בחינות, אבל הן רק שנא"ן, שיש שם רק כללות של פני אדם, שהוא ן' של שנא"ן, ולא פני אדם ממש. והם הי"ב שבמלכות. והם מכונים אופנים.

ואלו ב"פ י"ב, שבז"א ובמלכות, נכללות זו מזו, ונעשות כ"ד. וע"כ יש כ"ד בחינות בז"א וכ"ד בחינות במלכות, חיות ואופנים שבז"א, וחיות ואופנים שבמלכות. וכן החיות לבדן שבז"א, כלולות מכ"ד, והאופנים לבדם כלולים מכ"ד. ועד"ז חיות ואופנים שבמלכות. ואלו החיות והאופנים מכונים ג"כ עמודים ואדנים. שעמודים הם חיות, והאדנים אופנים. וכן מכונים משקופים ומשמרות, שמשקופים הם אדנים ואופנים. ומשמרות הם עמודים וחיות. כי המשקופים חללים, שהמשמרות נמצאות בתוכם, כמו יתדות העמודים בתוך חללי האדנים.

ונאמר, כ"ד משקופים, חללי הפתחים, של משמרות העליונים, נמצאים בתוך משקוף אחד שבצד מזרח, בז"א שהוא מזרח. כי המשקוף כלול מחו"ג תו"מ, שבכל אחד חג"ת, והם י"ב, וכשנכללות עם י"ב שבמלכות הם כ"ד. ונאמר, לפתח שומרים כ"ד משמרות הנסתרים בתוך כוח השלהבת המקיפה וסובבת בתוך המשקוף שמצד מזרח. המשקוף הוא אדנים, כוחות הדין המתגלים בקו שמאל. וע"כ מכנה אותו כאן כוח השלהבת, שהמשמרות, העמודים, נסתרות בשלהבת שמצד מזרח, מז"א. וע"כ ביאר כ"ד עמודים וכ"ד אדנים דז"א. ועתה מבאר כ"ד עמודים וכ"ד אדנים דמלכות.

תחת העמודים והאדנים דז"א נמצאים ג"כ כ"ד אדנים, ועל האדנים עומדים כ"ד עמודים, ממש כמו בז"א, כי כלולים זה מזה. אלא ההפרש הוא, כי העמודים ואדנים דז"א, שהם המשקופים והמשמרות, פורחים באוויר, שפורחים ונוסעים בסדר ג' קווים בג' מקומות, בכניסת י' באור במקום החולם, ונעשה אויר. ויציאת הי' מהאויר במקום השורוק. אבל עמודים ואדנים של המלכות, אינם פורחים באוויר, מטעם שהמלכות אינה עושה שום פעולה, אלא מקבלת ג' הקווים שבז"א. וע"כ הם נמצאים בה במנוחה, עומדים.

אמנם אין הפירוש, שהעמודים והאדנים, החיות והאופנים, שבמלכות, הם תמיד עומדים בה. אלא יש ב' מצבים במלכות:

א.המלכות בו"ק, מאירים בה חג"ת נה"י דז"א, ואז נבחנים החיות והאופנים שלה, שהם חיות ואופנים דז"א, שפורחים באוויר כמו בז"א.

ב.מלכות במצב יום השביעי, שמשיגה נה"י דכלים וג"ר דאורות עד שמלבישה לאמא עילאה. ואז מאירה בעצמה מאמא עילאה, ואז העמודים והאדנים שלה במנוחה, שאינם פורחים באוויר כעמודים וכאדנים דז"א. וכאן מדבר ממצב
הב' דז"א.

בהבחן בין משקופים ומשמרות מבואר ההפרש בין המשכן שעשה משה, ז"א, ובין ביהמ"ק שבנה שלמה, המלכות. המשכן, ו"ק דמלכות, ובנה אותו משה בו"ק שלו, חג"ת נה"י דז"א. ע"כ אין העמודים והאדנים שבמשכן במנוחה, אלא שנפרקים בכל מסע ומתוקנים בחזרה בכל חנייה, כדרך החיות והאופנים דז"א, שהם נוסעים ממקום למקום. אבל ביהמ"ק שבנה שלמה, היה בג"ר, כמו בשבת, אשר העמודים והאדנים שלה הם עומדים במנוחת עולמים. משום שאז האירה בחינתה עצמה בלבוש לאמא עילאה. ואז נקרא שלמה, המלכות, איש מנוחה.

408.כשאלו העמודים עומדים על מעמדם, כל השליטים העומדים עליהם, המשמרות שבז"א, מעופפים ופורחים בכל העולם ומשגיחים בעיניים. ואלו המקשיבים לקולות, מעלים דברים למעלה, כמ"ש, כי עוף השמיים יוליך את הקול. ומשום זה, אלו האדנים נמצאים בקיום תמיד. שמתחלקים לבחינת ראייה, חכמה, ולבחינת שמיעת קול, חסדים. שיש מהם שהם בשליטת החסדים, ויש מהם שהם בשליטת החכמה.

409.כתוב, בלכתם ילכו, בלכתם של החיות. ובהינשאם מעל הארץ יינשאו האופנים לעומתם, כמו שהחיות נוסעות ועולות, כך האופנים. כי רוח החיה באופנים, רוח הקודש, המלכות, הנושב ומכה בכל האופנים, שילכו. נמצא, שכל מי שהוא במדרגה עליונה, הוא נושא מי שנושא אותו. הארון היה נושא את מי שנושא אותו. אף כאן החיות היו נושאות את האופנים.

410.למה כתוב, רוח החיה באופנים, ולא, רוח החיות? ומהיכן משמע, שהחיות נושאות לאופנים? גם חיה פירושה ד' חיות, כי היא בצד ימין ובצד שמאל ובצד פנים ובצד אחור. כלומר ד"ס חו"ג תו"מ שבחיה, שהן ימין ושמאל ופנים ואחור נבחנות לד' חיות. וע"כ, זו היא חיה, וזו היא ד' חיות, שהן אותו הדבר.

411.כתוב, היא החיה, אשר ראיתי תחת אלקי ישראל בנהר כְּבָר. זו היא חיה המרובעת לד' צדדי העולם חו"ג תו"מ, והיא הכיסא, מלכות, לצורת אדם, ז"א, שהוא הוי"ה במילוי אלפֶים. כמ"ש, ועל דמות הכיסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה. והכול למדרגה העליונה הקדושה הסתומה, שנקראת אלקי ישראל, בינה. היא החיה אשר ראיתי, המלכות, שעליה רוכב ז"א, אדם, שניהם תחת אלקי ישראל, בינה.

412.זו החיה, חיה שלמטה, המלכות, העומדת תחת כל החיות העליונות הקדושות, חגת"מ דז"א, אדם, משום שיש חיות עליונות אלו על אלו. שעל החיות דמלכות יש חיות עליונות דז"א. הכיסא שתחת אלקי ישראל הוא צורת יעקב, ז"א, כיסא לבינה, הנקראת אלקי ישראל. וכיסא התחתון, תחת ז"א, הוא צורת דוד, מלכות, המרובעת לד' צדדי העולם. משום זה, רוח יוצא מלמעלה, מבינה, ויוצא ונמשך ממדרגה למדרגה, מבינה לז"א ומז"א למלכות, עד שמכה באלו התחתונים שלמטה, בבי"ע. והרוח ההוא מנהיג הכול, ומתקן התיקונים של הכול להיתקן.

413.באופן ההוא ממש ניתקן למטה במשכן. כתוב למעלה, כי רוח החיה באופנים. וכתוב, אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו. ולמטה כתוב, ויקם משה את המשכן. שנעשה רוח למדרגה שלמטה, המשכן, בצורה של הרוח העליון, עליו כתוב, היא החיה אשר ראיתי תחת אלקי ישראל, שמהחיה הזו יוצא רוח לתקן הכול. משה, הוא החיה שנותנת רוח למטה במשכן, לתקן הכול. משום זה כתוב, ויקם, וייתן, וישם, שבכולם רוח לתקן את הכול.

חזרה לראש הדף
Site location tree