ענין זכות אבות

תשמ"ד - מאמר י"א,

1984 - מאמר 11

יש מחלוקת בעניין זכות אבות: פעם כתוב, זכות אבות תמה, אבל ברית אבות לא תמה. ופעם כתוב, לעולם זכות אבות קיימת.

שאלה: אם יש זכות אבות, אז אין בחירה, כי זכות אבות גורמת לאדם שיהיה צדיק?

גם כתוב, שזכות אבות היא רק לצדיקים. נמצא, שקודם יש לו בחירה להיות צדיק, ואח"כ יכול ליהנות מזכות אבות.

כתוב [1], שבזכות האבות יש לנו כוח לעשות בחירה. אבל אנו רואים, שאפילו עם זכות אבות, מ"מ אין לנו כוח לעשות בחירה. אלא שזכות אבות מסייעת לנו לעשות בחירה, כי בחירה היא במקום של שני דברים שווים, ועלי מוטל להכריע. כי אם כוח אחד הוא יותר מהשני, אז אין הכרעה, כיון שמאליו הוא כבר נוטה ליותר חזק. לכן בזכות האבות שני הכוחות הם שווים, ואז יש לנו אפשרות להכריע. וזה נקרא, שניתן לנו כוח לעשות בחירה.

לפיכך רק עם ישראל מוכשר לקבלת התורה, כי רק להם יש זכות אבות. שהאבות קיימו את התורה עוד בטרם שניתנה. כי האבות מתוך רוממות נשמתן השיגו את כל דרך ה', בלי הקדם הסולם של המעשיות שבתורה, שלא הייתה להם האפשרות לקיימם. וזיכוך שלהם פועל על בניהם.

נמצא, כי בזכות האבות יש לנו בחירה. אבל אפילו לאחר זכות אבות, צריכים לרחמים גדולים, שנוכל לעשות בחירה, לעזוב את האהבה העצמית ולקבל עלינו את אהבת הזולת, שכל שאיפותינו יהיו רק להשפיע נחת רוח לבורא. וגם עם כל הסגולות של תו"מ, שנוכל לנצח את הרע שבנו ולהפוך אותו לטוב.

אבל מה היה לפני שתמה זכות אבות ומה זה שתמה זכות אבות? ואז לא היה צריך לבחירה, כיון שיש לו זכות אבות? אלא התפילה שהאדם מבקש עזרה לקרבו לעבודת ה' בזכות אבות, היא בעצמה נקראת "בחירה", שעושה מה שביכולתו.

[1] מאמר "מתן תורה", י"ט