מהו, שהארץ לא הוציאה פירות מטרם שנברא האדם, בעבודה
תש"ן - מאמר ה',
1989/90 - מאמר 5
תכלית בריאת העולם להטיב לנבראיו, שברא בנבראים רצון לקבל תענוג, שרוצה לתת להם, שרצון גורם להשתוקק לקבלת טוב, ובו נמדד תענוג. הרצון לקבל את השפע מהבורא, שנקרא מלכות, קבל את כל האור עבור הנשמות. אבל שלא יהיה בושה, נעשה התיקון צמצום והסתר, שלא תהיה מגולה ההשגחה עליונה, אלא צריכים להאמין, שה' מנהיג את העולם בטוב ומטיב. וזה גורם לעבודה, שצריכים לתת יגיעה, לוותר על הרצון לקבל לעצמו, הגם שזהו כל המציאות שלנו.
אנו צריכים ללכת למעלה מהטבע שלנו, לוותר על הרצון לקבל לעצמו, שאין הגוף מסכים. וללכת למעלה מהדעת, הגם שרואה סתירות, שמתפלל ללא תשובה. אז צריך לבקש עזרה מה', לבקש כוח לא לשמוע שאלות רשע שבו - מי ומה. ואלמלא אין הקב"ה עוזרו, אינו יכול לו, ללכת נגד הטבע.
בעבודת ה': אדם - מי שרכש יראת שמים ועובד מיראה, מטעם גדלות ה', אינו דואג לתועלת עצמו.
בהמה - שקוע בתועלת עצמו.
הארץ - מלכות שמים, כנסת ישראל, המקבלת שפע עבור הנשמות, היות שכל הנשמות באות ממנה.
מצד הבורא הכול כבר מתוקן. אבל מטרם שהנברא בא לבחינת אדם, אין הנברא רואה שום פירות.
אולם לא בקלות לצאת מבחינת בהמה, כי עבודת ה' תמיד בהפכיות הצורה. ורק משתי קצוות נולד קו אמצעי.
כשהנברא עוד נמצא בשליטת הרצון לקבל לעצמו, הוא יכול לקבל רק אמונה חלקית - בירידות ועליות. שבזמן הירידה נאבד לו כוח האמונה, היות שירידה באה מאיזה פגם, ששקוע באהבה עצמית. וכדי שלא יפגום בה', מופיע תיקון, שנאבדת לו האמונה במציאות ה'. וכדי ללכת הוא צריך להאמין בה', לקיים תו"מ.
אולם המצב הזה לא נקרא ימין, אלא קו אחד, דומם דקדושה, שכולם צריכים להתחיל ממנו. ואם לא מקלקל את המעשים שלו, הדומם דקדושה שלו מתפתח, אפילו ללא כוונה ומחשבה.
משא"כ כשרוצה להיכנס לבחינת צומח, כבר צריך טיפול ומזונות - צריך לתת מחשבה ורצון, להפוך את הרצון לקבל שבו בע"מ להשפיע, בעבודת ימין ושמאל, שמה שהיה קו אחד, מעשה, צריך להשתמש עמו ב קו ימין, שהמעשה הפשוט צריך להחשיב, שה' נתן לו מתנה לשמש אותו בפשטות.
ויחד עם זה לעבור לקו שמאל, לביקורת על עצמו, אם הוא עובד לתועלת עצמו או לתועלת ה'. ולהתפלל, איך הוא כ"כ משוקע באהבה עצמית. ואם לא מסוגל להתפלל, שה' יוציאו מאהבה עצמית, או שלא רוצה אפילו שה' יוציאו מאהבה עצמית, ולהיפך, שיש לו רצון, שה' יעזור, שיוכל למלאות את הרצון לקבל לעצמו - זה השמאל, דבר הצריך תיקון.
נמצא, שני הפכים: מצד אחד סדר עבודה, שצריך להשתדל לקיים קו אחד בכל שלמותו, כמו הדומם, שמרגיש עצמו לאדם השלם, בשמחה, שאין מה להוסיף רק כמות.
וזה היה מפני שלא ידע על דרגת צומח, שחשב, שמצב הדומם זוהי השלימות, שמוטלת על האדם לעשות. ועכשיו, שיודע על דרגת צומח, אין לו שלימות בקו אחד. לכן צריך לתת יגיעה, לקבל חיות מהימין, כמו שהיה קודם, משום שהקו שמאל אומר, שזה אינו שלימות.
מִשלמות וחשיבות דימין ומחסרון דשמאל, זוכה לקו אמצעי.