כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא

תשמ"ז - מאמר ג'

1986/87 - מאמר 3

כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. משום ששומרים את הברית, שהעולם מתקיים עליו.

כל ישראל יש להם חלק- בלי שום תנאים מוקדמים. ואח"כ אומר, שרק לאלה שהם שומרים ברית.

שעושים ברית, כי יכול להיות פירוד, אזי הם כורתים עכשיו ברית, שהברית תהיה לקיום, אפילו שיבואו לפירוד, מכל מקום הקשר הוא לנצח. שאם יבוא פירוד, אזי כל אחד ילך למעלה מהדעת, שבאופן כזה מקיימים את הברית. והברית עם ה' היא, שלא יפרד, שיהיה לבו שלם עם ה', למרות המצבים שיבואו.

כדי לבוא לכריתת ברית עם ה', להשפעה, להשתוות הצורה, ניתנו לנו שתי הבריתות: ברית מילה וברית של התורה, אחרת לא היה באפשרות לקבל את הטוב והעונג, שזהו כל מטרת הבריאה להטיב לנבראיו. וה' עוזר בכריתת הברית, שיהיה לו היכולת ללכת למעלה מהדעת. ובזה יש ג' הבחנות:

א. שלא מרגיש חיסרון ללכת למעלה מהדעת - אין לו מקום לתפילה, שה' יעזור לו לצאת מההפרעות.

ב. שמרגיש חסרונו, אלא אין לו כוח להתגבר ללכת למעלה מהדעת – הוא עובד ה' ורוצה להתגבר על המחשבות הזרות לדרך ה', אבל חסר לו כוח התגברות.

ג. שיש לו כוח התגברות ללכת למעלה מהדעת – הוא בונה את העסק בתו"מ למעלה מהדעת, בעמ"נ להשפיע. שהרצון לקבל לא מסכים, אלא הרצון להשפיע קובע, כי מאמין שמזה יש נ"ר לבורא מהמעשים שלו, לכן מוכן תיכף לעשות, הגם שהגוף טוען להיפוך, מ"מ יש לו כוח להתגבר עליו.

לאחר שגמר אלו ג' בחינות בעבודה, הוא בא לבחינת שבת, מנוחה מעבודתו.

אם יש לאדם אחיזה בס"א, אהבה עצמית, מקבל בעמ"נ לקבל, שע"ז היה צמצום והסתר, אין הקדושה יכולה להתגלות שם, ורק ההסתר שורה שם, שאינו מאיר שם הטוב והעונג, אלא הפוך, מחוסר הכלים המוכשרים לכך, כלים דהשפעה.

לצדיק אין מקום לס"א, אלא שבת, שאין עבודה. כי הטרחה והיגיעה הן מס"א, שהיא המפריעה ללכת בהשפעה. ובשעת העבודה מרגיש שלא יכול להתגבר על הרע שלו, מסיבת שלא זכה להכניסו לקדושה. ויודע שחסר לו, שהקב"ה יעזור לו, לתת לו להשיג קצת קדושה. לכן בזמן הטרחה והעבודה, הוא מתפלל מעומק הלב, שה' יעזור לו, שבלי סיוע מה', לא ישיג שום דבר. והרגשה זו, שהקב"ה יכול לעזור לו, עושה כלי לקבל העזרה מה', כי חסרון נקרא כלי לקבל מילוי. ומשום שמאמין שה' שומע תפלת כל פה, עושה את הכלי לקבלת עזרה.

ומי שלא נתן יגיעה לעבוד בעמ"נ להשפיע, לראות שאינו יכול לנצח לבד בלי עזרת ה', אין לו מקום לתפילה, אין לו כלי לקבלת עזרת ה'. לכן להכנה זו אנו צריכים. וז"ש, כי המאור שבה מחזירו למוטב. משום שאחרי הטרחה עם הס"א, שמרגישים חסרון, הנקרא כלי, אז יכולים לקבל עזרה.

כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא: ישראל = ישר-אל, שכל מה שעושה הוא ישר לה' ולא לתועלת עצמו. ישראל, מי ששומר ברית, שעל זה קיים העולם. הברית, שהעולם מתקיים, ברית עם הקב"ה, שכל מעשיו יהיו רק לתועלת ה', בעמ"נ להשפיע, שע"י זה יהיה קיום העולם, שהעולם נברא בכדי להטיב לנבראיו, ובלי השתוות הצורה, אין הטוב והעונג יכולים להתלבש בנבראים. ובעיקר צריכים להאמין, שהקב"ה הוא שומע תפילת כל פה, וע"י זה ניוושע.