אלה תולדות נח

תשמ"ה - מאמר ד',

1984/85 - מאמר 4

תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים.

"אב ובן", "אבות ותולדות", הם סיבה ומסובב, יגיעה ושכר.

תועלת עצמו היא הסיבה, והיראה היא התולדה. ירא מעונש העולם הזה והעולם הבא. עיקר היראה - מה', שהוא רב ושליט, והעיקר והשורש של כל העולמות.

האדם מתייגע לג' תולדות - שכר: שכר בעולם הזה, שכר בעולם הבא, שכר שיוכל להשפיע נ"ר לה' שהוא רב ושליט.

תולדות נקראים מעשים טובים, וטוב נקרא להשפיע לה', ושאינו רוצה שום שכר לתועלת עצמו. שהשכר שלו בזה, שיכול לעשות מעשים רק לתועלת ה', לכן עוסק בתו"מ, שעל זה כתוב "בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין".

יוצא, שאצל הצדיקים, התולדות, רק מעשים טובים. ש הסיבה היא היגיעה בתורה ומצות. אצל שאר אנשים התוצאות הוא שכר עולם הזה ושכר עולם הבא. אבל הצדיקים, כל השכר המקווה להם, שיוכלו לעשות נ"ר לה', מעשים טובים.

יש מעשים, הבנה וידיעה. מה שבתוך הדעת נקרא הבנה וידיעה, שגם הגוף מסכים שצריכים לעסוק בתו"מ, משום שלאחר שהאדם בא למדרגת לשמה, זוכה לאור החיים, הנמצא בתו"מ. וזה הבנה, שגם הגוף מבין שכדאי להיות עובד ה'.

שעוסק בלשמה, זוכה לדברים הרבה, שכל העולם כדאי לו, ומגלין לו רזי תורה. אבל כל זה לא נחשב לעיקר, אלא העיקר מעשים טובים. היינו, להשפיע נ"ר לה'. ולא להבנה וידיעה.

בעבודה כל מצב נקרא דור. דור של רשעים - עצה להתגבר עם כוח האמונה למעלה מהדעת. זה נקרא מעשה, היינו בלי שכל. נקרא "עשה מצוה אחת, אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות", שרק עם מעשה יכול לנצח את טענת הרשע ולא עם שכל וסברה.

דורו של נח רשעים. לשבח, כי העבודה קשה, ולגנאי, שבדור רשעים, שבו מחשבות זרות. בדור של אברהם, צדיקים, שיש לו מחשבות טובות, רצון אחד לעשות נ"ר לה'. לשבח במצב של צדיקים, אם היה נמצא נח, היינו אם היה משווה הכוחות של התגברות, שהיו לו בדור של רשעים, ומה היתה ההרגשה שלו אז, בערך ההרגשה שיש לו עכשיו, שהוא בחינת נעימות ומתיקות התורה, בטח שזמן דורו של נח, הנקרא דור של רשעים, הזמן של אז לא נחשב לכלום, כי שם עוד לא היה מרגיש את הטוב והעונג, מה שמרגיש בדור של צדיקים.

נמצא, בדור של רשעים - זה מקום העבודה. נמצא, דורו של נח יותר חשוב, כי יש מעשים, ועיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים.

ב' מיני כוחות באדם, הנקראים כלים דקבלה וכלים דהשפעה. כלים דהשפעה מתייחסים לבורא, שהבורא הוא המשפיע. וכלים דקבלה מתייחסים לנברא, המקבל. והכלים דקבלה, שמתייחסים למקבל, הם עומדים לפני הכלים דהשפעה. הכלים דהשפעה מכונים כתר, חכמה, וג"ר דבינה. והכלי דקבלה הם ז"ת דבינה, ז"א, ומלכות.

נמצא, כלים דהשפעה מיוחסים לבורא. לכן "נח היה צריך סעד לתומכו", כי כלים דהשפעה העליון נותן.

שהעליון מעורר לעבודה, אתערותא דלעילא. תע"ס, דף תשל"ה או"פ: "בפעם הראשונה עלו המ"ן, שלא ע"י זו"ן באו"א, ואז מאותם המ"ן נעשה בחינת זו"ן. ואחר שנתקן זו"ן, אז בפעם שנית הם העלו מ"ן". - לאחר שיש לו הכלים דהשפעה, שקנה אותם ע"י אתערותא דלעילא, "נח צריך סעד לתומכו", שבא מעליון, וזה מדרגת נח.

מדרגת אברהם - לא צריך סעד לתומכו. הלך בכלים דקבלה, שהם לפני כלים דהשפעה. כלים דהשפעה, ג"ע, עומדים למעלה. למטה מהם כלים דקבלה, אח"פ. ואברהם הלך בכלים שלפניו, לפני כלים דהשפעה, שמיחסים אותם לבורא, וכלים דקבלה אנו מיחסים למקבלים. לכן שימוש בכלים דקבלה נקרא אתערותא דלתתא, שמיחסים אותם להתחתון. לכן אברהם לא צריך סעד לתומכו, כי הלך בכלים דקבלה. ועם אלו הכלים היה משמש לה'. "את האלקים התהלך נח" - בכלים שהם לאלוקים, כלים דהשפעה, שהבורא נותן.